לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

נציג עובדים מר דניאל אמזלג

נציג מעסיקים מר מאיר ליבר

1. עניינה של התובענה הוא בשאלה, האם יש להתערב בהחלטת הנתבעת, מועצה מקומית כפר מנדא (להלן: "המועצה") על ביטול זכייתו של התובע, ד"ר סאמי שינאוי (להלן: "התובע") במכרז פנימי מספר 12.17, לתפקיד פסיכולוג חינוכי במחלקת שירות פסיכולוגים בהיקף של 50% משרה? והאם ליתן סעד המורה על המועצה להעסיק את התובע בהתאם למכרז?
2. רקע עובדתי
3. התובע החל את עבודתו במועצה ביום 1.1.2014, בתפקיד פסיכולוג חינוכי בבית ספר תיכון "מדיין" אשר שייך למועצה, בהיקף של 50% משרה.^[1] התובע מועסק מאז על ידי המועצה בתקן שמתוקצב על ידה, מכוח כתב מינוי שנחתם ביום 24.3.2014,^[2] לאחר שזכה במכרז פומבי לתפקיד (להלן: "המכרז הראשון").^[3]
4. כבר עתה יובהר, כי עניינה של תביעתו של התובע אינו במשרה זו של התובע, בה הוא זכה במכרז הראשון.
5. המכרז הראשון נוסח כך: ^[4]

"מכרז פומבי מס' 4/14

המועצה המקומית כפא מנדא מודיעה בזה על מכרז פומבי לשתי משרות פסיכולוג חינוכי 50% לכל משרה.

מכרז זה מופנה לשני המינים וכל אמת מידה שרשום בלשון זכר מתייחס לנקבה גם.

תואר התפקיד: פסיכולוג חינוכי

אחוז משרה: 50% בבי"ס תיכון ו- 50% במחלקת שירות פסיכולוגי (לפי דירוג פסיכולוגים)."

1. בנוסף לזכייתו של התובע במכרז הראשון, זכה מועמד נוסף, מר מוחמד זידאן (להלן: "זידאן"), במשרה השנייה - פסיכולוג חינוכי במחלקת שירות פסיכולוגי של משרד החינוך (שפ"י), ב-50% משרה. זידאן שובץ לעבודה בבית ספר יסודי שנמצא בתחום המועצה, אך מועסק על ידי משרד החינוך, בתקן של משרד החינוך.^[5]
2. ביום 11.11.2017 פרסמה המועצה מכרז פנימי מספר 12.17 לתפקיד פסיכולוג חינוכי בהיקף של 50% משרה ביחידת השפ"ח של משרד החינוך (להלן: "המכרז").^[6] המכרז נוסח כך:

"הודעה על מכרז פנימי מס' 12.17

המועצה המקומית כפר מנדא מודיעה בזה על מכרז פנימי למשרת פסיכולוג חינוכי במח' פסיכולוגים במועצה. מכרז זה מופנה לשני המינים וכל אמת מידה שרשום בלשון זכר מתייחס לנקבה גם.

מקום עבודה: יחידת שירות פסיכולוג חינוכי

שיעור המשרה: 50% משרה (3 ימי עבודה בשבוע)

תואר התפקיד: פסיכולוג חינוכי

תנאי העסקה: על בסיס דירוג פסיכולוגים

כפיפות: מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי

תיאור התפקיד: מתן שירותים פסיכולוגים חינוכים מערכתיים ופרטניים במסגרת החינוך לילדים, למשפחות ולצוותי חינוך לשם קידום בריאות נפש ורווחה נפשית בשגרה ובחירום

עיקרי תפקידו. מתן שירותים פסיכולוגים חינוכיים לילדים במוסדות החינוך ולגורמים הרלוונטיים במסגרות חינוך רגיל וחינוך מיוחד ובכלל זה ילדים בסיכון.

