בקשה לתיקון כתב תביעה

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

1. הנתבע 1 (להלן: הנתבע) שימש כנאמן של נכסי התובעת ואמה (שנפטרה בינתיים). התובעת היא אזרחית ישראל, שמקום מושבה הקבוע בספרד. הנתבע הוא שותפו למשרד של הנתבע 2 (שניהם יחדיו יכונו כמשיבים או כנתבעים). לטענת התובעת היא שוכנעה על ידי הנתבע להפקיד בידיו כנאמן את נכסיה של אמה (שעה ששימשה כאפוטרופסית שלה), וזאת לשם ניהולם. בנוסף, היא השקיע במקרקעין בספרד, ושוכנעה על ידי הנתבע להעסיק לשם כך מפקח בנייה ישראלי. רק כעבור זמן עדכן אותה הנתבע כי היקף הנכסים שבנאמנות פחת משמעותית ושהוא לא עמד בתשואה שהבטיח להשיג. אז התעורר חשדה והיא החלה בבירורים.

התובעת טוענת כי הנתבע הפר את חובותיו כנאמן וגרם לנזקים כבדים. הוא ניצל את העובדה כי היא אינה מתגוררת בארץ ולא בקיאה בדין. הוא לא העביר מידע על מצב נכסי הנאמנות, גם כשהתבקש. לשיטתה, היא קיבלה נתונים רק לאחר שפנתה לבאי כוחה ואלה פנו לנתבע. הנתונים שקיבלה מבססים את הפרת חובותיו. כך, הוא העביר, על פי הנטען, מיליוני דולרים לצדדים שלישיים ללא ידיעה ואישור. בוצעו העברות כספים מחשבון הנאמנות לחשבון התובעת, כביכול, ללא שיש תיעוד על כך, ומכאן שכספים אלה חסרים. בנוסף נגבה שכר טרחה בסך מאות אלפי דולרים ללא הסכמה ופירוט.

על רקע המידע הידוע לה אז, עתרה התובעת בכתב התביעה המקורי לקבוע שהנתבע אינו זכאי לכל תשלום בעבור פעולותיו כנאמן, ולכן על הנתבעים להשיב לה ביחד ולחוד את שכר הטרחה שמוערך ב-752,675 אירו. בנוסף, חייבים הנתבעים ביחד ולחוד בנזקיה ובנזקי נכסי הנאמנות (העברות כספים שסווגו כהעברות לתובעת שלא נמצא תיעוד להפקדתם; העברות לצדדים שלישיים שהנתבעים הם בעלי עניין לגביהם; והפער שבין התמורה שהתקבלה בגין מכירת הנכס של האם בארץ לבין התמורה המדווחת). סכומים אלה הוערכו בסך 848,963 אירו ו-1,498,637 דולר.

התובעת העמידה את תביעתה על סך 8,721,177 ₪ לצורכי אגרה.

הנתבעים דחו את טענותיה של התובעת. כך, למשל, התובעת טוענת כי לא קיבלה כספים לחשבונותיה שעה שבפועל הדבר אינו נכון, ובידי הנתבעים אסמכתאות לכך. סכומים שנטען כי הגיעו לידי הנתבעים לא הגיעו אליהם כלל וכיו"ב. מדובר בתביעה מתלהמת שהוגשה ללא שנבדקו העובדות כהלכה. התובעת היא שמשכה מהחשבונות כספים ניכרים כדי לתמוך באורח חייה. היא גם החליטה לבנות לעצמה וילת פאר בספרד. התובעת הייתה מודעת למצב הכספים וקיבלה דיווחים שוטפים.

2. במהלך דיון קדם המשפט שהתקיים בפני הסכימו הצדדים להליך גישור, שם החליפו עוד מסמכים ונתונים. הליך הגישור לא צלח למרבה הצער, ועל רקע זה הוגשה הבקשה שלפני.

3. התובעת עותרת כעת לתיקון כתב התביעה. בשעתו, עובר להגשת התביעה המקורית, היא פנתה לנתבע אך זה לא השיב לפניותיה כראוי, ולכן היא נאלצה להגיש את כתב התביעה על בסיס מידע חלקי. מאז הוגשה התביעה התמונה העובדתית התחדדה, ועל רקע זה יש לתקן את כתב הטענות כדי שזירת המחלוקת תוגדר באופן ראוי יותר. התובעת מעוניינת לבצע התיקונים הבאים:

א) להגיש מיפוי חשבונאי מעודכן;

ב) למחוק סעיפים בעניין טענות מסוימות לאי העברת כספים לחשבונה. כעת התחוור לה כי כספים אכן הועברו לחשבונה.

