1. בפני בקשה לביטול איסור שימוש במשאית מסוג "מרצדס" מ.ר. 1398654 נתמך מס': 4769215 (להלן:"המשאית").

2. בעקבות פעילות סמויה של משטרת ישראל, נבדקו 3 משאיות השייכות למבקש ואשר הובילו חול ים מנמל חיפה. בכל שלושת המשאיות נמצאו ליקויים שהצדיקו מתן איסור שימוש בהן ובשתי משאיות, ביניהן המשאית הנ"ל נשוא הבקשה, נמצא שהם הובילו מטען עם משקל יתר. אחת עם חריגה של 9% והמשאית נשוא הבקשה בחריגה של 43%.

3. בתוקף סמכותו, הורה קצין משטרה על איסור שימוש מנהלי במשאית לתקופה של 30 יום.

4. המבקש עותר לביטול איסור השימוש מהטעמים הבאים:

א) הנהג העמיס 6 כפות שמשקלן אמור להיות 32 טון ולא יותר, והוא נדהם לגלות שהמשקל עולה על המותר.

ב) משקל היתר נבע כנראה כי הועמס על המשאית חול ים רטוב עם מים ולא חול ים יבש.

ג) מדובר במשאית חדשה ובעגלה שעלותן גבוהה ותפיסתם לתקופה ארוכה תפגע במבקש קשות מבחינה כלכלית ועסקית.

ד) תפיסת המשאית לא מידתית ופוגעת בזכות הקניין של המבקש.

5. עיינתי בחומר הראיות ובשלב זה קיימות ראיות לכאורה כי אכן הנהג ביצע את העבירות המיוחסות לו.

6. אני סבור כי במקרה דנן המשאית נמסרה לנהג במהלך עבודתו בהסכמתו של המבקש, ומעיון בתיק החקירה עולה, כי המבקש לא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה. הוא סמך על מנגנון של העמסה אשר הוכיחה את עצמה במקרה זה שלא ראויה ושהובילה להעמסת יתר של המשאית בצורה חריגה ומשמעותית של 43%.

7. נשאלת השאלה האם יש מקום לקצר את תקופת איסור השימוש? לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, דעתי היא כי אין מקום להורות על תקופת איסור השימוש. צו איסור השימוש מוצדק לאור החריגה הגבוהה והלא מידתית וכן לאור הפוטנציאל הסיכון הגלום בחריגת המשקל והסכנה הרבה למשתמשים בדרך. אלה הן מושכלות שגם המבקש יודע היטב ואין צורך להכביר במילים לגבי הסיכונים בהעמסת יתר של מטען.

8. לא מצאתי לנכון גם להתערב בהחלטת הקצין, וזאת לאור הליקויים הבטיחותיים הרבים שנמצאו במשאית נשוא הבקשה וכן בשתי המשאיות האחרות שבבעלות המבקש. הליקויים הם ליקויים תעבורתיים מסכני חיים וניכר שהמבקש אינו מקפיד על החזקה תקינה ונאותה של המשאיות שברשותו.

9. בנסיבות העניין, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בפקס.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.