תנאי סף:

השכלה ודרישות מקצועיות: בעל תואר "מוסמך" לפחות בפסיכולוגיה יישומית לעניין זה "פסיכולוגיה יישומית" רצוי בפסיכולוגיה חינוכית או בפסיכולוגיה קלינית של הילד שניתן מאת מוסד שהוכר כמוסד השכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח – 1958 או מוסד בחו"ל שהוכר על ידי ועדת הרישום של משרד הבריאות ומשרד החינוך כשווה ערך לתואר הניתן בישראל, או בעל תואר אקדמי ראשון בפסיכולוגיה או מדעי התנהגות ימי (כך במקור – א"ק) שהשלים את כל חובות השמיעה שלו לתואר שני בפסיכולוגיה יישומית למעט עבודת גמר (תזה) או מי שנמצא במסלול ישיר לדוקטורט אשר סיים פרקטיקום וחובות לימוד.

לעניין זה "פסיכולוגיה יישומית" – לימודים יישומיים בפסיכולוגיה כוללים התנסות מעשית בטיפול ובאבחון פרטני (פרקטיקום) וקורס מלווה מחייב להתנסות מטעם המוסד האקדמי (4 נ"ז לפחות).". ^[7]

1. התובע הינו המועמד היחיד שהגיש את מועמדותו למכרז.
2. ביום 19.11.2017 הודיעה גב' עאידה בושנאק חניף, פסיכולוגית מחוזית – מגזר ערבי במחוז צפון במשרד החינוך (להלן: "גב' חניף") למנהל משאבי אנוש במועצה, מר ג'מאל יאסין מוראד (להלן: "מר מוראד"), כי התובע אינו עומד בתנאי הסף של המכרז, מאחר שהוא לא למד פסיכולוגיה יישומית וחסרה לו תכנית ההשלמה הנדרשת. גב' חניף הודיעה, כי בשל כך שהתובע מועמד יחיד במכרז - אין לקיים את המכרז, ואין בכוונתה להשתתף בוועדה במכרז האמור.^[8]
3. למרות זאת, ביום 23.11.2017 התכנסה ועדת הבחינה ודנה במועמדותו של התובע, ללא נוכחותם של נציגת משרד החינוך ושל נציג מנהל השירות של משרד הפנים.
4. חברי ועדת הבחינה מצאו את התובע כשיר לשמש במשרה, והודיעו לתובע שהוא זכה במכרז לתפקיד.
5. התובע מפנה בכתבי הטענות מטעמו, בתצהיר עדותו הראשית ובסיכום הטענות מטעמו, לכתב מינוי שקיבל כביכול לתפקיד פסיכולוג ב-50% משרה במועצה מכוח זכייתו במכרז. אך למעשה, כתב מינוי שכזה לא צורף ולא הוצג בפני בית הדין, ולטענת המועצה - לא קיים. התובע אישר בעדותו בבית הדין כי אינו מחזיק בכתב מינוי שעליו חתומים כל מרשי החתימה במועצה.^[9]
6. ביום 26.12.2017 נשלח מכתב מד"ר חוה פרידמן, פסיכולוגית ראשית ומנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך (להלן: "ד"ר פרידמן"), אל מר סלאח כנאעני, מנהל שפ"ח במועצה, ובו הודיעה למועצה, כי משרד החינוך לא מאשר את התקן/המימון למשרה, מאחר שהתובע אינו עומד בתנאי הסף.^[10]

וכך נכתב:^[11]

"ביטול תקן פסיכולוג

על פי מדיניות שפ"י להקצאת תקנים, תקן שלא מאוייש תוך 3 חודשים מתאריך ההודעה מוחזר לשפ"י. אבקש להביא לידיעתך ש- 0.5 תקן מוחזר לשפ"י".

1. ביום 2.12.2017 קיבל התובע מכתב מראש המועצה, מר טאהא טאהא, על הקפאת מינויו כפסיכולוג חינוכי, בשל ביטול התקציב למשרה על ידי משרד החינוך:^[12]

"מינויך כפסיכולוג חינוכי

מכתבנו אליך מיום 27.11.2017

בהתאם להנחיית משרד הפנים מיום 29.11.2017 - מצ"ב- הריני להודיעך על הקפאת מינויך כפסיכולוג חינוכי עד להכרעת בסוגיה על ידי אגף כח אדם במשרד הפנים ואו פתרון הסוגיה עם משרד החינוך לאחר הודעתם על משיכת התקן וביטול התקצוב".

