1. לפני שתי בקשות: האחת, לפני בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך הוספת הראל; והשנייה, בקשת נחום למחיקת התביעה כנגדו.

רקע

2. מדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת (ילידת 17.2.59), לטענתה, ביום 4.4.13 (להלן "התאונה").

3. עם העברת התביעה לטיפולי, ניתנה ביום 31.1.18 הוריה, בין היתר, בדבר הליכים מקדמיים, הגשת תצהיר בדבר נסיבות התאונה וחוות דעת נגדית.

4. ביום 11.3.18 הגישה נתבעת מס' 2 (לעיל ולהלן "הראל"), כתב הגנה במסגרתו נטען, בין היתר, כי להעדר כיסוי ביטוחי לתאונה. לשיטתה, התאונה התרחשה במסגרת עבודתו של הנתבע מס' 1 (לעיל ולהלן "נחום" או"הנתבע") כסוכן נסיעות, בעוד פוליסת הביטוח שנרכשה על-ידו היא פוליסת ביטוח דירה (ולא ביטוח בית עסק/הרחבה לפעילות עסקית).

5. ביום 24.6.18 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב תביעה, על דרך צירוף חברת הנסיעות בה עבד נחום (לעיל ולהלן: "חברת נסיעות"), ומחיקת הראל. ביום 8.8.18 נעתרתי לבקשה.

6. ביום 12.8.18 נחום הגיש כתב הגנה מתוקן והודעת צד ג' נגד הראל. חברת הנסיעות הגישה כתב הגנה אך ביום 6.11.18, והראל (כצד ג') ביום 26.7.18.

7. בהעדר חוו"ד נגדית, חרף ארכות ואתראות - ניתנה ביום 5.3.19 הוריה בדבר הגשת תחשיבי נזק על בסיס שעור נכות התובע שיש לראותו כמוסכם. אך בשלב זה הגישה חברת הנסיעות, בקשה למתן ארכה נוספת להגשת חוו"ד נגדית, ובנסיבות נעתרתי לבקשה ביום 7.4.19.

8. ביום 8.5.19, ונוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר בחוות דעתו מיום 22.10.19 קבע כי עקב התאונה לתובעת נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 6.6% לפי סעיף 35(1) לתקנות המל"ל.

9. עם קבלת חוות הדעת- ניתנה הוריה לצדדים על הגשת תחשיבי נזק ונקבעה ישיבת קדם משפט למתן הצעה ליום 2.4.20 (אשר לא התקיימה עקב מגיפת הקורונה).

10. בין לבין, ביום 19.5.19, ניתן צו לכינוס נכסי נחום ומונה מנהל מיוחד לנכסיו במסגרת תיק פש"ר (מחוזי חיפה) 15945-05-19 (להלן "תיק הפש"ר"). משכך, ביום 24.6.19 נעתרתי לבקשת נחום וההליכים כנגדו עוכבו.

11. ביום 16.6.20 נעתרתי לבקשת צד ג' למתן ארכה להגשת תחשיבים ונקבע מועד ישיבה נוסף. ברם, חלף הגשת תחשיבי נזק, הגישה הראל בקשה לעיכוב ההליכים כנגדה "כל עוד מעוכבים ההליכים כנגד הנתבע מס' 1 – המודיע". ביום 6.7.20, ולאור עמדת המודיע (נחום), נעתרתי גם לבקשה זו.

12. לאחר דחיות מוסכמות ואי התייצבות, התקיימה ישיבה נוספת ביום 28.10.20, במסגרתה ניתנה הצעת בית המשפט, ונקצבו מועדים למתן עמדת הצדדים (וראו גם: החלטות מיום 22.7.20, מיום 21.9.20, ומיום 27.10.20).

13. חלף הגשת עמדתה להצעת בית המשפט, ביום 15.12.20 הגישה התובעת 'הודעה', במסגרתה ביקשה לתקן את כתב התביעה על דרך צירוף הראל, שנחמקה כאמור לבקשתה. לטענת התובעת, נוכח עיכוב ההליכים בהודעת צד ג', היא "נותרה לבדה במערכה מול הנתבעת מס' 2 בלבד, בעוד הגורמים המרכזיים, בעלי הזיקה ההדוקה יותר בישור החבות, נותרו מחוץ למעגל"; וכי לאחר בדיקה מעמיקה של הסוגיה מצאה שפוליסת הראל מכסה את התאונה. הנתבעים לא הגיבו לבקשה (בעוד צד ג' עשה כן).

14. ביום 10.6.21 ביקש נחום למחוק את התביעה כנגדו, לאור אישור הסדר הנושים שהוצע על ידו ואושר ביום 5.6.21. התובעת התנגדה לבקשה, ובד בבד הודיעה כי בנסיבות, ולאור סיום הליכי הפש"ר - היא חוזרת בה מבקשתה לצרף בשנית את הראל. הנתבע הוסיף ועתר, כי ככל שההליכים נגדו, ימשכו הליכים כנגד צד ג'. בנסיבות, התבקשה עמדתה הנאמן, אשר צידד בעמדת התובעת.

דיון והכרעה

בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך הוספת הראל

15. התובעת הודיעה כי היא חוזרת בה מהבקשה לצרף, בשנית, את הראל.

