הצדדים הסמיכוני לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט, וזאת תוך נימוק קצר.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, עיינתי בחוות דעת השמאי ובתמונות הנזק, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם, אני מחליט לקבל את התביעה.

נתתי אמון מלא בגרסת נהגת רכב התובעת ובן זוגה, אשר העידו לפניי. מדובר בכביש בעל נתיב נסיעה אחד, כאשר מימין חונים כלי רכב במקביל למדרכה. אני קובע שנהגת רכב התובעת אותתה ימינה, מבעוד מועד, על מנת להיכנס לחניית בית הוריה. אף אם התובעת ביצעה פניה ימינה ברדיוס רחב, אסור היה לנתבע, בנסיבות, לעקוף את רכב התובעת מימין, כאשר מדובר בכביש בעל נתיב נסיעה אחד, וכאשר נהגת רכב התובעת מאותתת ימינה. זאת ועוד, התנגשות האופנוע בצדו הימני של רכב התובעת מעידה על כך שהנתבע לא שמר מרחק מספיק מרכב התובעת, שאם היה עושה כן היה מספיק לעצור בביטחה.

העובדה שנהגת רכב התובעת לא הבחינה באופנוע עובר לפגיעה אינה גורעת מאחריות הנתבע.

לפיכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 1,735 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ והחזר אגרת משפט בסך 374 ₪. כמו כן, יישאו הנתבעים בשכר בטלת העדים – הכל בתוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.