בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961. (להלן:"פקודת התעבורה").

צו הפסילה המנהלית ניתן בתאריך 4/1/2018 , לאחר שנפתח נגד המבקש תיק בחשד לגרימת תאונת דרכים שבה נחבלו בני אדם, זאת לאחר שהמבקש נהג ברכבו בתאריך 16/11/2017 סטה מנתיב נסיעתו וירד מהכביש וגרם לתאונת דרכים בה נפגע המבקש ונוסע נוסף שהיה איתו ונגרם נזק לרכוש.

ב"כ המבקש חזר על הבקשה וטען כי המבקש אינו אשם בתאונה וכי מדובר בתאונה בלתי נמנעת. המבקש נאלץ לסטות מנתיב נסיעתו לאחר שחזיר בר חצה את מסלול נסיעתו והוא סטה כדי לא לפגוע בו וכדי למנוע תאונה קטלנית, גרסה זו לא נסתרה. עוד טען ב"כ המבקש לשיהוי הרב של כ- 50 ימים לשימוע שנערך למבקש, דבר שמצביע כי המשיבה לא ראתה שמדובר בנהג שמסכן את שלום הציבור.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, טען כי קיימות ראיות לכאורה נגד המבקש, הפנה לתיק החקירה וציין כי אין מניעה שקצין משטרה יפסול את המבקש עם סיום תיק החקירה וכי השימוע נערך רק לאחר שנחקר העד הנוסף אשר זומן ונגבתה עדותו וכי אין כאן ענין של שיהוי. ב"כ המשיבה הפנה לסתירות הקיימות בין עדות המבקש לבין הנוסע הנוסף וכי לפי החישוב שערך בוחן התנועה עולה כי גרסתו של המבקש אינה נכונה.

דיון

פסילה מנהלית

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו" ראשית, הם קיומם של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את שלום הציבור.

תיק החקירה ובו חומר הראיות שנאסף על ידי המשטרה הוגש לעיוני והצדדים טענו לבקשה.

במסגרת הליך זה, נדרשת בדיקה אם קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת את החלטת הקצין לפסול את רישיונו של המבקש ל- 60 יום. אינני נדרש בשלב זה לבחון את משקל הראיות ומהימנות העדים, כל שנדרש הוא לבחון את הפוטנציאל ההוכחתי הגלום בראיות לכאורה המצויות בחומר החקירה.

ראיות לכאורה

על בית המשפט לבדוק עצם קיומן של ראיות לכאורה לחובת המבקש, זאת בלא לבדוק ומבלי לקבוע ממצאים לגבי איכותן או משקלן. תפקידו של בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים הרלוונטיים לצורך פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, בית המשפט יבחן את מכלול הראיות הלכאוריות אשר מציגה בפניו המשיבה.

ראיה לכאורה היא אפוא ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. (בש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל, נ(2) 133).

עיון בתיק החקירה ונסיבות ביצוע העבירה מעלה כי המבקש, סטה מנתיב נסיעתו, לאחר שחזיר בר חצה את מסלול נסיעתו, ירד מהכביש וגרם לתאונת דרכים.

מעדותו של המבקש שנהג ברכב עולה כי הוא נסע ברכב ביחד עם חברו ברמת הגולן, באמצע הנסיעה יצא חזיר בר מצד ימין, הוא ברח ממנו לימין ונכנס בעץ. המבקש ציין בחקירתו כי נסע במהירות סבירה וכי הראות לא היתה טובה.

בעדותו של רואד אבו זיד, הנוסע שהיה עם המבקש, עולה כי במהלך נסיעתם קפץ חזיר בר לכביש והנהג ניסה לברוח ממנו לצד ימין, הרכב החליק ונכנסו בעץ. עד זה ציין כי היה חושך , לא ירד גשם ולא ידע להעריך במטרים את המרחק שלהם מרגע שראו את חזיר הבר.

