כללי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן ובמסגרת הסדר טיעון בחמש עבירות של הגשת דוח וידיעות שאינם נכונים לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה[נוסח חדש], התשכ"א-1961.
2. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם שהנאשם יודה ויורשע ובאשר לעונש תטען המאשימה להטלת מאסר בן חודש וחצי בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי וקנס בגובה 5% מהמרמה. מנגד תטען ההגנה למאסר בעבודות שירות ברף נמוך יותר וכך אף לגבי רכבי הקנס והמאסר המותנה. עוד הוסכם שהנאשם יסיר את מחדליו עד למועד גזר הדין.

עובדות כתב האישום המתוקן

1. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה שבין חודש נובמבר 2008 ועד חודש אפריל 2012, עבד הנאשם כמורה ומחנך בתלמוד תורה השייך לעמותת "וזאת הברכה" שבניהולו של יעקב ברגר. בתקופה זו נהגה העמותה לפצל את משכורותיהם של עובדיה לשתי המחאות או יותר כאשר רק חלקן דווח לרשויות המס וזאת במטרה לרמות את רשויות המס ולהפחית את תשלומי המס הנוגעים לשכרם של עובדי העמותה. יתרת המשכורת שלא דווחה שולמה לעובדים בהמחאות נוספות שהיו לעיתים על שם העובדים עצמם ולעיתים על שם אחרים. בהתאם לכך, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום פוצלה משכורתו החודשית של הנאשם מהעמותה באופן המתואר לעיל. משכורתו החודשית של הנאשם באותה תקופה עמדה על סך 7,700 ₪ ואילו החלק שדווח לרשויות המס היה נמוך מכך. בגין עבודתו של הנאשם בעמותה בכל התקופה, נוצר הפרש שכר לא מדווח בסך 165,892 ₪.

טיעוני הצדדים לעונש

1. ב"כ המאשימה עתר לכבד את הסדר הטיעון על הרף המחמיר שבו.
2. ב"כ הנאשם עתר לכבד את הסדר הטיעון על הרף המקל שבו דהיינו: תקופה קצרה של מאסר בעבודות שירות, קנס שלא יעלה על סכום הקנס שהוטל על אחרים בפרשה ומאסר על תנאי שמשכו קצר. לתמיכה בטענותיו הגיש גזר דין של אחר בפרשה - ת"פ 56126-12-17 מדינת ישראל נגד אייכלר 16.06.2019 והזכיר פסקי דין נוספים תוך התייחסות לרמת הענישה שהוטלה. עוד הדגיש שהנאשם עצמו הוא קרבן של מנהל העמותה שנישל אותו מזכויותיו החוקיות וזאת בהיעדר כשירות לעבוד כמורה במקום אחר. כן הדגיש שהנאשם עבד תקופה של כחצי שנה ללא שקיבל שכר; שניתן היה לנהל את התיק אולם הנאשם בחר להודות לחסוך מזמנו של בית המשפט; ושהמחדלים כלפי מס הכנסה והביטוח הלאומי הוסרו במלואם.

דברי הנאשם

1. הנאשם בדבריו לפניי הסביר שמצבו הכלכלי דחוק ביותר ומצבו המשפחתי קשה וביקש להתחשב בנסיבותיו.

דיון

1. במקרה דנא, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם ההגנה על הקופה הציבורית ועל אמון הציבור ברשויות המדינה ובשלטון החוק, מניעת שיבוש יכולת הפיקוח על פעילות הנישומים באמצעות רשויות המס, ומניעת פגיעה ביכולתם לגבות מס אמת באופן שיווני.
2. לעניין מידת הפגיעה בערך המוגן, מצאתי שזו ממוקמת ברף חומרה נמוך עד בינוני. מחד גיסא, מדובר בסכום מצטבר שאינו זניח ובתקופה ממושכת בת כחמש שנים, ומאידך גיסא, אין במעשי הנאשם מרמה אקטיבית שכן היוזמה הייתה של מנהל העמותה, והנאשם עצמו היה קרבן של שיטת הדיווח הפסולה ונפגע ממנה בכך שנשללו ממנו זכויות שלהן היה זכאי בדין ואשר נגזרו מגובה משכורתו המדווחת.
3. לאחר שנתתי דעתי לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לערכים החברתיים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, וכן למדיניות הענישה הנוהגת, מצאתי שהעונש שהוצע בהסדר הטיעון מצוי במתחם העונש ההולם שהייתי קובע אלמלא ההסדר.
4. כאמור באו הצדדים בהסדר טיעון שהנימוק המרכזי שבו הוא חיסכון בזמנם של הצדדים העדים ובית המשפט.
5. על פי פסיקה עקבית וברורה של בית המשפט העליון, ככלל ייטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לפניו, זולת במקרים חריגים שבהם לא מתקיים איזון ראוי בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם ובין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר, לאינטרס הציבורי (להלן: "נוסחת האיזון") (ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל (25.12.2002)).