ג) תיקון הסכום המקורי שהועבר לחשבון הבנק על שם אמה של התובעת;

ד) הוספת 250,000 אירו שהועברו לחשבון של חברה שהתובעת לא מכירה.

ה) תיקון נוכח הודאת הנתבעים בכתב ההגנה כי נטלו לידיהם סך 50,000 אירו.

ו) תיקון על רקע הודאת הנתבעים בכתב ההגנה כי נלקח שכר טרחה שנועד גם לכסות שירותים משפטיים נוספים.

ז) תיקון נוכח הודאת הנתבעים בכתב ההגנה ביחס למכירת הנכס של האם בארץ.

ח) תיקון פרק עילות התביעה והסעדים הנתבעים נוכח התבהרות התמונה לגבי חלק מהנושאים והתשלומים שעל הפרק. התובעת ערכה ראש פרק זה מחדש.

לטענת המבקשת תיקונים אלה אינם משנים את מהות התביעה, ונוכח הימצאותו של ההליך בשלביו הראשונים יש להיעתר לבקשה.

4. הנתבעים מתנגדים לתיקון. לחילופין הם עותרים להורות על הוצאות ריאליות ולהכריע בבקשה רק לאחר חקירת המצהירים מטעם הצדדים.

הנתבעים מצביעים על כך שהבקשה הנוכחית הוגשה בחלוף כמעט שנתיים ממועד הגשת התביעה. התובעת לא טוענת כי המידע החדש נודע לה בסמוך למועד הגשת הבקשה, וכתב ההגנה מטעם הנתבעים הוגש לפני למעלה משנה. על התנהלותה של התובעת ניתן ללמוד מכך שהיא הגישה תובענה בגין כספים שהגיעו לחשבונה שלה, וטענה כי לא הגיעו לידיה. לכל הפחות מדובר ברשלנות מצידה. גם התיקון המבוקש של סכום ההפקדה המקורי בחשבון שנרשם על שם אמה של התובעת אינו במקומו, ומדובר בנתונים שעמדו לרשותה בזמן אמת. התובעת עותרת לתיקון כתב התביעה על בסיס האמור בכתב ההגנה למרות שזה הוגש לפני זמן רב ותוכנו ידוע לה זה מכבר. התקיים קדם משפט בתיק לאחר הגשת כתב ההגנה, והתובעת לא עתרה אז לתיקון כתב התביעה שלה. אין להיעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות לאחר קדם משפט כדבר שבשגרה. מדובר אפוא בשהוי שלא ניתן להצדקה.

בנוסף, הבקשה לוקה בחוסר תום לב דיוני. למרות שסכום נכבד ביותר ירד מעל הפרק (הסכום שהתברר שהתובעת קיבלה לידיה בניגוד לטענותיה) עדיין הסעד הכספי של התביעה לא השתנה. מדובר אפוא במקצה שיפורים לתביעה המקורית. בנוסף, התובעת ממשיכה לתבוע, גם במסגרת כתב התביעה המתוקן, סכומים נוספים למרות שאלה הגיעו לידיה.

מוסיפים הנתבעים וטוענים כי התיקונים המבוקשים משנים את מהות התובענה. כעת התובעת עותרת לקבלת ההפרש בין כלל הסכומים שהתקבלו בחשבונות לבין הסכומים שהועברו לטובתה או לטובת הספקים שבנו את ביתה בספרד. שינוי זה מטיל על הנתבעים נטל חסר יסוד להשיב לה גם סכומים שהוצאו כהוצאות. בכך, תישלל מהם טענת התיישנות שעומדת להם. למעשה מדובר גם בעילה חדשה, המטילה עליהם נטל להוכיח שכר ראוי. רק כעת התובעת טוענת כי הנתבעים אינם זכאים לשכר בגין פעולות שלא נוגעות בניהול הכספים. בנוסף, תיקונים מבוקשים רבים עדיין לוקים באי דיוקים.

המשיבים הוסיפו טיעון קונקרטי ביחס לרכיבי התיקון המבוקשים, לגביהם יישמו את שנטען לעיל. בין היתר נטען כי סעיף 82 לטיוטת כתב התביעה המתוקן גם הוא אינו כדין. במסגרתו נדרשים הנתבעים להעביר דפי חשבון ותדפיסים הנוגעים לפער בין הסכום שהועבר לאפוטרופוס המקורי של האם המנוחה לזה שהועבר לחשבון הנאמנות. מדובר בתיקון שלא התבקש באופן מפורש בבקשה, המהווה הוספת עילת תביעה חדשה. כל אלה עולים כדי חוסר תום לב.

