נגד המבקש נרשם דו”ח תנועה בגין נהיגה במהירות מעל המותר.

לפי ה-דו"ח שנרשם נגדו, הוא מואשם כי ביום 1.1.18 בשעות הבוקר נהג את רכבו בשד' טוביהו בבאר שבע, במהירות של 121 קמ"ש בקטע כביש, בו המהירות מוגבלת ל -70 קמ"ש בלבד בהתאם לתמרור, המוצב במקום.

המבקש נפסל פסילה מנהלית באותו יום ע"י קצין משטרה לתקופה של 30 יום.

ב"כ המבקש פונה לבית המשפט בבקשה לבטל את צו הפסילה.

בבקשה עצמה והן במסגרת הדיון שנערך ביום 14.1.18, העלה ב"כ המבקש מספר טיעונים המצדיקים – לטענתו – ביטול ו/או קיצור צו הפסילה.

ב"כ המבקש טוען – בין היתר – כי קצין המשטרה היה רשאי לפסול את המבקש מלנהוג לתקופה של פחות מ- 30 יום וכי עצם העובדה שלא נפסל מידית במקום, מצביע כי המשיבה הסכימה להמשך נהיגתו.

אין אני מקבל טענות אלו כלל ועיקר.

ראשית כל, סעיף 47(ה) (3) לפקודת התעבורה מסמיך את קצין המשטרה לפסול את הנהג מלהחזיק רשיון נהיגה "לתקופה של 30 יום".

אין הסעיף נוקב בלשון של "עד 30 יום" , לכן מדובר בפסילה של 30 יום או כלום.

נהג שנפסל ע"י קצין משטרה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט שיש את הסמכות לבטל את הפסילה

"בתנאים או ללא תנאים".

לכן, אין אני רואה לנכון לאמץ את החלטת בית המשפט ב – בא"ש 6407-09-16.

כמו כן , אין אני מוצא כל ראייה התומכת בטענת ב"כ המבקש כאילו המשטרה הסכימה להמשך נהיגתו "המסוכנת".

המבקש נתפס נוהג כאמור ביום 1.1.18 בשעה 09.02 וכבר נפסל, לאחר עריכת שימוע בשעה 09.45.

ל א מדובר בנהג שנהג בשיכרות, או שהוא עצמו במצב העלול לסכן את עוברי הדרך, אז יתכן וניתן לקבל טעננה זו אבל לא כאשר מדובר בעבירת מהירות.

עוד הוסיף ב"כ המבקש כי מדובר בכביש הכניסה לעיר באר שבע, אזור ללא בניינים ולכן המבקש לא יכול לדעת באם מדובר בדרך עירונית או בין עירונית.

נוכח מהירות הגבוהה המיוחסת למבקש, מתנגדת המשיבה לביטול צו הפסילה.

עיון בחומר הראיות מצביע כי השוטר רושם כי כיוון את מכשיר ה-ממל"ז אל רכב המבקש, שביקש ממנו סליחה והצהיר ,הן בפניו והן בפני הקצין הפוסל ,שלא שם לב לתמרור.

לטענה הנוספת של ב"כ המבקש לגבי אי רישום מס' תעודת זהות ורשיון נהיגה של המבקש על הדו"ח, אני מפנה ל-זכ"ד של השוטר, המדבר בעד עצמו.

מדור במבקש, הנוהג משנת 1999, כאשר לחובתו 16 הרשעות קודמות, ביניהן 4 בגין עבירות מהירות.

אני מסכים עם ב"כ המשיב כי ביחס לותקו בנהיגה, עברו התעבורתי אינו מכביד, אבל עדיין לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר במהירות של 51 קמ"ש מעבר למהירות המותרת בקטע דרך עירונית, ואף יותר מהמהירות המותרת גם מחוץ לעיר.

אוסיף כי דינם של כל יתר הטיעונים להתברר במהלך ניהול התיק העיקרי .

מכל המובא לעיל, ונוכח המהירות הגבוהה המיוחסת כאמור למבקש, לא השתכנעתי כי ביטול צו הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור (סעיף 48 לפקודת התעבורה) ולכן , אני סבור כי קצין המשטרה פעל כדין ואני מחליט לדחות את הבקשה ולהשאיר את צו הפסילה על כנו.

מזכירות תעביר תוכן החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ח, 15 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.