1. ההליכים בבית הדין
2. בגין מכתב ראש המועצה מיום 2.12.2017 על הקפאת מינויו של התובע כפסיכולוג חינוכי, הוגשה התביעה שלפנינו ביום 16.1.2018.
3. ביום 19.3.2018 הוגש כתב הגנה מטעם המועצה.
4. לאחר שהתברר כי מדינת ישראל היא צד רלוונטי למחלוקות שעולות בתיק זה, ביום 7.5.2018 צורפה להליך מדינת ישראל – משרד הפנים ומשרד החינוך.
5. בתיק זה התקיימו שלושה דיונים מוקדמים: ביום 16.7.2018, ביום 13.12.2018 וביום 11.4.2019.
6. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. מטעם המדינה הוגשו תצהירי עדות ראשית של ד"ר פרידמן וגב' חניף. מטעם המועצה הוגש תצהיר עדות ראשית של גזבר המועצה, מר עדנאן חלומי (להלן: "גזבר המועצה" או "מר חלומי").
7. ביום 16.7.2019 הגישה המדינה את עמדתה, מטעם משרד החינוך ומשרד הפנים.
8. קיימנו בתיק שני דיוני הוכחות: ביום 4.7.2019 וביום 25.9.2019. ביום 4.7.2019 נשמעו העדויות הבאות: עדותו של התובע^[13]; עדותו של מר חלומי, גזבר המועצה^[14]; ועדותה של ד"ר פרידמן.^[15] ביום 25.9.2019 נשמעו עדויותיהן של גב' חניף^[16]; וכן של ד"ר פרידמן^[17].
9. הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב.
10. טענות הצדדים
11. לטענת התובע, יש לבטל את הקפאת מינויו וליתן צו למועצה להעסיק אותו במשרה מושא המכרז. המועצה מחויבת להגדיל את היקף משרתו, ועם זאת הוא ניגש למכרז, זכה בו ומדובר למעשה בהשלמת המשרה שבה הוא מכהן במועצה כעובד קבוע.^[18] ועדת הבחינה פעלה בסבירות עת קבעה כי התובע עומד בדרישות הסף, ובחרה בו לתפקיד מושא המכרז.
12. עוד טוען התובע, כי החלטת ראש המועצה על הקפאת המינוי ניתנה בחוסר סמכות. התובע מפנה לסעיף 84 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977, וטוען, כי הסמכות לבקש ביטול מכרז או מינוי שבוצעו שלא בהתאם לנוהל, מסור לראש מנהל שירות עובדים. בנוסף, לא הופעל שיקול דעת מנהלי, ולא קוים לתובע שימוע. התובע הסתמך על תקינות ההליך המנהלי בעניין זכייתו בתפקיד.
13. לטענת המועצה, ההודעה על הקפאת העסקתו של התובע נמסרה לתובע בלית ברירה, בהתאם להוראה שקיבלה המועצה מממונה רשויות מקומיות במשרד הפנים.
14. המועצה סבורה, כי התובע עומד בתנאי הסף של המכרז, שכן צבר ניסיון מעשי בעבודתו ב-50% משרה כפסיכולוג חינוכי במועצה, מאז שנת 2014. העבודה של התובע בפועל במועצה מהווה תחליף ראוי ומתאים לדרישת הפרקטיקום מאחר שהתובע עבד בתחום הזה במשך שנים.^[19]
15. עם זאת, משרד החינוך הוא הגורם שמממן את המשרה מושא המכרז, והוא ביטל את תקצוב המשרה, משום שסבר שהתובע לא עמד בתנאי הסף. למועצה אין אפשרות להעסיק ללא תקציב ממשרד החינוך. תנאי להעסקה מתקציב השוטף של המועצה, הוא אישור לכך ממשרד הפנים. משרד הפנים דרש שלא למנות את התובע לתפקיד מאחר שאין משרה פנויה מתוקצבת כדין.
16. אשר לטענת התובע, כי החלטת ראש המועצה על הקפאת המינוי ניתנה בחוסר סמכות, שכן הוא אינו בעל הסמכות לבקש ביטול מינוי – לטענת המועצה יש לדחות טענה זו. התובע נבחר על ידי חברי ועדת הבחינה במכרז, אך לא נתמנה לתפקיד. כלל לא נחתם כתב מינוי עבור תובע (המצריך חתימה של יו"ר המועצה, גזבר המועצה וחשב מלווה, לאחר אישור יועץ משפטי למועצה), התובע לא מונה לתפקיד בכתב מינוי, ולא נחתם עימו הסכם העסקה כשלהו, ולמעשה – התובע לא עבד מכוח המכרז האמור בטרם ההודעה על ההקפאה.
17. לטענת המדינה, נפלו פגמים מהותיים בהליך המכרז שמצדיקים את ביטולו.
18. ראשית, התובע לא עמד בתנאי הסף של המכרז מאחר שהוא נעדר הכשרה בפסיכולוגיה יישומית במסגרת התואר שלמד בפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה הערבית בירדן.

