לפניי תביעתו של התובע לפיצוי בסך של 6,500 ₪ בקשר עם מכשיר טלפון שמסר לתיקון אצל הנתבעת והושב לו במצב שונה מזה שנמסר ובקשר עם ביטוח תיקונים שערך אצל הנתבעת עבור שני מכשירי טלפון שהיו ברשותו. יודגש כי גרסתו המפורטת של התובע מצויה במכתב מיום 29.11.2017 שצורף לכתב התביעה.

דין התובענה להתקבל בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובע היה, בזמנים הרלוונטיים לתובענה, הבעלים של שני מכשירי טלפון מתוצרת סמסונג, האחד מדגם גלקסי S7 והשני מדגם גלקסי S7 EDGE.
2. הנתבעת הינה מי שביטוחה בביטוח תיקונים את שני מכשירי הטלפון.
3. ביום 29.10.2017 ניזוק מכשירו של התובע מדגם גלקסי S7 (להלן: "המכשיר") והוא מסרו לתיקון אצל הנתבעת. אין מחלוקת כי בשעה שהושב המכשיר הוא היה מושבת ולא פעל.
4. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה באיזה מצב נמסר המכשיר לידי הנתבעת. בעוד שהתובע טוען כי המכשיר נמסר עם סדק בלבד וכאשר הוא פועל באופן תקין טענה הנתבעת כי המכשיר נמסר כאשר המסך שבור. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תמונות המעידות על מצבו של המכשיר עת זה נמסר לה כטענתה. התובע, אשר הדיון נוהל באמצעות רעייתו ותוך שהתובע ציין בסופו כי הוא מצטרף לכל דבריה, טען כי המכשיר עבד באופן תקין כאשר נמסר.
5. התמונות שצירפה הנתבעת אכן מעידות על נזק שהינו בבירור יותר מסדק ותומכות בטענה כי המסך היה שבור ולא סדוק. אלא מאי? לא ניתן לדעת מתי צולמו התמונות. בטופס סיכום הטיפול שצורף לכתב התביעה תוארה התקלה כ"מסך שבור". על פניו עניין זה תומך גם הוא בטענת הנתבעת אולם לשונו של המסמך מלמדת כי אין מדובר בהכרח במסמך שנערך בעת שנמסר המכשיר לתיקון אצל הנתבעת שהרי אם כך היה יש להניח כי כותרת המסמך הייתה שונה ויתירה מזו, אם מדובר היה במסמך המשקף את מועד מסירת המכשיר לתיקון לא יכול היה להיכתב כבר באותו מועד המלל הנוגע לטיפול המעבדה. סביר יותר לומר כי מסמך זה נערך לאחר שנמסר המכשיר לתיקון אצל הנתבעת.
6. ועוד, עדותה של רעייתו של התובע, שהיא זו שמסרה את המכשיר לנתבעת, בנוגע למצב בו נמסר המכשיר לידי הנתבעת מהימנה בעיני והיא לא נסתרה. לא שוכנעתי גם כי היה זה דווקא נציג הנתבעת שהתייצב לדיון שקיבל לידיו את המכשיר לתיקון ובנסיבות אלו לא עלה בידי הנתבעת להעיד את מי שקיבל לידיו את המכשיר.
7. סיכומו של דבר, המסקנה המסתברת יותר הינה כי המכשיר נמסר לנתבעת לשם תיקונו כאשר המסך סדוק אך המכשיר עצמו עובד.
8. אין מחלוקת כי כיום המכשיר במצב שונה וכי הוא מושבת לחלוטין. בכתב ההגנה התייחסה הנתבעת להשתלשלות האירועים לאחר שנמסר לה המכשיר לתיקון ובכלל זה בקשתו של התובע לקבל חזרה את המכשיר ללא תיקון ובקשתו לבטל את השירות, כפי שנעשה בפועל בסופו של יום. גרסה זו לא נסתרה והיא מהימנה עליי לחלוטין.
9. התובע כמובן לא היה חייב להסכים להחלפת צבע המסך כפי שהוצע לו אולם לא עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבעת התחייבה לתיקון בתוך פרק זמן מסוים וגם לא עלה בידו להוכיח את התחייבותה של הנתבעת לספק באותה תקופת המתנה מכשיר חלופי. התובע לא הציג את פרטי העסקה בין הצדדים וזולת הטענה אודות הסכום ששולם עבור השירות לא הוכחו שאר תנאי העסקה והתחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובע.
10. סיכומו של דבר, הוכח די הצורך כי הנתבעת השיבה לתובע את המכשיר במצב שונה מזה שנמסר לידיה וכאשר הוא מושבת כפי שמודה הנתבעת בכתב הגנתה. הנתבעת חייבת אפוא להשיב לתובע מכשיר במצב זהה לזה שהיה לו או להשיב לו את שוויו של המכשיר.
11. בכתב התביעה תבע התובע סך של 6,500 ₪ המורכב מעלות מכשיר חדש, מעלות הסכומים ששולם עבור ביטוח המכשיר ומעגמת הנפש. נתייחס עתה לסעדים המבוקשים.
12. עלות מכשיר חדש: התובע לא הוכיח כי מדובר במכשיר חדש ולפי האמור במכתבו מיום 29.11.2017 הרי שאם משולם ביטוח כבר מאז שנת 2016 הרי שמדובר במכשיר שהוא בן שנה לפחות. מובן כי אם הביטוח משולם מינואר 2016 הרי שבעת מסירת המכשיר לתיקון, 29.10.2017, מדובר במכשיר כבן שנתיים כמעט. עניין זה משפיע מהותית על שוויו של המכשיר. התובע לא הוכיח את שוויו של המכשיר, לא כאשר הוא חדש ולא כאשר הוא משומש ובן שנה לפחות. בדיון טען נציג הנתבעת כי עלות מכשיר משומש מאותו דגם הינה סך של 1,400 ₪. גרסה זו לא נסתרה והיא מהימנה עליי לחלוטין. לנוכח האמור, ובהתחשב בכך כי אין בידי הנתבעת מכשיר חלופי זהה מבחינת גילו וצבעו, אני קובע כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 1,400 ₪ שהוא השווי המשוער והסביר של מכשיר בן גילו של המכשיר שנמסר לנתבעת לשם תיקונו.

