בפניי תביעה קטנה על סך 12,381 ₪ לפיצוי עקב נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 3/4/17 עת ארעה התנגשות בין רכבו של הנתבע לרכבה שלה.

רקע כללי וטענות הצדדים

1. ברכב התובעת נהגה התובעת בעצמה בעוד שהרכב שנמצא בבעלות הנתבע הינו רכב מונית, עליו נהג בעת התאונה מר עוזרי. (להלן: " נהג המונית").
2. על פי העובדות המתוארות בכתב התביעה, בתאריך 3/4/17, בסמוך לשעה 21:30, נסעה התובעת ברחוב סוקולוב בחולון וכאשר ביקשה לבצע פניית פרסה תוך הפעלת וינקר איתות, לפתע חשה התובעת חבטה ברכבה. לטענתה, רכב הנתבע אשר הגיח מאחור תוך ניסיונו הכושל לעקוף את רכבה תוך חציית קו הפרדה, התנגש בחוזקה ברכבה של התובעת באופן שרכבה נהדף ימינה על רכב צד ג' שחנה באין מפריע בצידו הימני של הרחוב.
3. נהג המונית, מכחיש טענות התובעת ומבקש לדחות תביעתה. על פי גרסתו, התאונה ארעה עת נסע ברחוב סוקולוב, כאשר התובעת, שהייתה לפניו במצב של עמידה בסמוך לרכב חונה מימין, מצב אותו כינה הנתבעת כחניה כפולה, פנתה לפתע פניה חדה שמאלה, על מנת לבצע פניית פרסה במקום אסור וזאת מבלי לאותת שמאלה ומבלי ליתן זכות קדימה, ופגעה ברכב הנתבע בצדו הימני קדמי. לטענת נהג המונית ברחוב היו שני נתיבים פנויים לנסיעה והתובעת לא חסמה את הנתיב שלו בעת שעמדה בחניה כפולה ורק בעת שפנתה לשמאל נכנסה לנתיב נסיעתו והתנגשה בו.
4. אין חולק כי כתוצאה מעוצמת ההתנגשות בין השניים, הועף רכבה של התובעת לימין ופגע ברכב החונה מימין אשר בעליו שהה אותה עת בקיוסק הסמוך. אף לא מי מהנהגים זימן את בעל הרכב החונה לעדות וספק אם היה בכך כדי להועיל בשים לב לעובדה כי ככל הנראה לא ראה את התאונה עצמה, אלא הגיע למקום לאחר שכבר ארעה לבחון את הנזק לרכבו.
5. יחד עם זאת, מעדויות הצדדים עלה כי לצד התובעת נסעה אחותה, כיום חיילת, אותה התובעת לא זימנה לעדות. לצד נהג המונית ישב אחיו, צביקה עוזרי, שהיה נוסע במונית ואשר הגיע להעיד מטעמו וחזר על גרסתו של נהג המונית לפיה התובעת הפתיע את אחיו כאשר לפתע, וללא הפעלת איתות ביקשה לבצע פניית פרסה ורכב הנתבע ניסה ל"ברוח" לשמאל, אך ללא הצלחה.