על כן, הבקשה נמחקת, ללא צו להוצאות.

בקשה נחום למחיקת התביעה כנגדו

16. לשיטת נחום, הסדר הנושים מחייב את כל הנושים בגין חובות עבר, לרבות תביעת התובע. בתגובתו הנתבע עתר עוד כי ככל שימשכו ההליכים נגדו, ימשכו גם ההליכים במסגרת הודעת צד ג'.

17. לטענת התובעת, הליך הפש"ר נפתח בחודש מאי 2019. על כן, ח ההסדר שבפקודה, לפיו תובע בנזיקין לא נדרש להגיש תביעת חוב והוא רשאי להמשיך בהליכים כנגד החייב.

18. ויאמר מיד – הדין עם התובעת.

19. חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח- 2018 (לעיל ולהלן "חוק חדל"פ") נכנס לתוקף ביום 15.9.19. על כן, יש לבחון הסוגיה בהתאם להוראת פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (לעיל ולהלן "הפקודה"), כפי שעמד על כך הנאמן, וכאמור מפורשות בסעיף 373 לחוק חדל"פ: "(א) תחילתו של חוק זה 18 חודשים מיום פרסומו [15.3.18 – ב.ש.] (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכים לפי חוק זה שהחלו ביום התחילה ואילך. (ב) על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה". [ההדגשה בקו אינה במקור – ב.ש.].

20. סעיף 72 לפקודה מסייג את סעיף 71, ומורה: "מיום 30.4.1983

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1080 מיום 31.3.1983 עמ' 70 (ה"ח 1507)

71. חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו.

מיום 24.3.1996

תיקון מס' 3

ס"ח תשנ"ו מס' 1560 מיום 8.2.1996 עמ' 67 (ה"ח 2282)

71. (א) חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו.

(1) תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;..." [ההדגשה בקו אינה במקור – ב.ש.].

21. על כן, לא מדובר ב"חוב בר תביעה" על פי הפקודה, ולא היה על התובעת להגיש תביעת חוב. כפועל יוצא הסדר הנושים שאושר לא מחייב את התובעת, ואין בהפטר כדי להדוף את תביעת התובעת ולפטור את הנתבע מתשלום, אם וככל שיפסק, במסגרתה.

22. אין בעובדה שעם מתן צו הכינוס ובהתאם להחלטת כב' הש. איילת דגן מיום 19.5.19 וסעיף 22 לפקודה עוכבו גם ההליכים בתביעה זו, כדי לשנות מהוריה מפורשת זו. מה עוד שאין מקום לטרוניית הנתבע על כי בקשתו לעיכוב הליכים התקבלה. מכל מקום, אין בכך כדי לשנות ממסקנתי.

23. הוא הדין באשר לטענת הנתבע באשר להמשך ההליכים. בידי הנתבע המידע באשר להליכים כנגדו והיה עליו לעדכן את בית המשפט, כפי שאכן עשה ימים ספורים לאחר אישור הסדר הנושים ביום 5.6.21.

24. על כן, דין הבקשה להידחות.

25. עם המשך ההליכים כנגד הנתבע/מודיע (נחום) – ההליכים כנגד צד ג' (הראל), אשר עוכבו כל עוד ההליכים כנגד הנתבע מעוכבים – ימשכו.

סוף דבר

26. דין הבקשה לתיקון כתב תביעה להמחק כבקשת התובעת.

27. דין הבקשה למחיקת הנתבע מס' 1 להידחות. ההליכים כנגדו וכנגד צד ג' ימשכו.

28. בנסיבות, אין צו להוצאות.

29. נוכח עמדת הנתבע מס' 1 - אני קובעת ישיבת קדם משפט, לאחר תצהירים, ליום 6.9.22 בשעה 09:30.

לקראת ישיבה זו ניתנות ההוראות הבאות:

• 1. הצדדים ישלימו תוך 30 יום מהיום את ההליכים המקדמיים, לרבות כאמור בהחלטה

מיום 31.1.18.

• 1. הצדדים יגישו את כל העדויות הראשיות בתצהירים:

התובע תוך 90 יום מהיום; הנתבעת תוך 60 יום מיום קבלת תצהירי התובע; וצד ג' תוך 30 יום לאחר מכן.

• 1. עד שאינו בשליטת צד ולא הסכים ליתן תצהיר גם לאחר בקשת עוה"ד שהומצאה לו בכתב בדואר רשום, יומצאו פרטיו, תמצית עדותו הצפויה והניסיונות שבוצעו לקבלת התצהיר בפרק הזמן שנקצב להגשת תצהירים מטעמו.
  2. אם התובעת/מודיע לא יגישו תצהירים במועד - תימחק התביעה/הודעת צד ג' (לפי העניין).

אם הנתבעים/ צד ג' לא יגישו תצהירים במועד – הם יהיו מנועים מהבאת העד /הוכחת העובדה, אלא אם כן תינתן הרשאה ספציפית.

• 1. צד המגיש תצהירי עדות ראשית בהגשה מרחוק – ימציא לבית המשפט, בד בבד, עותק נייר של התצהירים על צורפותיהם.

30. התיק יובא לעיוני ביום 31.7.22.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים גם בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ז' שבט תשפ"ב, 09 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.