ודוק, נקודת המוצא בבחינת הסדר טיעון היא העונש המוצע בו. במסגרת הבחינה יבדוק בית המשפט האם העונש המוצע במסגרת ההסדר הוא פרי של איזון נכון בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם – בהשוואה לנורמת הענישה המקובלת ובהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו של הנאשם – ובין התועלת שיש בעונש לאינטרס הציבורי - בהתחשב במטרה שלשלמה גובש ההסדר.

בע"פ 7757/11 פלוני נגד מדינת ישראל (13.02.2013) הדגיש בית המשפט העליון את השיקול הקשור בפגיעה שתיגרם לנאשם אם יידחה הסדר הטיעון נוכח החלטתו להודות ולוותר על ניהול הליך מלא.

1. בבואי לבחון את סבירותו של הסדר הטיעון, זקפתי לחובת הנאשם את משך הזמן הארוך שבו נעברו העבירות ואת מידת הפגיעה בערכים המוגנים.

לזכות הנאשם התחשבתי בהודאתו, בקבלת האחריות, בחרטה שהביע, בהיעדר הרשעות קודמות, בהסרת המחדלים במס הכנסה ובביטוח הלאומי, ובנסיבותיו האישיות המשפחתיות והכלכליות.

עוד התחשבתי בכך שהנאשם עצמו הוא קרבן של העבירות שנעברו ונאלץ בנסיבות שנוצרו לעמוד במצב בלתי אפשרי – או להסכים מתוך אילוץ לפיצול משכורתו ולהפסד זכויות שמגיעות לו בדין - או לאבד את מקור פרנסתו על כל ההשלכות הכרוכות בכך לגביו ולגבי משפחתו.

1. בהמשך לכך, בחנתי את נימוקי הסדר הטיעון ואת העונש המוצע בו, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בהקשר זה, מצאתי שהסדר הטיעון סביר, מבוסס על שיקולים ראויים ומקיים את נוסחת האיזון דלעיל ועל כן החלטתי לאמצו.

סוף דבר

8. לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים - סוגם ומידתם ואת השפעתם ההדדית, ולאחר שהתרשמתי מרמת הענישה שהוטלה על אחרים בפרשה, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בן 21 יום שאותו יישא הנאשם בעבודות שירות.

בהתאם לחוות הדעת מטעם הממונה על עבודת השירות בשב"ס יישא הנאשם את עונשו בעמותת יד שרה בירושלים.

הממונה יהא רשאי לשנות את מקום ההשמה לפי שיקול דעתו ללא צורך בפנייה לבית המשפט. הנאשם יתייצב ביום 29.03.2020 לשם קליטה, הצבה, ותחילת נשיאת עונשו, במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום בבאר שבע.

הנאשם מוזהר בזאת שעליו לעמוד בדרישות ובתנאים של מסגרת המאסר בעבודות שירות ואם יפר אותם, יהיה צפוי לנקיטת צעדים כלפיו לרבות הפסקה מנהלית של עבודות השירות ונשיאת יתרת הימים במאסר ממש. על הנאשם מוטלת חובה להודיע למשרד עבודות השירות על כל שינוי בפרטי ההתקשרות מולו.

1. מאסר בן חודשיים שאותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום את העבירה שבה הורשע, ויורשע בה בתוך התקופה או לאחריה.
2. קנס בסך 1,800 או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס יחולק לשישה תשלומים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם ביום 01.01.2020 ויתר התשלומים ישולמו באחד בחודש בכל אחד מחמשת החודשים העוקבים. לא ישולם תשלום במועדו יעמוד כל הקנס לפירעון מידי ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום גזר הדין ועד יום התשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, במעמד הצדדים.