הסבר המדינה לאי עמידה בדרישות הסף: ביום 22.12.2014 פורסמה הנחיה של ד"ר פרידמן בנושא "הגדרות תפקידים בשירות הפסיכולוגי החינוכי ונוסחי מכרז", בנוגע לשינוי בדרישות המכרז לתפקיד פסיכולוג חינוכי בשירות פסיכולוגי^[20]. השינוי מתבטא בכך, שהחל מיום 1.1.2015 מי שלימודיו לתואר שני בפסיכולוגיה לא כללו פרקטיקום וקורס מלווה פרקטיקום, חייב בלימודי השלמה, אחרת אין לאפשר לו לגשת למכרזים לתפקיד פסיכולוג. הודגש, כי יש לשמור על כללים אלה לצורך הבטחה של רף מקצועי הולם לתפקיד זה.^[21]

בהמשך להנחיות של משרד החינוך, פורסמו הנחיות על ידי משרד הפנים להגדרת תפקידים בשלטון המקומי ונוסחים של מכרזים לתפקידים שונים, לפיהם, החל מיום 1.1.2015 יכולים להגיש מועמדות לעבודה בשירות הפסיכולוגי החינוכי רק מועמדים שמסיימים או לומדים תואר שני בפסיכולוגיה ממגמות יישומיות. בהתאם לכך פורסם המכרז מושא התביעה.

התובע מועסק מאז 2014 במועצה ולא הועסק בשירות הפסיכולוגי החינוכי המפוקח על ידי משרד החינוך (שפ"י). בעת שהתובע התמודד במכרז בשנת 2017, היה זה לאחר יום 1.1.2015, הוא לא עמד בדרישת הסף של המכרז שפורסם, של לימודי השלמה לפסיכולוגיה חינוכית או החזקה בתואר פסיכולוגיה חינוכית הכולל את ההכשרה היישומית.

על כן, התובע לא היה זכאי להתמודד במכרז, שכן הוא אינו כשיר לעבודה בתפקיד של פסיכולוג חינוכי בשירות הפסיכולוגי של הרשות המקומית. מדובר בפגיעה בעקרון השוויון אל מול מועמדים פוטנציאליים אחרים שהם כמו התובע, אינם עומדים בתנאי הסף, ובשל כך נמנעו מהגשת מועמדות למכרז.

