בפני תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, בתאריך 23.10.17 בשעה 17:30, נסע בשד' שרי ישראל בירושלים. התובע נסע בנתיב הימני. הנתבע נסע בנתיב השמאלי, כאשר רכבו היה צמוד לרכב התובע.
2. בשלב מסויים סטה רכב הנתבע לכיוון רכב התובע ושפשף את צידו השמאלי של רכב התובע.
3. לתובע נגרמו נזקים בפועל בסך כולל של 38,593 ₪.
4. הנתבע טוען מנגד, כי עמד בנתיב באמצעי מתוך 3 נתיבים והמתין לרמזור שיתחלף לירוק. רכב התובע הגיח מאחור, לא שמר מרחק וסטה לכיוון רכב הנתבע (משאית) ופגע בצידו הימני אחורי של רכב הנתבעים.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עדויותיהם ועיינתי במסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

1. בעדותו פירט התובע באופן ברור ובהיר את נסיבות התאונה. לדבריו, נסע בנתיב הימני ביותר, כאשר בנתיבים השמאליים היתה התקהלות של אנשים והתקיימה הפגנה של המגזר החרדי. לדבריו, נהג המשאית ככל הנראה סטה מעט לכיוונו בשל ההפגנה ובכך פגע בו. לאחר הפגיעה, נהג המשאית התקדם עוד כברת דרך ואז עצר והוחלפו פרטי ביטוח בין הצדדים.
2. הנתבע טען מנגד בעדותו, כי לא היתה כל הפגנה באותה העת, וכי הוא עמד בנתיב השמאלי ביותר בכביש. הוא הרגיש שמשהו דופק את המשאית וראה את התובע מגיע ומתנגש בחלקה האחורי של המשאית. הוא מיד ירד מהמשאית וראה את התובע עסוק במכשיר הפלאפון וממשיך להתקדם תוך שהוא גורם נזק נוסף לרכבו. לטענת הנתבע, הוא צילם את התובע ממשיך בנסיעה ומשפשף את הרכב, אך התמונות נשלחו לקצין הרכב של מעסיקתו ואינם בהישג ידו (עמ' 3 שורות 26-32 ועמ' 5 שורות 4-9).
3. התמונות מהוות ראיה משמעותית לתמיכה בטענות הנתבעים. מצופה היה כי ככל וקיימות תמונות כה ברורות באשר לאחריות התובע לתאונה, כטענת הנתבע, תמונות אלו יוצגו בפני בית המשפט, והאינטרס להציגן הינו של חברת הביטוח, הנתבעת 2.
4. הלכה היא, כי הימנעות מהבאת ראיות פועלת לחובתו של הנוקט בה, כיוון שמתחייבת ממנה המסקנה שאילו הוצג המסמך או אילו הושמע העד, היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב (ראו למשל: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר, מ"ד(4) 595 (1990); ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ, פד"י (1) 239, 245 (1990)).
5. עוד אציין, כי קיימת סתירה בין האמור בעדותו של הנתבע לבין כתב ההגנה. בעדותו טען הנתבע כי עמד במסלול השמאלי ביותר, בעוד שבכתב ההגנה נכתב כי עמד עם משאיתו במסלול האמצעי.
6. בנוסף, טען הנתבע כי לא היתה הפגנה בכביש במועד התאונה. במהלך הדיון, ולבקשת בית המשפט, נבדק האם ביום התאונה התקיימו הפגנות בעיר. בדיקת התובע במהלך הדיון באמצעות מכשיר הפלאפון העלתה כי התקיימו הפגנות של המגזר החרדי באותו היום ברחבי ירושלים, הפגנות במהלכן נחסמו כבישים וצירי תנועה בעיר (עמ' 4 שורות 8-12).
7. התובע הסביר בעדותו, כי הנתבע נסע בצמוד אליו וכי מדובר במשאית רחבה ועל כן מתוך חשש, קיפל את המראה מעט פנימה, כדי למנוע פגיעה בה, אולם לא צפה סטייה של המשאית לכיוונו וכך נגרמה התאונה.
8. עוד אציין, כי הנתבע טען בעדותו שהמשאית נפגעה ונשברו הפנסים שמסביב למשאית (עמ' 4 שורות 1-4). עובדה זו לא הועלתה בטופס ההודעה לחברת הביטוח.
9. מכל האמור, ובהינתן גירסתו המהימנה של התובע, והסתירות אשר בעדות הנתבע, עולה כי האחריות לתאונה אירעה בשל אשמו של הנתבע. בשים לב, כי הנזק שנגרם לרכב התובע הינו כמעט לכל אורך צד שמאל. קשה להבין כיצד רכב התובע יסטה לכיוון המשאית וימשיך בנסיעתו, תוך יצירת שפשוף בכל צידו של הרכב. ההסבר שנתן לכך הנתבע, אינו סביר (ראו תמונות נזק רכב התובע מוצג ת/5).
10. הנזק – התובע הגיש זיכרון דברים וטען בעדותו כי מכר את רכבו בסמוך לאחר התאונה במצבו as is. מחיר המכירה עמד על סך 121,000 ₪ (מוצג ת/1). התובע אף הגיש אישור העברת בעלות מיום 19.11.17 (מוצג ת/2).
11. בהתאם למחירון יצחק לוי, שווי רכב התובע בעת התאונה עמד על סך 154,518 ש"ח (מוצג ת/3 וכן חוות דעת שמאי התובע).
12. הנתבע טען, כי בהינתן התמורה שהתקבלה על הרכב, על הפיצוי אשר צריך להינתן לתובע, להלום את נזקו בפועל, קרי, יש להפחית את מכיר המכירה של הרכב משווי הרכב בהתאם לחוות דעת השמאי – 154,518 פחות 121000. אם כן לטענת הנתבעים, הנזק הישיר לרכב התובע, לא יעלה על 33,518 ₪.
13. בסיום הדיון הודיע ב"כ התובע, כי הוא מוכן להפחית מסכום התביעה את הנזק "העודף" מכח חוות דעת שמאי התובע וזאת לנוכח מחיר המכירה. בהינתן כי קיימת הסכמה לקיזוז סכום זה, איני נדרשת לדון בסוגיה, אולם הצדדים מופנים בעניין זה לע"א 36576-04-19 אסולין נ' ג.א.ן תברואה את מוטי זיבאי בע"מ ואח' (7.8.19).
14. אשר על כן ולאור המפורט לעיל, הנתבעים ישלמו לתובע סך של 34,922 ₪ (הנזק הישיר בצירוף שכר טרחת השמאי) וכן הוצאות בסך 1,048 ₪. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 3,960 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, י"ד טבת תש"פ, 11 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.