לא היה שום מקום לתבוע עלות של מכשיר חדש ודרישה כזו, גם אם נניח כי נעשתה בתום לב, אינה מתיישבת עם השכל הישר ועם החובה שלא לעשות עושר ולא במשפט ועל כן היא נדחית.

1. הביטוח בגין המכשיר: בכתב התביעה התייחס התובע לביטוח ששולם עבור המכשיר. לעומת זאת, במכתבו מיום 29.11.2017 מבקש התובע החזר העלויות ששולמו לנתבעת בגין שני המכשירים. דין התביעה במרכיב זה להידחות. ראשית, עלות הביטוח ששולמה בגין המכשיר השני (גלקסי S7 EDGE) אינה נוגעת לעניינו כלל ואין שום סיבה לקשור בין הדברים.

וגם ביחס למכשיר נושא התובענה אין שום בסיס לתביעה בגין מרכיב זה ככל שהיא נוגעת למה שנגבה עד ליום 29.10.2017. הסכומים ששולמו עד אז שולמו עבור האפשרות לקבל שירותי תיקון. מדובר בביטוח במובנו הפשוט ביותר. העובדה כי לשיטתו של התובע לא ניתן לו שירות ביום מסוים אינה מאיינת את העובדה כי עמדה לו האפשרות לקבל שירות במועד מוקדם יותר.

לעתים יכולה לחלוף תקופת הביטוח במלואה מבלי שהופעלה הפוליסה וברי כי גם במצב כזה אין המבוטח זכאי להשבה של הפרמיה ששילם. התובע הוא בעל עסק והדבר בוודאי ידוע לו ואין בכך כל חידוש.

התביעה בגין מרכיב זה, גם אם נעשתה בתום לב, נדחית אפוא בכפוף לכך כי במידה והנתבעת גבתה מהתובע סכומים נוספים בגין הביטוח לאחר יום 29.10.2017 עליה להשיבם לתובע.

1. עגמת הנפש: דין התביעה בגין מרכיב זה להידחות גם היא. בכל הכבוד הראוי, מדובר במכשיר טלפון. בדיון טענה רעייתו של התובע כי "חודש וחצי בעידן של היום אנשים לא מסתובבים בלי טלפון כי זה חלק מחובר לגוף שלנו". מדובר כמובן בראייה סובייקטיבית אך גם אם נניח כי כך אכן הוא המצב ביחס לאדם הסביר הרי שהדרך העומדת בפני כל אדם סביר במצב כזה היא לרכוש מייד מכשיר חלופי בעלות סמלית של מאות בודדות של שקלים וזאת על מנת שיוכל להמשיך בשגרת חייו, ככל שהוא נזקק למכשיר טלפון כדי לקיים את שגרת חייו.

בדיון התברר כי התובע רכש, ביום 13.12.2017, מכשיר חדש לחלוטין וקבלה בגין כך הוצגה באמצעות הטלפון הנייד של רעייתו של התובע. לא זו בלבד שאני מתקשה להאמין כי שגרת חייו של התובע, אשר מנהל עסק בשם "גרר יורם בע"מ" כפי שעולה ממכתבו מיום 29.11.2017, נפגעה באופן כלשהיא והרי לא יעלה על הדעת כי מי שמנהל עסק כאמור אכן ישהה ללא טלפון במשך חודש ומחצה אלא גם שסבורני כי התובע לא פעל בעניין זה כפי שאדם סביר היה פועל ולא פעל כלל להקטין את נזקו.

החובה להקטין את הנזק מוטלת על כל אדם לרבות מי שהינו בגדר תובע.

נדגיש את המובן מאליו: התביעה, וכך גם פסק הדין, מתייחסים לתובע בעצמו ואף שהתובע הצטרף לדברי רעייתו הרי שאיני משוכנע כי אותה אמירה ולפיה המכשיר הינו בגדר חלק המחובר לגוף משקפת את עמדתו שלו, להבדיל מעמדתה של רעייתו אשר היא אינה התובעת. רעייתו של התובע אכן סייעה לו רבות במהלך הדיון אולם עניינו של התובע, ושלו בלבד, הוא שנבחן.

את הפיצוי בגין עגמת הנפש יש לשמור למקרים אחרים וקשים יותר. איני סבור כי נסיבות המקרה בענייננו הותירו חותם כלשהוא על התובע. התביעה בגין מרכיב זה נדחית אפוא.

1. סיכומו של דבר, לנוכח כל האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. סך של 1,400 ₪ בגין המכשיר שנמסר לה לתיקון.

ב. כל סכום שנגבה בגין ביטוח המכשיר לתקופה שמיום 29.10.2017 ועד היום, אם נגבה.

1. הסכומים כולם ישולמו לידי התובע עד ליום 01.07.2018.
2. לנוכח התוצאה והעובדה כי חלק מהתובענה נדחתה לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ד' סיוון תשע"ח, 18 מאי 2018, בהעדר הצדדים.