5. התובעת עומדת על בקשתה. לשיטתה, אין לייחס לה חוסר תום לב דיוני. היא לא הגישה את כתב התביעה כלאחר יד. הנתבעים הם שנהגו בחוסר תום לב שעה שלא השיבו כראוי לפניותיה. לכן אין לבוא עמה חשבון שעה שהגישה תביעה בגין העברות "כשרות" נוכח החסך הראייתי שהנתבעים כפו עליה. הנתבעים היו עורכי דינה של התובעת ונאמניה והיה עליהם למסור לה את כל הנתונים בראשית הדרך. כזאת לא נעשה.

אכן, חלף פרק זמן ניכר מאז הוגשה התביעה, אך במשך רוב הזמן ניהלו הצדדים מגעים לפשרה. החשוב הוא שלב הבירור בו מצוי התיק, ואנו מצויים עדיין בשלבים המקדמיים שלו. במקרים אלה המדיניות השיפוטית הנוהגת היא להתיר תיקון בנדיבות. התמונה הראייתית התחדדה לאורך הדרך ובשלב הגישור, ומכל מקום התובעת לא מיהרה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה נוכח הליך הגישור שהתנהל.

בנוסף, אין בתיקונים המבוקשים שינוי של מהות התביעה. מדובר בטענות נגד נאמנים שהפרו את חובותיהם ככאלה, ופעלו בכספי ובנכסי הנאמנות באופן לא תקין. כתב התביעה המקורי לא הוגבל רק לסכומים ספציפיים. התובעת עתרה במסגרתו להשבה של כל הכספים שנגבו או שהוצאו שלא כדין. הנטל להראות שהכספים נגבו והוצאו כדין מוטל על הנתבעים. עוד צוין במפורש כי הסכומים הרלוונטיים נתבעו בשלב זה כהערכה בלבד. אין המדובר בעילות חדשות, ולא מדובר בעילות שהתיישנו.

אשר לדרישה לקיים חקירת מצהירים בטרם החלטה בבקשה, המבקשת הותירה הנושא לשיקול דעת בית המשפט.

6. לאחר עיון אני מוצא להיעתר לבקשה.

מצויים אנו בשלבים מוקדמים של בירור ההליך. טרם הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק, ולמרבה הצער הניסיון ליישב בהסכמה את המחלוקת שבין הצדדים לא עלה יפה. בשלב זה של הדיון, בהתאם להלכה הנוהגת, הכף נוטה להיעתר לבקשות מסוג זה, בכפוף לחריגים מסוימים (כחוסר תום לב דיוני, שינוי עילה, אובדן הזדמנות להעלות טענות התיישנות וכיו"ב). חריגים אלה אינם מתקיימים בענייננו.

כך, למשל, בכל הנוגע בטענות המשיבים בעניין ההתיישנות, הרי שאין זה ברור כלל ועיקר כי ההתיישנות עומדת לימינם. תובענה זו עניינה בטענות להפרת חובות נאמנות. דבר קיומם של יחסי הנאמנות אינו שנוי במחלוקת, ודיני ההתיישנות החלים על יחסי נאמנות לוקחים בחשבון את מהותם המיוחדת. יש לציין בעניין זה את פסק דינו של כב' השופט עמית בע"א 7231/10 תלמוד תורה בית יהודה קרית אתא ע"ש יהודה גפן זצ"ל נ' עיריית קרית אתא (פורסם במאגרים; 2012), שפסק (בפסקה 14): "שעל מנת לפתוח את מירוץ תקופת ההתיישנות, אין להסתפק בהפרת חובתו החוזית של הנאמן-הקונסטרוקטיבי, אלא בהפרת חובתו כנאמן והבאת דבר ההפרה לידיעת הנהנה." הנהנה זכאי להניח כי ענייני הנאמנות מתנהלים כהלכה עד שמגיע מידע סותר (שם, בפסקה 15). על רקע זה קשה יהיה לנתבעים לשכנע שכתב התביעה בנוסחו המתוקן שולל מהם טענות התיישנות, שעה שמהותו נותרה הפרת חובות נאמנות נטענות. וגם אם אניח שקיים שוני בעניין זה בין הטענות הכלליות לטענות ביחס לכספים שהועברו בעבור פרויקט הבניה של הנכס בספרד, עדיין השאלה הקובעת היא מתי יכולה הייתה התובעת לדעת כי קיימים בעניין זה אי סדרים, וגם ביחס לכך משוכת ההתיישנות הניצבת בפני הנתבעים היא גבוהה.

