לפני בקשה להארכת מועד להישפט, לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ), בגין 6 דו"חות תנועה.

דו"ח מס' 1 - 2011018610 – מיום 28.10.15, עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

דו"ח מס' 2 - 90110892123 – מיום 13.9.15, עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, שלא באמצעות דיבורית.

דו"ח מס' 3 - 90110333243 – מיום 11.7.12, עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

דו"ח מס' 4 - 23110017284 – מיום 15.11.11, עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

דו"ח מס' 5 - 23103338531 – מיום 30.5.11, עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, שלא באמצעות דיבורית.

דו"ח מס' 6 - 10104266399 – מיום 20.2.11, עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

המבקש טוען כי לא ביצע את העבירות המיוחסות לו בדו"חות אלה, הגיש בקשות להישפט שנמסרו ליעדן, עפ"י רישומי הדואר, אך לא קיבל זימון להישפט בגינן. לטענתו, סבר כי בקשותיו יעכבו את הליכי הדו"חות, אך נודע לו על הרשעותיו לו עת קיבל דרישה ממשרד הרישוי להפקיד רישיונו בגין צבירת נקודות.

המבקש טוען כי אינו מודה בביצוע העבירות המיוחסות לו בדו"חות והוא מבקש כי ינתן לו יומו בביהמ"ש.

המשיבה מסרה תגובתה כלהלן:

דו"ח 1, מיום 28.10.15, שולם באמצעות עיקול במרכז גביית קנסות. נוכח טענותיו של המבקש הותירה המשיבה את ההחלטה בו לשקול דעת ביהמ"ש וביקשה כי אם ביהמ"ש יאשר את הבקשה יש לאשרה בכפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪.

דו"ח 2, מיום 13.9.15, שולם באמצעות עיקול במרכז גביית קנסות. נוכח טענות המבקש הותירה המשיבה את הבקשה לשקול דעת ביהמ"ש וביקשה כי אם יורה ביהמ"ש לאשר את הבקשה יאשרה בכפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪.

דו"ח 3, מיום 11.7.12, נטען כי מדובר בדו"ח ישן מאוד, ששולם, באמצעות המרכז לגביית קנסות, שהבקשה לגביו הוגשה באיחור ללא כל נימוק, ולפיכך, מתנגדת לבקשה.

דו"ח 4, מיום 15.11.11, נטען כי מדובר בדו"ח ישן מאוד ומבדיקה עולה כי הדו"ח שולם ולפיכך, מתנגדת לבקשה.

דו"ח 5, מיום 30.5.11, טרם שולם. נוכח טענותיו של המבקש הסכימה המשיבה לבקשה בכפוף לוויתור על טענת התיישנות ובכפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪.

דו"ח 6, מיום 20.2.11, טרם שולם. נוכח טענותיו של המבקש הסכימה המשיבה לבקשה בכפוף לוויתור על טענת התיישנות ובכפוף להוצאות בסך 300 ₪.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

ס' 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] תשמ"ב-1982 קובע:

(ח)  שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

מכאן שעם תשלום הקנס משתכללת ההרשעה.

הוראת ס' 230 קובעת:

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו." (הדגשה שלי – א' טפטה- גרדי). .

ס' 229(ה) קובע:

תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה. (הדגשה שלי – א. טפטה- גרדי).

ברע"פ 2096/07 דר' צפורה רייני כוכבי נ' מדינת ישראל  שדן בנסיבות בהן המערערת, בעלת הרכב, ביקשה להסב רישום פלילי שנרשם על שמה, על שם אחיה, מבצע עבירות התעבורה שנרשמו על שמה, קבע כב' השופט א' א' לוי:

"על הסוגיה חולשות הוראותיו של סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם הכללים הנוהגים ברגיל באשר להידרשות מחודשת להרשעה חלוטה בפלילים. אלה גם אלה סוללים בפני אדם, אשר קנס הושת עליו בגין עבירת תעבורה שביצע, לרבות בפני מי ששילם את הקנס, דרכים שונות להתגונן מפני הרשעה או לשנות ממנה. בחלקן, מוגבלת הפעולה בזמן, וזאת משיקולים של סופיות הדיון ושל יעילות ההליך. ברם, מקום בו לא ידע ולא יכול היה אדם לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו, עשויה להימצא הצדקה לחריגה מסד זמנים זה."

עולה מהאור כי עם תשלום הקנס השתכללה הרשעתו של המבקש. אולם, כאמור בהחלטת ביהמ"ש יש מקום, בנסיבות חריגות, לחרוג מסד הזמנים הקבוע בחוק, לדוגמא, אם המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו.

החלטה

לעניין דו"חות 1 ו – 2:

דו"ח 1, מיום 28.10.15, ודו"ח 2, מיום 13.9.15, שולמו.

המשיבה הותירה את ההחלטה בבקשה להארכת מועד בהם לשקול דעת ביהמ"ש וביקשה

כי אם הבקשה תאושר יש לקבלה בכפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪.

כאמור, עם תשלום הדו"חות משתכללת ההרשעה. ביהמ"ש רשאי להיעתר לבקשה שהוגשה באיחור בנסיבות חריגות, מקום בו אדם לא ידע ולא היה עליו לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו.

הבקשות הוגשו באיחור ניכר - הדו"חות ניתנו למבקש ביד ועד הגשת הבקשה חלפו למעלה משנתיים. המבקש לא הציג לביהמ"ש הסבר מניח את הדעת לעניין השיהוי.

עם זאת, נוכח עמדת המשיבה, לפנים משורת הדין, אני נעתרת לבקשה לעניין דו"חות 1 ו – 2, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪, לכל דו"ח ודו"ח. ההוצאות ישולמו תוך 60 יום.

לעניין דו"חות 5 ו – 6:

דו"חות 5 ו – 6 טרם שולמו. נוכח עמדת המשיבה, ולאחר ששקלתי, הבקשות לעניין דו"חות אלה מתקבלות, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 300 ₪ תוך 60 יום.

לעניין דו"חות 3 ו – 4:

המבקש קיבל לידיו את דו"ח 3 ביום 11.7.12 ואת דו"ח 4 ביום 15.11.11 והדו"חות שולמו.

המשיבה טענה כי מדובר בדו"חות ישנים מאוד, הבקשות הוגשו באיחור רב, ולפיכך, התנגדה לבקשות.

על פי הדין, הגשת בקשה להישפט מוגבלת בזמן, משיקולים של סופיות הדיון ושל יעילות ההליך. ביהמ"ש רשאי להיעתר לבקשה שהוגשה באיחור בנסיבות חריגות, מקום בו אדם לא ידע ולא היה עליו לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו.

במקרה דנא, המבקש קיבל את הדו"חות ביד, והגיש בקשתו זו באיחור של מספר שנים. בדו"ח 3 הוגשה הבקשה להארכת מועד להישפט לאחר כחמש וחצי שנים ובדו"ח 4 הוגשה הבקשה לאחר כשש שנים. המבקש לא הציג בפני ביהמ"ש הסבר מניח את הדעת לעניין השיהוי הרב בהגשת הבקשות. המבקש טען כי הגיש בקשות להישפט עם קבלת הדו"חות אך לא צרף אסמכתאות כלשהן של רישומי הדואר.

בנסיבות אלה, בהן המבקש שילם את הקנסות בדו"חות 3 ו - 4 והשתכללה הרשעתו, ומאחר שבקשתו להארכת מועד הוגשה בשיהוי ניכר, ללא שהוצג הסבר סביר המניח את הדעת, הבקשה להארכת מועד להישפט בגינם נדחית. 

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ח, 09 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.