לפני:

כב' הנשיא מירון שוורץ

החלטה

1. לפניי שתי בקשות שהוגשו במסגרת תביעה שהגיש מר מרג'ון מורנו, אזרח הפיליפינים אשר הועסק כמטפל אצל מר משה עטר ז"ל (להלן:"המנוח"), לתקופה של כ- 5 שנים וכעת, עותר לחיוב עזבונו של המנוח בזכויות בגין תקופת העבודה וסיומה. התובע ציין בכתב התביעה את יורשי העיזבון: אמו, אחיו ואחותו של המנוח.

2. הבקשה הראשונה, מיום 28.8.2018, הוגשה מטעם הנתבעים למתן הוראות ולסילוק התביעה כנגד הנתבעים 2-3 (אחיו ואחותו של המנוח) על הסף. הבקשה השנייה, הוגשה מטעם התובע, ביום 5.10.2018, כחלק מתגובת התובע לבקשה הראשונה והיא בקשה לתיקון כתב תביעה, כך שהנתבעים 2-3 ימחקו מכתב התביעה המקורי.

3. מדובר בבקשות הכרוכות זו בזו, במובן זה שעצם הגשת הבקשה השנייה מייתרת את עיקר ההכרעה בבקשה הראשונה.

אדון להלן, בבקשות שלפניי.

הבקשה הראשונה –

4. הנתבעים מבקשים בבקשתם לסלק את התביעה על הסף ממספר טעמים והם:

א. התביעה כפי שהוגשה אינה עומדת בדרישת תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 (להלן:"התקנות"). בכותרת כתב התביעה התובע לא ציין את מקום מגוריו ומספר הדרכון שצוין לא נמצא. על כן, מבקשים הנתבעים כי התובע יציין את כתובת ביתו וכמו כן מבקשים להורות לתובע להמציא העתק נאמן למקור של אשרת השהייה שלו או דרכונו – שאם לא כן, מבקשים להורות על מחיקת התביעה מן הטעם שאינו ערוך כדין.

ב. התביעה אינה מגלה עילה כלפי הנתבעים 2-3. הנתבעים 2-3 הינם אחיו ואחותו של המנוח אשר הסתלקו מחלקם בעיזבון עוד טרם חלוקתו והגישו הודעת סילוק לרשם לענייני ירושה. הנתבעים מצרפים לבקשתם העתק צו ירושה מיום 23.11.2017 התומך באמור. בהתאם לצו הירושה שהוגש, הנתבעת 1 - אמו של המנוח, הינה היורשת היחידה של עזבון המנוח.

ג. בנוגע לנתבעת 1 מציינים הנתבעים כי המנוח לא הותיר נכסים ורכוש מכל סוג שהוא ובהעדר עזבון הרי שהנתבעת 1 אינה חייבת לתובע דבר, שכן אף אם תוכח זכאותו הרי שהנתבעת 1 חבה עד גובה העיזבון בלבד.

תגובת התובע לבקשה לסילוק על הסף והבקשה השנייה

5. בתגובה, ולנוכח טענות הנתבעים להסתלקותם מעיזבון המנוח, מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו באופן שימחקו הנתבעים 2-3 מכתב התביעה. התובע מוסיף בתגובתו את הדברים הבאים:

א. בעת שהגיש את תביעתו לא הייתה לו ידיעה ויכולת לדעת כי הנתבעים 2-3 הסתלקו מהעיזבון. מבוקש תיקון לנוכח שינויים בעובדות שהתבררו לאחר הגשת התביעה.

ב. הנזק שייגרם ככל שלא יתאפשר תיקון כתב התביעה גדול לאין ערוך מנזקי הנתבעים. מדובר בשלב מקדמי בו מתבקש תיקון כתב התביעה.

ג. בהתייחס לטענת הנתבעים כי הנתבעת 1 לא חבה לתובע דבר – התובע מפנה לכתב ההגנה במסגרתו טענו הנתבעים לקיזוז רטרואקטיבי של הוצאות מגורים וכלכלה משכרו של התובע ומציין כי הקיזוז המבוקש הינו קיזוז אסור בהתאם לפסיקה.

6. בהמשך, הוגשה ביום 29.10.2018 תגובת הנתבעים לתגובת התובע ובקשתו לתיקון כתב התביעה. בין היתר העלו הנתבעים שוב את בקשתם כי התובע יציין את כתובת ביתו והעתק דרכונו או אשרת שהייתו וכמו כן, ביקשו לחייב את התובע בהוצאות.

7. התובע, בתשובתו מיום 14.11.2018, טען בהתייחס לבקשה לחיובו בהוצאות, כי לא מוטלת עליו החובה לברר מיהם יורשיו של המנוח ובכל מקרה, בטרם הגשת כתב התביעה ערך פניות לנתבעים כחלק מברור זכויותיו ולא נענה. התובע מצרף צילום הודעת "ווטסאפ" ומדגם פירוט שיחות.

בכל הנוגע לפירוט כתובת מגוריו ודרישת הנתבעים לצירוף אשרת שהייתו – התובע התנגד לחשיפת הפרטים וטען כי מדובר בניסיון להביא לגירושו של התובע. עוד נטען כי כתובתו של התובע הינה כתובת בא כוחו אשר מקבל עבורו את מכלול המסמכים.

