הנתבע צירף להודעתו מיום 27.12.18 את הכרעת הדין וגזר הדין מיום 21.11.18 בעניינה של התובעת. התובעת הורשעה בקבלת דבר במרמה וקשירת קשר לעשות עוון, בהתאם לעובדות שפורטו בכתב האישום, שצורף אף הוא להודעת הנתבע.

על פי כתב האישום קשרה התובעת קשר להונות את הנתבע דכאן, הגישה לו תביעה המבוססת על מסמכים כוזבים וקיבלה לידיה במרמה דמי אבטלה ודמי לידה, בהתבסס על אותה תביעה.

משהורשעה התובעת בעובדות אלו, המהוות את הבסיס לתובענה שבפני, אני דוחה את התביעה.

באשר לשאלת ההוצאות: עיינתי בהודעת הנתבע ובתגובת התובעת לעניין זה ושקלתי את הדברים.

נראה כי תביעתה של התובעת לא היתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה. למצער, משהורשעה התובעת היה עליה לפנות ללא דיחוי לנתבע ולבקש הסכמתו לויתור על הוצאות.

התובעת לא עשתה כן, והיה זה הנתבע שטרח והמציא לביה"ד את פסק הדין המרשיע.

בנסיבות אלו אני פוסק 1,000 ₪ הוצאות שישולמו לנתבע תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.