1. בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה בגין נזק לרכבה. לטענתה, הנתבעת 1 שנהגה ברכב הנתבעים איפשרה לה להשתלב לפניה בנתיב לפני רמזור אדום; ולאחר שכבר התיישרה בנתיב הנסיעה והמתינה להתחלפות הרמזור ל'ירוק', לפתע נסעה הנתבעת 1 מעט קדימה ופגעה ברכבה. מכאן לטענתה אחריות הנתבעת 1 לתאונה ולנזקיה.
2. מנגד, טוענת הנתבעת 1 שתוך כדי נסיעתה קדימה, הגיעה התובעת מימינה וניסתה להשתלב בנתיב לפני רכבה. תוך כך נפגע רכב התובעת. מכאן לטענתה אחריות התובעת לתאונה.

המחלוקת היא באשר לאחריות לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. אין מחלוקת שהתובעת השתלבה לנתיב הנסיעה של הנתבעת. המחלוקת היא אם התובעת כבר השתלבה בנתיב ולאחר מכן הנתבעת נסעה קדימה ופגעה ברכבה – או אז הנתבעת אחראית לתאונה; או שמא התובעת החלה בהשתלבות לנתיב הנסיעה של הנתבעת וטרם השלימה את הכניסה לנתיב קרתה התאונה – או אז התובעת אחראית לתאונה.
2. בהתאם לגירסת התובעת נסעה בצומת עזריאלי. היא עצמה הגיעה מרחוב האומנים ופנתה ימינה והיתה צריכה להשתלב באחד מבין שני הנתיבים הפונים שמאלה לצורך פנייה לאיילון צפון. לטענתה מדובר בצומת פקוק ביותר והנתבעת 1 שהגיעה מכיוון עזריאלי איפשרה לה להשתלב לפניה בנתיב. לאחר שכבר נעמדה בנתיב בהמתנה לרמזור ירוק החלה הנתבעת 1 לנסוע מעט קדימה כדי לפנות את הדרך לאמבולנס שהגיע למקום וכךפגעה ברכבה.

לטענתה פגע רכב הנתבעת עם פינה קדמית שמאלית בפניה אחורית שמאלית של רכב התובעת. עוד טענה שלאחר שהתברר היקף הנזק ברכבה שלחה הודעה לנתבעת אם היא מעדיפה לשאת בעלות התיקון או להפעיל את הביטוח והודעה זו נותרה ללא מענה.

התובעת מעידה שייתכן שבעת התאונה עמדה עדיין באלכסון (עמ' 3, ש' 18) וזאת מאחר שהמקום פקוק.

1. עיון בתמונות הנזק ברכב התובעת (צורף כנספח ג' לכתב התביעה) מורה כי הנזק לרכב התובעת נמצא בפגוש האחורי בצד שמאל.
2. אני מוצא להעדיף את גירסת התובעת לאופן קרות התאונה וזאת בהסתמך על הצטברותן של הראיות הנסיבתיות. אבהיר.

התאונה קרתה ביום 28/6/17 בסביבות השעה 17:00. מייד בסמוך לאחר התאונה, בשעה 18:21, שלחה התובעת לנתבעת את תמונות הנזק בווטסאפ. בתגובה שלחה הנתבעת לתובעת את צילום רשיון הנהיגה שלה, אך לא הגיבה לעניין הנזק או העירה לעניין האחריות.

ביום 2/7/17 שעה 21:41 שלחה התובעת לנתבעת הודעת ווטסאפ בה שאלה אם היא מעדיפה לפצות אותה על נזקיה ללא צורך בהפעלת ביטוח וזאת על בסיס הצעות מחיר של מוסכים. הודעה זו נותרה ללא מענה מצד הנתבעת וממילא שלא העירה דבר לגבי האחריות.

ביום 12/7/17 שלחה התובעת לנתבעת הודעה נוספת באותה רוח. גם היא נותרה ללא מענה.

לכאורה היה מצופה מהנתבעת שסבורה כי אינה אחראית לתאונה להגיב לאותן הודעות ולשלול מני וביה את הבקשה לפיצוי מצד התובעת.

ועוד, בעוד שהתאונה היא מיום 28/6/17 הנתבעת מסרה גירסתה לחברת הביטוח רק ביום 14/9/17. ספק אם ניתן להסתמך על אותנטיות ההודעה, באשר לא מן הנמנע כי הנתבעת דיווחה על האירוע בשלב מאוחר לאחר שגיבשה גירסה המטילה אחריות על התובעת וזאת שלא מן הנמנע תוך התייעצות עם בני משפחתה שטיפלו עבורה בנושא (עמ' 3, ש' 2).

בדיון בפניי הציגה הנתבעת נזק לכאורה שנגרם לרכבה בחלק ימני של הפגוש הקדמי. עיון בתמונות הנזק העלה כי מדובר בסימני נזק לכאורה ישנים – קילופי צבע, שתואמים לסימני נזק נוספים על חלקים אחרים של הפגוש הקדמי (עמ' 3, ש' 14), כך שספק אם סימני הנזק בחלק הימני של הפגוש הקדמי אכן קשורים בתאונה.

יתרה מזאת, למרות טענתה של הנתבעת לאחריותה של התובעת, לא הגישה תביעה על נזקיה הנטענים ואף לא בדרך של תביעה שכנגד לאחר שכבר ידעה שהוגשה תביעה נגדה מצד התובעת.

מכל האמור מצאתי להעדיף את גירסת התובעת.

1. משלא נסתר גובה הנזק יש לאשרו במלואו, למעט רכיב עוגמת נפש שאינו נזק רלוונטי בר פיצוי בסוג זה של תביעות.

תוצאה:

1. אשר על כן אני מחייב את הנתבעים באמצעות הנתבעת 3 לשלם לתובעת 5,434 ₪ בתוספת 500 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.