דיון והכרעה

8. הדיון בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה בשל העדר יריבות והעדר עילה למעשה התייתר, לנוכח בקשתו של התובע לתקן את התביעה באופן שהנתבעים 2-3 ימחקו. עיון בתגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה מלמד כי הנתבעים אינם מתנגדים לעצם התיקון המבוקש.

9. אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב תביעה מתקבלת כמפורט בסעיפים 5-7 לבקשה וכפי שיפורט בהמשך.

10. אשר לבקשה למחיקה על הסף בהתבסס על הטענה ולפיה כתב התביעה אינו ערוך בהתאם לתקנות, טענה זו אכן במקומה, כפי שנפרט להלן:

א. לענייננו רלוונטית תקנה 9 לתקנות, לפיה על התובע לציין מספר זיהוי וכתובת מגוריו:

"אלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:

(1) ציון בית הדין שהתובענה מוגשת לו;

(2) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של התובע, ומען להמצאת כתבי בי- דין;

(3) שמו, מספר זהותו ומקום מגוריו של הנתבע, במידה שניתן לבררם;"

ב. בנוגע למספר דרכונו של התובע - הנתבעים בבקשתם זו טוענים כי מספר הדרכון כפי שמופיע בכותרת התביעה לא נמצא ובשל כך מבקשים לאמת את מספר הדרכון שצוין בתביעה, עם העתק מדרכונו של התובע. לא מצאנו בתגובת התובע נימוק משכנע או התייחסות לטענה כי המספר שמופיע בכותרת התביעה, אכן זהה למספר בדרכונו של התובע ויכול שבמספר שצוין נפלה טעות סופר. בנסיבות העניין ומאחר שאין עסקינן במספר זהות אותו ניתן לבדוק בנקל, באמצעות בקשה לקבלת מידע ממשרד הפנים, הרי שאין מניעה כי ב"כ התובע יבדוק שוב את מספר דרכונו של התובע ויצרף העתק ממנו, עם פרטים מזהים, לתיק בית הדין.

ג. באשר לכתובת מגוריו של התובע – על פי התקנות, על התובע להמציא במסגרת כתב התביעה את פרטי מענו. ציון המען מכוון בעיקר על מנת להקל על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם יפסקו לו כאלה, ולפיכך, תובע שלא ציין את מענו בכתב התביעה או ציין מען שאינו נכון – מגלה, לכאורה, כוונה להכשיל את הנתבע בגביית הוצאותיו.

התובע טען כי קיים חשש שהנתבעים יפעלו לגירושו של התובע, מעת שיגלו את כתובתו. חשש זה, עם כל הכבוד, לא רק שנטען בכלליות ואין לו על מה להתבסס, אלא שהוא גם אינו יכול לגבור על תקנה מפורשת אשר חלה במקרה הנדון.

ד. יחד עם זאת, הסעד של סילוק על הסף יינתן ככלל, במקרים חריגים בלבד, כפי שנקבע על ידי בית הדין הארצי בע"ע 408/07 מדינת ישראל – כהן (ניתן ביום 13.2.2008):

"הלכה מושרשת היא, כי סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור הענין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף. כדברי חברי הנשיא סטיב אדלר: 'בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך ויש להכריע במחלוקת לגופו של ענין' וכבר נפסק, כי 'בית דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף' זאת מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה', 'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

ה. לפיכך, גם במקרה הנדון יעדיף בית הדין לברר את התובענה לגופה על פני מחיקתה על הסף, כל אימת שניתן לתקן את הפגם שנפל בה.

11. על כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהקשר זה, אני סבור כי יש להורות לתובע להגיש לתיק העתק דרכונו וכן את כתובתו המלאה, כמתחייב בתקנות.

12. אשר לטענת הנתבעים כי הנתבעת 1 אינה חבה דבר - שכן אף אם יוכיח זכאותו הרי שהנתבעת 1 חבה עד גובה העיזבון בלבד – מדובר בטענה הדרושה ברור עובדתי ואין מקומה בבקשה לסילוק תביעה על הסף.

13. אשר לשאלת ההוצאות - לא שוכנעתי כי התובע יכול היה לדעת שהנתבעים 2-3 הסתלקו מהעיזבון. לפיכך, אין מקום לחיובו בהוצאות בגין כך.

אשר להוצאות הבקשה לסילוק על הסף בשל אי עמידה בתקנות, בנוגע לכתובת ולדרכון, אלה יובאו בחשבון בסיום ההליך.

14. נוכח כל האמור הנני מורה כלהלן –

א. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן כמפורט בסעיפים 5-7 לבקשה לתיקון כתב תביעה מטעמו ותוך ציון כתובת מגוריו ומספר דרכון בצירוף העתק דרכונו של התובע בתוך 15 יום מהיום, עם העתק ישירות לב"כ הנתבעת.

ב. הנתבעת תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן. העתק יועבר במישרין לידי ב"כ התובע.

15. דיון מוקדם במעמד הצדדים ובאי כוחם יתקיים בפניי ביום 10.2.19 שעה 9:00.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, (25 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.