1. שנית - התובע נבחר שלא כדין בשל הרכב חסר בוועדת הבחינה – ועדת הבחינה התכנסה ללא נציג משרד החינוך שהינו המשרד המתקצב, בניגוד להוראת סעיף 21 לצו מועצות מקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) שקובעת מהו הרכב ועדת הבחינה למשרה של פסיכולוג. הוועדה התכנסה גם בניגוד להנחיות בדבר קליטת עובדים במועצות המקומיות, אשר מצורפות כנספח ג' לכתב התביעה.
2. עוד מציינת המדינה, כי נכון להיום, המועצה נעדרת תקן לאיוש תפקיד פסיכולוג חינוכי. בנוסף, ככל ששולמו לתובע כספים על ידי המועצה בקשר עם המכרז מושא התביעה, אשר נערך בניגוד להמלצת הגורמים המקצועיים במשרד החינוך, ישקול משרד הפנים להעלות התנהלות זו לבחינת הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים.
3. לטענת התובע, הדרישה האמורה שבתנאי הסף במכרז, כלל אינה אמורה לחול לגביו, מאחר שהדרישה לעבור קורס פרקטיקום חלה רק על מי שנקלט לעבודה החל מיום 1.1.2015 ואילך ולא חלה על פסיכולוגים חינוכיים שהועסקו קודם ליום 1.1.2015.

התובע הועסק על ידי המועצה כבר מחודש נובמבר 2013 (ולא מיום 1.1.2014 כטענת המועצה), כפסיכולוג חינוכי והיה למעשה כפוף לשירות הפסיכולוגי החינוכי של משרד החינוך באמצעות מנהל השפ"ח, הודרך ופוקח על ידי מדריך שפ"ח, בדיוק כמו יתר הפסיכולוגים החינוכיים שהועסקו ישירות על ידי משרד החינוך.

לטענת התובע, מדובר באכיפה מפלה. כשם שההוראה, לטענתו, לא חלה לגבי מר זידאן שמועסק ישירות על ידי משרד החינוך, כך היא אינה אמורה לחול על התובע. בנוסף, צירף התובע מכרזים שפורסמו ברשויות מקומיות אחרות לתפקיד פסיכולוג חינוכי ובהם לא נדרש לטענתו קורס פרקטיקום.

1. לטענת התובע היעדרות גב' חניף מהוועדה היתה שלא כדין, עת היא עשתה דין לעצמה, כשקבעה שהתובע אינו עומד בדרישות הסף.
2. לטענת המדינה, אין לראות בניסיון של התובע כעובד המועצה ב-50% משרה כניסיון המהווה תחליף להכשרה המקצועית הנדרשת, משום שבניגוד לטענת התובע, הניסיון שלו לא היה בפיקוח משרד החינוך ולא עבר הדרכות והשתלמויות וקיבל עדכוני ידע באופן שוטף.
3. דיון והכרעה
4. תחילה נזכיר, כי בית הדין (או כל ערכאה שיפוטית) לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המנהלית המוסמכת, שהיא הגורם המקצועי וברשותה הכלים הרלוונטיים לקבלת החלטות, כל עוד לא חרגה מסמכותה על פי דין.^[22] בית הדין איננו ערכאת ערעור על החלטות הרשות המנהלית והוא לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, כל עוד פעולת הרשות, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנו בגדר סמכותה על פי דין, באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב.^[23]
5. לאחר שבחנו ושקלנו את טענות הצדדים, החלטנו כי דין טענות התובע להידחות. לא נפל פגם בהחלטת המועצה על ביטול זכייתו של התובע במכרז, זאת הן משום שהתובע לא עמד בתנאי הסף של המכרז וכן משום שנפל פגם בהליך הבחירה - ועדת הבחינה התכנסה וקיבלה החלטה בהרכב חסר.

כבר עתה נציין, כי התרשמנו שהמועצה לא פעלה בסבירות ובהגינות עת זימנה את התובע להתמודד במכרז למשרה שמתוקצבת על ידי משרד החינוך, למרות שהוא אינו עומד בתנאי הסף של המכרז שהמועצה עצמה פרסמה בהתאם להנחיות משרד החינוך ומשרד הפנים, ובהמשך כינסה את ועדת הבחינה למרות שנציגת משרד החינוך הודיעה כי לא תשתתף משום שלא ניתן לקיים ועדת בחינה בנסיבות אלה.