לגוף העניין לא השתכנעתי כי התביעה המתוקנת שונה במהותה מזו המקורית. זו וגם זו נשענות על הטענה כי הנתבע הפר את חובות הנאמנות שלו ושהפרה זו מחייבת את שני הנתבעים השותפים למשרד עורכי הדין. התביעה המקורית ציינה כי היא מוגשת על בסיס המידע הקיים במועד הגשתה, ומכאן שנשמרה היכולת לתקן לאור שינוי בתשתית העובדתית. לכן לא מצאתי ממש בטענות הנתבעים כי השינויים המבוקשים משנים את מהות התביעה או מוסיפים עילות חדשות. הכול נגזר מהיסוד והוא טענות להפרת חובות נאמנות. בעניין זה גם הטענה כי יש לתת הסבר להוצאות ובכלל זה לשכר ראוי וכיו"ב אינה חורגת ממהות הסכסוך כפי שהוגדר בתובענה המקורית, והוא הדין ביחס לפער בין הכספים שהופקדו בחשבון האם המנוחה בראשית הדרך לבין אלה שנמסרו מהאפוטרופוס.

אכן, ניתן היה להגיש את הבקשה בשלבים מוקדמים יותר, ואפילו עובר לקדם המשפט הקודם. הרי חלק מהבקשה נשען על כתב ההגנה של הנתבעים. אולם בנסיבות המקרה הצדדים יצאו לניסיונות הידברות בעידודו של בית המשפט. אפשר להבין את התובעת שהגישה בקשתה רק לאחר כישלון הגישור, והשיהוי המסוים צריך לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות. על כך יש להוסיף שאכן נראה כי המענה הראשוני לפניות התובעת מצד הנתבע (לפני הגשת התביעה המקורית) לא היה מפורט וממצה דיו.

צודקים הנתבעים בטרוניה לפיה הם נתבעו על סכומים שהתברר שכן הופקדו בחשבונותיה של התובעת, אבל טוב עשתה התובעת שעה שהורידה עניין זה מסדר היום בתביעה המתוקנת. גם עניין זה יכול למצוא ביטויו בפסיקת ההוצאות אך אין הוא מצדיק דחייה של בקשת התיקון. כמובן שטענותיהם של הנתבעים לגבי אי דיוקים שנותרו בכתב התביעה המתוקן שמורות להם. הוא הדין ביחס לבעיות בכימות הנזק. בכל אלה ניתן יהיה לדון בקדם המשפט הבא. גם טענות הנתבעים, כי אין מקום להטיל עליהם את הנטל הראייתי שהתובעת עותרת לו, צריכות להתברר בהליך לגופו.

7. בעניין קיומם של דיון וחקירות מצהירים, שיקול הדעת בעניין זה מסור לבית המשפט הדן בבקשה. בנסיבות העניין לא מצאתי לקיים דיון, שכן הוא יוביל לעיכוב מיותר. גם אם אניח הנחות עובדתיות לרעת התובעת, הרי שעדיין הכף נוטה - במובהק - להתרת התיקון, נוכח השלב הדיוני בו אנו מצויים, אך זאת בכפוף להוצאות. ישנה חשיבות להגדרה מדויקת יותר של הסכסוך, לפני שנצא לשלב הגשת הראיות וגו', והתובענה במתכונתה המתוקנת תתרום לכך. כמובן שהנטל להצדיק תיקונים נוספים בהמשך יהיה כבד יותר. אני מוכן לקבל כי בקשה זו הוגשה בשיהוי מסוים, ועוד אני מקבל שלא היה מקום לתבוע כספים שהתברר שהיו מצויים ברשות התובעת, ושניתן היה לברר בשקידה רבה יותר מה היה גובה הסכום הראשוני שהופקד בחשבון הנאמנות. אך גם שיקולים אלה שמעלים הנתבעים אינם מטים את הכף לדחיית הבקשה, אלא לחיוב בהוצאות. ועל כל יש להוסיף את התקופה בה אנו נמצאים המקשה על חקירת מצהירים בהינתן חובת בידוד ושאר גזרות המוטלות על כולנו נוכח מגפת הקורונה, שנראה כי מכתה קשה במיוחד בספרד.

8. הבקשה מתקבלת.

9. בשים לב להיקף השינויים, הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן עד תאריך 24.5.20.

10. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 10,000 ₪. במסגרת זו לקחתי בחשבון את העובדה כי התברר שנתבעו סכומים שלא היה מקום לתבוע אותם, ושנפל שיהוי מסוים בחלק ניכר מהמבוקש, שאינו מצדיק את דחיית הבקשה אך כן מצדיק פסיקת הוצאות. הייתי פוסק הוצאות בהיקף גבוה יותר אלמלא הייתי לוקח בחשבון את הוצאות ההכרעה בבקשה זו, שהוכרעה לרעת הנתבעים.

אי תשלום ההוצאות תוך 30 יום (מהיום) יוסיף להן הפרשי ריבית והצמדה כדין (מהיום)

המזכירות מתבקשת לקבוע תזכורת פנימית בתאריך 25.5.20.

ניתנה היום, כ"ח אדר תש"פ, 24 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.