1. תביעה ותביעה שכנגד אלה עניינן נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 10.2.2017 בכביש 44. בתביעה העיקרית, התובע טוען להפסדים בסך של 7,814 ₪ (תביעת שיבוב סכום גבוה פי 5 ויותר מתבררת בנפרד, בתא"מ 13655-07-18), ואילו בתביעה שכנגד טוענת התובעת שכנגד לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 13,606 ₪. לשם הנוחות, יכונו להלן הצדדים לפי תפקידיהם בתביעה העיקרית.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. הוצג סרטון שצולם ממצלמת רכב ברכב התובע, ובו ניתן לראות את אופן נסיעת התובע. אופנוע הנתבעים אינו מצולם, שכן היה מאחורי הרכב.

3. התובע טוען כי נסע כדרכו, כשלפתע נפגע מאחור על ידי אופנוע הנתבעים, אותו לא ראה כלל.

4. הנתבע טוען, כי רכב מאחורי רכב התובע, משמאלו, וכשזה סטה שמאלה וחצה קו רצוף, ניסה הנתבע לחמוק מפגיעה אולם ללא הצלחה. ייאמר מייד, כי בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד נטען כי רכב התובע סטה לנתיב נסיעת האופנוע אגב חציית הקו, אולם בעדות הנתבע (שנמסרה לאחר שצפה בסרטון), עודן המיוחס לתובע לסטיה שמאלה כשהוא לפני האופנוע, שהיה באותו נתיב, ואילו הנתבע עצמו טען, נוכח מיקום הפגיעה בצד ימין של אחורי רכב התובע, כי סטה ימינה כדי להימנע מפגיעה, וכך פגע ברכב.

5. בסרטון עצמו, אגב, רואים כי רכב התובע נוסע בנתיבו בעקביות, וכאשר רכב משטרתי שהיה לפניו ומימינו סטה במפתיע שמאלה, האט התובע ונע מעט שמאלה בנתיבו, כאשר יתכן ועלה בגלגליו השמאליים על הקו הרצוף שלשמאלו, ואז נפגע מאחור ועצר.

6. לאחר שמיעת הנהגים, ולאחר צפיה בסרטון, אני סבור שהתאונה ארעה באחריותו המלאה של הנתבע, אשר לא שמר מרחק, ולא הגיב נכונה למתרחש בכביש. סטייתו של התובע שמאלה, כמתואר לעיל, היתה בגדרי הסביר בנסיבות, וגם אם ניתן היה להימנע מלעלות על הקו הרצוף, הרי לבטח שהנתבע לא אמור היה קרוב כל כך לצד שמאל של הרכב – מיקום המציב אותו גם באי-שמירת מרחק וגם בנסיעה על הקו הלבן אם לא מעבר לו, או תוך כוונה לעקוף בשוליו השמאליים ביותר של נתיב בינעירוני תפוס. כך או כך, היה על הנתבע לשמור מרחק בטחון שיאפשר לו לבלום במקרה כגון זה המתואר, ולא היתה כל הצדקה נראית לעין לתגובתו (אם אכן סטה ימינה, כמתואר), או לכך שלא הצליח להימנע מפגיעה.

7. בנסיבות אלה, אני מקבל את התביעה (בכפוף לאמור להלן) ודוחה את התביעה שכנגד.

8. נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס לעגמת נפש, אני דוחה רכיב זה של התביעה.

9. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 7,314 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ט, 11 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.