בתיק החקירה אין דו"ח בוחן תנועה ואין כל אינדיקציה לגבי פרטי התאונה, המרחקים ו/או חישובים שנערכו על ידי המשיבה בכל הקשור לגרסתו של המבקש. בדו"ח פעולה מיום התאונה של רס"ר אלי דהן עולה כי הוא הגיע למקום התאונה, הבחין ברכב אשר פגע בעץ וכי מגן דוד אדום כבר הוציא את האנשים מהרכב בפציעות קלות ללא חשד לאלכוהול ולשאלתו הנהג אמר לו כי ראה חזיר בר וברח ממנו. שוטר זה ציין כי הוא דיווח לבוחנים.

ראיות אלה, יש בהן כדי לבסס את גרסת המבקש. גרסה זו לא נסתרה בתיק החקירה, אלא אף אומתה על ידי הנוסע הנוסף ועל ידי דו"ח הפעולה מאותו יום לפיה המבקש ציין את אותה גרסה.

יצויין כי מאז ארוע התאונה ביום 16/11/2017 ועד לשימוע לא מצאתי כל פעולה שנערכה על ידי הבוחנים ו/או מי מהשיבה והקשורים לתאונה נשוא בקשה זו. שאלתו של בוחן התנועה, במהלך חקירת המבקש, בענין נסיבות התאונה והמרחקים, אינה מבוססת על ממצאים שנקבעו על ידי אותו בוחן ואינה יכולה לשמש כראיה כנגד המבקש.

בנסיבות אלה, לא מצאתי קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה אשר מצדיקה את פסילת רישיונו של המבקש לתקופה של 60 ימים.

לענין המסוכנות, הגם שמדובר בנהג חדש, נסיבות ביצוע העבירות לא מצביעות על מסוכנות המבקש, שסטה ממסלול נסיעתו כד לברוח מחזיר בר שנכנס למסלול נסיעתו.

לענין השיהוי, התאונה התרחשה בתאריך 16/11/2018 , לפי דו"ח הפעולה של רס"ר אלי דהן עולה כי הוא הגיע למקום התאונה ודיווח לבוחנים. בתאריך 19/11/2017 המבקש מסר הודעה על תאונת הדרכים וחזר על אותה גרסה, הודעה זו נמסרה בפני השוטר משה אהרוניאן. כמו כן, נמסרה הודעה על התאונה על ידי הנוסע הנוסף שהיה ברכב בזמן התאונה, בהודעה זו לא צויין תאריך. מאז ועד לשימוע שנערך בתאריך 4/1/2018 לא מצאתי בתיק החקירה פעולת חקירה כלשהי לגבי נסיבות התרחשות התאונה.

בפסיקתו של בית המשפט העליון, נקבע לא אחת, כי התנהלותה של המאשימה עשויה להוות אינדיקציה למידת מסוכנותו של הנהג. שיהוי, כך נקבע, יכול ללמד על העדר מסוכנות, שהרי ככל שחולף הזמן בלא שהוגש כתב אישום יוצרת חזקה שאין המשטרה צופה סיכון מנהיגתו של הנהג ואכן מספר פעמים קבע בית המשפט כי אין לפסול את רישיונו של מי שנחשד בגרימת תאונה (אף אם היא קטלנית בחלק מהמקרים) וזאת מחמת שיהוי.

עוד נקבע, כי כדי שבית המשפט ייענה לבקשת פסילה המוגשת בשיהוי, מוטל על התביעה לשכנע את בית המשפט בכך שלשיהוי היתה, בנסיבות הענין, הצדקה מיוחדת וכי במקרה הנתון מסוכנותו של הנהג היא כה גדולה עד שיש בה כדי להכריע את הכף האיזון השיקולים.

במקרה זה, המשיבה לא הציגה בפניי הסברים מספקים לשיהוי הרב למתן צו הפסילה המנהלית, שניתן בתאריך 4/1/2018 , כאשר התאונה התרחשה בתאריך 16/11/2018. כמו כן, המשיבה לא הציגה בפניי הצדקה מיוחדת למסוכנותו של המבקש.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול צו הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ח, 21 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.