בנוסף, עמדת המועצה על כך שהתובע אינו נדרש לעמוד בתנאי הסף שקבעו משרד החינוך ומשרד הפנים, והניסיון להקל עימו - אף היא תמוהה. שהרי תנאי הסף החדשים מיום 1.1.15 שנקבעו למועמדים שמבקשים להתקבל לתפקיד פסיכולוג חינוכי מטרתם היא עניינית גרידא – להעלות את הרף המקצועי והשירות שניתן על ידי השירות הפסיכולוגי לציבור ובמקרה זה מדובר בשירות פסיכולוגי שניתן לילדים. היה מצופה מהמועצה שתעודד את העלאת הרף המקצועי של השירות הפסיכולוגי שניתן לילדי המועצה ולא תפעל לבחירת מועמד שאינו עונה על הקריטריונים.

להלן נפרט טעמינו לדחיית התביעה.

• 1. התובע לא עמד בתנאי הסף של המכרז

1. כמפורט לעיל, תנאי הסף במכרז שבמחלוקת הוא – התמחות בפסיכולוגיה יישומית, שכוללת לימודים יישומיים בפסיכולוגיה הכוללים התנסות מעשית בטיפול ובאבחון פרטני (פרקטיקום) וקורס מלווה מחייב להתנסות מטעם המוסד האקדמי.
2. התובע העיד, כי הוא למד לימודים תיאורטיים לתואר בפסיכולוגיה במוסד אקדמי בירדן, ולא למד פסיכולוגיה מעשית במסגרתם.^[24] כך שהתובע לא סיים לימודים יישומיים בפסיכולוגיה שכוללים התנסות מעשית בטיפול ובאבחון פרטני (פרקטיקום) וקורס מלווה להתנסות מטעם המוסד האקדמי (4 נ"ז לפחות), כדרישת תנאי הסף במכרז.
3. השאלה שעומדת להכרעתנו היא, האם תנאי הסף של פסיכולוגיה יישומית חל על התובע, לאור ההחרגה שהדרישה האמורה תחל מיום 1.1.2015 על מועמדים חדשים ולא מכהנים, בהינתן העובדה שהתובע מועסק על ידי המועצה מיום 1.1.2014?
4. משרד החינוך מפעיל שירות פסיכולוגי חינוכי מטעמו, בסטנדרטים של המשרד, בפיקוח שלו ומקצה את התקן עבורו. יש רשויות שמעסיקות פסיכולוגים במסגרות חינוך שלא דרך השירות הפסיכולוגי חינוכי והאחריות הפיקוחית איננה של משרד החינוך. משרד החינוך הוא הגורם המקצועי לקביעת הקריטריונים לבחירת אנשי מקצוע למשרת פסיכולוג חינוכי אשר מפוקחים על ידי שפ"י במשרד החינוך ומתוקצבים על ידו.^[25]
5. בחודש יולי 2014, פרסמה ד"ר פרידמן, פסיכולוגית ראשית ומנהלת אגף פסיכולוגיה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במינהל הפדגוגי של משרד החינוך, מדיניות חדשה בנוגע להעלאת הרף המקצועי לקליטת פסיכולוגים בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים של משרד החינוך. מדיניות זו תואמה עם משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך. המדיניות החדשה קובעת, כי החל מתאריך 1.1.2015 לא תתאפשר קבלה של מסיימי מגמות לא יישומיות למכרזים לפסיכולוגים ברשויות המקומיות אלא אם השלימו בהצלחה לימודי השלמה לפסיכולוגיה יישומית. הלימודים כוללים: שלושה קורסים תיאורטיים, התנסות מעשית בשפ"ח וקורס מלווה להתנסות זו.^[26]
