לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

למבקש נרשם דוח שעניינו עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר (צילום). הדוח נשלח למבקש ונדרש על ידו. המבקש פנה לב"כ, עו"ד ערד, ומזכירת עו"ד , עקב טעות, שיגרה את הבקשה להישפט במועד אך לא בדואר רשום כנדרש ועל כן לא נקלטה הבקשה במפנ"א. הטעות התגלתה בעקבות עיקול שהוטל על רכבו של המבקש. המבקש טוען כי אין מקום לנעול בפניו את דלתות בית המשפט בשל טעות משרדית של ב"כ.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה בשום שלב לא נעשתה על ידי המבקש או מי מטעמו פנייה למפנ"א ואילו היתה נעשית – הייתה נדחית עקב איחור.

דיון והכרעה

מעיון בבקשה עולה כי המחדל במקרה זה רובץ לכאורה לפתחו של ב"כ המבקש ולא של המבקש. ב"כ המבקש היה האחראי במקרה זה לשלוח (באופן תקין) את בקשת המבקש למפנ"א. ניכר כי במקרה זה לא נעשה כך. לטעמי ברור כי המבקש – שלא חטא בדבר – אינו צריך להיענש בשל מחדלי ב"כ. בנסיבות אלה, אני מוצא להיעתר לבקשה ולהאריך למבקש את המועד להישפט בקשר לדוח 90507383652.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ח, 16 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.