הצדדים הסמיכוני לפסוק בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, בהסתמך על כתבי הטענות, העדויות והחומר שהוגש.

לפני תביעה שעניינה נזקים לכלי רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 24.04.17.

התובעת טוענת כי עת נסעה בכיכר, רכב הנתבעת סטה לנתיבה והסב לה נזקים.

הנתבעת טוענת כי בעת נסיעה בכיכר רכב התובעת עקף את רכבה מימין תוך ניסיון הדחקות לנתיב נסיעת רכבה וגרם להתרחשות התאונה.

טענותיהם אלו אף עולות באופן עקבי בטופסי ההודעה לחברות הביטוח.

שמעתי את עדויות הנהגות בקשב רב, בחנתי את תמונות הנזקים שנגרמו לרכבים ונתתי דעתי לאופי הפגיעה ומיקום הפגיעה ולא מצאתי טעם להעדיף את עדות התובעת על פני עדות נהגת הנתבעת. ניתוח הראיות ובכללם, עקיפת רכב התובעת את רכב הנתבעת מימין, שאיפת נהגת התובעת לצאת את הכיכר ביציאה הקרובה ושאיפת נהגת הנתבעת לצאת את הכיכר רק יציאה לאחר מכן מתיישבים יותר עם גרסת נהגת הנתבעת.

אשר על כן, הואיל ונטל ההוכחה מוטל על כתפי התובעת שהרי המוציא מחברו עליו הראיה, אני קובעת כי התובעת לכל הפחות לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה.

התביעה נדחית, התובעת תישא בשכר עדת הנתבעת בסך 450 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ח, 08 יולי 2018, בהעדר הצדדים.