נוכחת:

מתורגמנית לשפה הערבית – הגב' אושרית עמרו

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

קראתי לנאשם את כתב האישום, הסברתי לו תוכנו וזכויותיו והוא מודה בעובדות כתב האישום.

הנאשם:

אני מודה בעובדות כתב האישום, לרבות שביום 29.12.17 נכנסתי לישראל והייתי בתוך רהט עד למחרת ואז ניסיתי לצאת החוצה מישראל, זה למרות שלא היה לי אישור כניסה או שהייה כדין בישראל.

<#4#>

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ח, 18/01/2018 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

מגיש גיליון רישום פלילי (התקבל בהסכמה וסומן ת/1).

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום המייחס לו כניסה אחת לישראל. הנאשם בעל עבר פלילי בעבירות זהות. הערכים החבריים שנפגעו הם זכותה של המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה, כניסה ופגיעה בבטחון המדינה. הפוטנציאל הבטחוני הינו רב. המאשימה תטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ל-5 חודשים. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לנאשם עבר פלילי הכולל הרשעה אחת אחרי 3 עבירות זהות. לא ניתן לומר שזהו המפגש הראשון שלו עם בית משפט. נוכח הדברים ולאור עברו הפלילי, עמדת המאשימה הנה שיש להשית על הנאשם עונש ברף הבינוני של המתחם, מאסר על תנאי מרתיע, קנס כספי משמעותי.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אבקש להתחשב בהודאת הנאשם ויש בה משום לקיחת אחריות על המעשים. אבקש להתחשב בגילו של הנאשם, 23. הנאשם רווק ומפרנס 5 בני משפחה. מטרת הכניסה של הנאשם היא לפרנסה ותו לא. לא בוצעו עבירות נלוות, כך גם בעברו לא בוצעו עבירות נלוות מלבד שהייה בלתי חוקית והדבר מחזק את הטענה כי מטרת כניסתו היא לפרנסה בלבד. יש משמעות לכך שהנאשם נתפס בחזרתו, הוא חזר דרך המחסום בתום יום עבודה. לעניין הקנס, ביהמ"ש יודע שאנשים כאלה המשמעות של הטלת קנס היא למעשה הוספת מאסר על ימי מעצרו שמלכתחילה ידוע שאם הייתה לו יכולת כלכלית לא היה מסתכן במאסר ומעצר וכניסה לישראל. אם היה לו כסף היה משתחרר בהליך המעצר לכן זה להטיל עליו עונש שהוא תוספת למאסר ולכן אבקש מביהמ"ש להקל בקנס וניתן להשית התחייבות. לעניין הענישה, אפנה לשלושה פסקי-דין שנתנו במחוזנו, הראשון של כב' השופט בן-טולילה בת"פ 49723-05-17 שם דובר על נאשם עבר פלילי בעבירות שהייה שלא כדין. כב' השופט הטיל עליו חודש ויום מאסר בפועל ומאסר מותנה ללא עונשים נוספים. ת"פ 59421-09-17 גם של כב' השופט בן-טולילה, גם שם דובר על נאשם עם עבר פלילי, ביהמ"ש הטיל עליו 8 ימי מאסר בפועל מיום מעצרו. פס"ד אחרון שניתן לפני 8 ימים בלבד בביהמ"ש השלום ת"פ 23750-01-18, גם שם לחובת הנאשם עבר פלילי וביהמ"ש השלום באשקלון הטיל עליו 5 ימי בניכוי ימי מעצרו. אבקש להגיש את הפסיקה לביהמ"ש. לאור זאת, אבקש להתחשב בהודאת הנאשם ובמצבו ולהסתפק בימי מעצרו שהם 20 ימים נכון להיום או לחילופין, אני סבור שיהיה נכון אם לא לעבור את החודש ויום מאסר בפועל.

הנאשם:

אני נכנסתי לישראל בדרך לא חוקית בשביל לפרנס את אמא שלי וההורים שלי והאחים שלי ואני מצטער.