דיון והכרעה

1. מהתמונות שצירפו הצדדים לגבי מראה הרחוב הנדון זירת התאונה, ניתן להתרשם כי מדובר בכביש דו סטרי כאשר נתיב אחד פנוי לכוון נסיעת שני הנהגים, בניגוד לגרסת נהג המונית.
2. התובעת הציגה תמונה שצולמה מיד בסמוך לאחר התאונה בה נצפה רכבה בצמוד לרכב הונה מימין אליו נהדפה. עיון מדוקדק בתמונה זו מראה את פני הכביש בזמן אמת. ניתן להתרשם כי במקום בו עמד רכבה של התובעת הסתיים קו ההפרדה הלבן, דהיינו במקום בו ניסתה לפנות פניית פרסה, הדבר היה מותר, בכפוף למצב התנועה כמובן. עוד עולה מהתמונה כי נתיב הנסיעה הפנוי ברחוב היה נתיב אחד לכל כוון שכן הנתיב הנוסף הימני היה חסום למעשה ברכבים חונים בצד הכביש בצמוד למדרכה. מכאן כי נהג המונית שנסע מאחוריה, לא יכול היה לעקוף אותה משמאל, מבלי להתפרץ לנתיב הנסיעה הנגדי, שכן רכבה של התובעת, בין אם עצר ובין אם האט לצורך ביצוע פניית הפרסה, חסם את המשך נסיעתו.
3. בנוסף, בחנתי היטב את מוקדי הנזק כפי שנצפים בתמונות שהציגו שני הצדדים מהרכבים המעורבים. מוקד הנזק ברכב המונית הוא צד ימין קדמי פינתי: כל הכנף מעל גלגל ימני קדמי עם נזק (קרע) לצמיג. מוקד הנזק ברכבה של התובעת הינו צד שמאל קדמי של הרכב, מראה, פנס שמאל ומעכיה של כנף שמאלי מעל הגלגל.
4. מכאן מתבקשת המסקנה הבאה לגבי אופן קרות התאונה: התובעת נסעה ברחוב כאשר בכוון נסיעתה נתיב אחד פנוי קדימה. נהג המונית נסע מאחוריה. בשלב כלשהו החליטה התובעת לבצע פניית פרסה, במקום מותר אמנם (לאחר שהסתיים קו הפרדה לבן), אך ספק אם בטוח לביצוע פרסה בהתחשב במצב הכביש והתנועה. בעת שהחלה לפנות שמאלה התנגש בה נהג המונית שהגיע מאחוריה במהירות גבוהה מכדי שתאפשר לו להספיק לבלום ומאחר והיה מדובר בנתיב בודד, לא היה לו לאן לברוח . מוקד האימפקט בין שני הרכבים: פינה קדמית שמאלית מול פינה קדמית ימנית מצביעה על כך שהתובעת טרם החלה בסיבוב הפרסה אלא רק הייתה בתחילתה וככל הנראה בעת שהחלה לפנות שמאלה, לא הבחינה ברכב שנסע צמוד מאחוריה, בעוד זה האחרון אף הוא לא צפה את הפניה שמאלה, לטענתו ממצב של עצירה מוחלטת, ולא הספיק לבלום אלא ניסה לפנות שמאלה להימנע מההתנגשות, מה שנראה לתובעת כניסיון עקיפה משמאל.
5. לנוכח העובדה כי רכבה של התובעת הועף בחוזקה לימין והוטח על הרכב החונה, מעידה על שניים: התובעת הייתה אך בתחילת הפניה שמאלה במהירות איטית כמתחייב בעת ביצוע פרסה ברחוב צר ללא יכולת תמרון, וטרם החלה בפניית הפרסה עצמה (אחרת היינו מצפים לראות הנזק במרכז הרכב בצד שמאל והרכב היה מועף קדימה לכוון המשך הנסיעה ולא לימין). עוד ניתן ללמוד על עוצמת התנע והמהירות עימה הגיע רכב המונית מאחוריה, עת התנגש בה.
6. במצב דברים זה, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לקרות התאונה רובצת רובה ככולה על נהג המונית ואולם לתובעת אשם תורם. כפועל יוצא- דין התביעה להתקבל בחלקה ולהלן נימוקיי:
7. נהג המונית אחראי לקרות התאונה בשל אי שמירת מרחק מתאים וראוי שהיה מאפשר לו להאט, לבלום ולעצור בזמן, הגם אם לטענתו התובעת הפתיעה אותו כאשר בחרה לפתע לבצע פרסה ממצב של עצירה מוחלטת לטענתו. העובדה כי ניסה לברוח לשמאל, בהצטרף לעוצמת ההתנגשות שהעיפה את רכב התובעת לימין, מעידה על המהירות עימה התקרב נהג המונית מאחורי רכבה של התובעת ופגע בתובעת.
8. מנגד, המקום בו ביקשה התובעת לבצע פרסה נמצא בדיוק במקום סיום קו ההפרדה שלאחר הצומת, מקום בו אמנם ביצוע הפרסה הינו מותר על פי דין, אך יחד עם זאת, חלה על התובעת חובה לבצע את הפרסה בזהירות יתרה, בשים לב לעובדה כעי מדובר בשעות הלילה, בכביש דו סיטרי ועל כן בטרם יציאתה לבצע את הפרסה, שומה היה עליה לאותת לשמאל ולוודא שהכביש פנוי וכי אין מאחוריה רכב שעלול להיות מופתע מביצוע הפרסה בנקודה זו. אם לא די בכך ,התובעת הייתה צריכה לשים לב כי מדובר בכביש בעל נתיב (פנוי) אחד ואשר בצידו חונות מכוניות באופן שמקטין את רוחב הכביש ואת היכולת לתמרן ולבצע פרסה באופן בטוח, בפרט שמדובר במספר מטרים בודדים מיד לאחר קו ההפרדה ולאחר הצומת בכביש מרכזי וסואן במרכז העיר חולון.
9. לעניין אחריותם של שני הנהגים גם יחד, ראה על חובת המשתמשים בכביש יש לנהוג בהתחשבות בתנאי הדרך כאמור בתקנה 51 לתקנות התעבורה, התשכ"א -1961 אשר קובעת כי :"לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב". וכן תקנה 21 מטילה חובה כללית של עובר דרך ולפיה כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
10. לאור כל המקובץ לעיל, מצאתי לנכון לחלקת את אחריות הנהגים בחלוקה הבאה: 80% אחריות נהג המונית ואשם תורם של התובעת בשיעור 20%.

סוף דבר

1. תביעת התובעת מתקבלת בחלקה. סה"כ נזק מוכח כאמור בחוו"ד שמאי מטעם התובעת לרבות שכ"ט השמאי הינו : 11,881 ₪. בניכוי אשם תורם 20%= 9,505 ₪ .
2. בנוסף, ישא הנתבע בהוצאות המשפט של התובעת בגין ניהול ההליך בסך 500 ₪.
3. בהתאם לתקנה 16 לתקנות שיפוט תביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 רשאים הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין, לבית המשפט המחוזי.
4. מזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ' אב תשע"ח, 01 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.