לפני תביעת שיבוב על סך של 39,009 ₪, בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.7.2017. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת ביטחה את רכבו של מר אפרים אדלשטיין מסוג פורד מספר רישוי 59-303-75 (להלן: רכב התובעת). הנתבע 1 היה הנהג של רכב מסוג שברולט מספר רישוי 88-112-32, והנתבעת 2 ביטחה את הרכב שלו (להלן: רכב הנתבעים).

על פי הנטען בכתב התביעה התאונה התרחשה בעת שרכב התובעת נסע ישר בנתיב נסיעתו צמוד לימין הדרך כדין, כאשר לפתע רכב הנתבעים שנסע ממולו סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת פגע בו וגרם לו לנזקים כבדים.

בכתב ההגנה נטען, כי התאונה התרחשה כאשר רכב התובעת הגיח מעיקול במהירות כשהנהגת רכב התובעת, משוחחת בטלפון הנייד. בהמשך רכב התובעת סטה מנתיבו ופגע ברכב הנתבעים, אשר בתגובה הסיט את רכבו ימינה כדי למנוע את התאונה. הנתבעת 1 הגישה תביעת שיבוב כנגד התובעת ונהגת רכב התובעת בבית המשפט השלום ברמלה (תא"מ (שלום, רמ') 77557-01-18). הצדדים ביקשו כי תוצאת הדיון בתובענה דנן תחייבם בתובענה הנוספת בבית המשפט השלום ברמלה (פרוטוקול דיון מיום 6.1.2019, עמוד 1, שורות 15-17).

בהתאם להודעה על התאונה מיום 24.7.2017 של נהג רכב הנתבעים התאונה התרחשה "בזמן נסיעה ישר, רכב צד ג' סטתה לכיון שלי מהצד הנגדי וכדי שלא תיכנס בי חזיתית לקחתי ימינה והיא פגעה ברכבי בכל צד שמאל".

נהגת רכב התובעת הגישה הודעה על תאונה לחברה המבטחת ביום 26.7.2017 לפי תיאור התאונה רכב הנתבעים הגיח מולי ו-"התנגשנו אחד בשני". בטופס היא ציינה כי היא ראתה נהג צד ג' אחראי לתאונה מאחר והיא נסעה די לאט ולפתע "מצאתי עצמי מתנגשת עם הצד השני".

בהתאם להודעה על התאונה שנמסרה למשטרה על ידי נהגת רכב התובעת תיאור המקרה הוא כדלהלן: "נסעתי בדרכי לעבודה ברחוב הראשונים מושב חיבת ציון. לפתע הגיח מולי רכב ג'יפ גדול מסוג שברולט והתנגשנו אחד בשני. ברכב שנהגתי הצד של הנהג בפינה נפגעה קשות אצל הרכב השני הצד של הנהג נפגע גם כן, נהגתי במהירות בהתאם לתנאי הכביש"(ההודעה היא מיום 26.7.2017).

נהג רכב הנתבעים הגיש תרשים אירוע והסבר קצר מיום 30.7.2017 בו טען כי נהגת רכב התובעת "חתכה" את העיקול ונכנסה לנתיב הנסיעה של ונסעה במהירות מרבית בתגובה הוא הסיט את הרכב ימינה כדי להימנע מתאונה חזיתית.

בעדותה ציינה נהגת רכב התובעת, כי כתוצאה מהפגיעה "נגרר" רכב התובעת על ידי רכב הנתבעים (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 9-10). עיון תמונת רכב התובעת מצביע, כי הרכב עומד באמצע הכביש על פס ההפרדה שבין הנתיבים. ככל שמאמצים את עדות נהגת רכב התובעת, משמע כי רכבה היה הרבה יותר "עמוק" בתוך נתיב נסיעת רכב הנתבעים, וככל שרכב התובעת "נגרר" על ידי רכב הנתבעים – לאחר הפגיעה, הרי שנקודת המפגש בין הרכבים הייתה כאשר רכב התובעת בתוך נתיב נסיעת רכב הנתבעים. כמו כן, מההודעות המצוטטות לעיל, היא מסרה בגרסה הראשונה כי הרכבים התנגשו אחד בשני ואף ציינה בהודעתה לחברת הביטוח מצאתי את עצמי מתנגשת בו.

מכאן, שהאשם בהתרחשות התאונה נעוץ בנהיגת נהגת רכב התובעת, ולאחר שסטתה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים – "נפגשו" הרכבים. הדבר גם הולם את הפירוט – בעל הפרטים הרבים מאוד, כולל שרטוט – מטעם הנתבע 1 (נ/1).

בהינתן האמור – דין התביעה להידחות.

התובעת תישא בשכ"ט עו"ד הנתבעים בסכום של 4,600 ₪, וכן בהוצאות התייצבותו לעדות של הנתבע 1 בסכום של 300 ₪. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים שכן אחרת יישאו הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ט, 10 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.