<#6#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 [להלן: "החוק"].
2. הנאשם תושב דהריה בתחומי הרשות הפלשתינית וביום 29.12.2017 נכנס לישראל ללא היתר כניסה כדין, שהה גם את הלילה ולמחרת בסוף היום ניסה לחזור חזרה ואז נתפס בסמוך למחסום מיתר.
3. הנאשם כבן 24 עוד מעט, בעברו הרשעה אחת משנת 2015 בגין שלוש כניסות והוא נדון אז למאסר של 35 ימים. הוא הודה בכתב האישום עם הקראתו.
4. בכניסתו ללא היתר כניסה כדין פגע הנאשם בערך החברתי המוגן העומד בבסיס עבירה זו – זכותה של המדינה לקבוע ולהחליט מי יכנס בשעריה ובגבולותיה, באיזה אופן ולאיזו תכלית, תוך הבטחת הסדר הציבורי ובטחון הציבור. בעצם הכניסה שלא בדרך הרגילה, יש גם הכבדה על רשויות האכיפה שבמקום לאכוף את הסדר והביטחון, נדרשות לעסוק גם במרדפים אחר שוהים בלתי חוקיים.

המאשימה לא טענה למניע ביטחוני בכניסתו של הנאשם לישראל, ואני מוכן להניח כי הגיע לשם מציאת פרנסה. ועדיין, עצם הכניסה לישראל, מקים את אותו פוטנציאל סיכוני, והכניסה עלולה לשמש כר לפעילות נוספת מפרת סדר וביטחון, לא רק על ידי הנכנס עצמו, אלא על ידי הגורמים המעוניינים לכך, ואף שלא בידיעתו או הבנתו של הנכנס. וראו לעניין זה דברי כב' השופט ס. ג'ובראן ברע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014) [להלן: "הלכת אלהרוש"]:

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה"

אני סבור כי המתחם שנקבע בהלכת אלהרוש שעתרו לו המאשימה שבין מאסר על תנאי ועד ל-5 חודשים, נועד למי שנכנס ונתפס באותו היום, לא בהכרח נכון למי ששהה בלילה בישראל. עם זאת, בוודאי שביהמ"ש לא יחמיר מעבר לעתירת המאשימה. אני קובע את המתחם שבין מאסר על תנאי ל-5 חודשי מאסר.

1. באשר לגזירת הדין, יש לתת משמעות גם לצורך בהרתעת היחיד והרבים. יש להביא בחשבון את גילו של הנאשם ואת העובדה שביקש לקחת אחריות מהר.
2. יש להביא בחשבון את עברו של הנאשם בתוך המתחם, הן את העובדה שלא עבר עבירה בטחונית והעבירות הן רק כניסה לישראל שלא כדין אולם יש להתחשב בגזר-הדין הקודם והצורך להעלות את רף הענישה מפעם לפעם וראו לעניין זה עפ"ג (ב"ש) 70955-11-17 רואשדה נ' מדינת ישראל (12.12.17).
3. כמובן שיש להביא בחשבון את העובדה שיש צורך בעיצום כספים אולם כיוון שעד כה לא הוטל רכיב כספי כלשהו, אסתפק בהתחייבות בלבד במקרה דנן והיא תהיה לתקופה המרבית הקבועה בחוק.
4. אני מביא בחשבון את העובדה שענישתו של הנאשם תפגע בו ובמשפחתו התלויה בו (לדבריו) לצורך פרנסה.
5. לאחר ששקלתי את כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
6. מאסר בפועל של 45 ימים שיימנו מיום מעצרו 30.12.2017.
7. 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים בכפוף לסעיף 52(ג) בחוק העונשין, שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.
8. הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. ההתחייבות תהא בסך של 3,000 ₪ ובתוקף ל- 3 שנים ואם לא תחתם בתוך 10 ימים, הוא ייאסר למשך 20 ימים לשם כפייה, אולם יובא מיידית בפני שופט.

אני מורה ללוחמי נחשון לדאוג להחתים את הנאשם עוד היום על ההתחייבות כדי למנוע עיכוב שחרורו בתום ריצוי מאסרו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ח, 18/01/2018 במעמד הנוכחים.

הנאשם: אני מבין את גזר-הדין והסבירו לי מה זאת ההתחייבות.