6. בהמשך להנחיות משרד החינוך, פרסם משרד הפנים נוסחים של מכרזים לתפקידים הבאים בשלטון המקומי: פסיכולוג בשפ"ח; ראש צוות פסיכולוגים בשפ"ח; מנהל שפ"ח.^[27] בהתאם לכך, פרסמה המועצה את המכרז שכולל תנאי סף של "פסיכולוגיה יישומית" .
7. ד"ר פרידמן הבהירה במסמך ההנחיות מיום 16.7.2014, כי הדרישה ללימודי השלמה לפסיכולוגיה יישומית כאמור תחול מתאריך 1.1.2015 על "פסיכולוגים שיבקשו להתקבל לעבודה בשפ"ח".^[28]
8. לטענת התובע, הוא עובד כבר משנת 2014, עוד בטרם ההנחיה החדשה, כפסיכולוג חינוכי בתיכון ששייך למועצה, אך תחת פיקוח והנחיה של משרד החינוך – מנהל השירות הפסיכולוגי וגב' חניף^[29], באותו אופן שעובדים הפסיכולוגים שמועסקים על ידי משרד החינוך (שאינם נדרשים לקורס פסיכולוגיה יישומית לצורך קבלה לעבודה בשפ"ח). התובע צירף דו"חות שלכאורה מעידים על כך (נספח י"א לתצהיר התובע). משכך, לטענת התובע, תנאי הסף הנ"ל כלל לא חל לגביו, משאינו מועמד חדש שמבקש להתמנות לראשונה לאחר יום 1.1.2015.
9. אנו מקבלים בעניין זה את עמדת המדינה,לפיה על התובע לעמוד בדרישת הסף כדי להשתתף במכרז. דרישות הסף המעודכנות כאמור, אינן מוחלות באופן רטרואקטיבי על עובדים מכהנים בשפ"ח – משרד החינוך.^[30] אלא שהתובע אינו עובד של השפ"ח במשרד החינוך אלא מועסק על די המועצה ב-50% מיום 1.1.2014, והעיד על כך גזבר המועצה^[31].
10. לא השתכנענו כי עבודת התובע כפסיכולוג חינוכי במועצה היתה זהה מבחינת הפיקוח וההדרכות לזו של פסיכולוגים חינוכיים שהועסקו ישירות על ידי השפ"ח במשרד החינוך:
    1. גרסת התובע לא היתה אחידה - התובע אישר תחילה בעדותו שלא היה פיקוח ישיר על עבודתו במועצה^[32], ובהמשך עדותו שינה את גרסתו והעיד שכן היה פיקוח^[33]. התובע צירף לתצהיר עדותו הראשית^[34] מסמכים שונים לתמיכה בטענתו כי עבודתו פוקחה על ידי השפ"ח: הנחיות שקיבל ממנהל השפ"ח; הערות של מדריך השפ"ח לגבי דו"חות שכתב התובע; גליונות הערכה החתומים על ידי מדריך השפ"ח. בהקשר זה העידו והסבירו ד"ר פרידמן וגב' חניף כי כלל לא מדובר במסמכים שנחתמו או נמסרו במסגרת פיקוח של משרד החינוך^[35].
    2. ב"כ התובע טען בסיכומיו, כי ד"ר פרידמן וגב' חניף לא סתרו את גרסתו של התובע משלא היה בידיעתן עובדות לגבי התובע ומידת הפיקוח עליו, בעוד שהמפקח הישיר עליו מטעם השפ"ח, מנהל או מדריך השפ"ח – לא הובא לעדות. עיינו בתצהיריהן של ד"ר פרידמן וגב' חניף ושמענו את עדותן, והתרשמנו כי עדויותיהן אמינות בעינינו, וכי הן מחזיקות בידע המקצועי הדרוש מתוקף תפקידן באגף לשירות הפסיכולוגי במשרד החינוך.^[36]

ד"ר פרידמן העידה, כי יש הבדל דרמתי בין פסיכולוג חינוכי שמועסק על ידי השפ"ח במשרד החינוך לבין פסיכולוג שלא מועסק על ידם: בפיקוח והליווי המקצועיים על עבודת הפסיכולוג, בהכשרות שניתנות לפסיכולוג, בהדרכות ובידע שמקבלים הפסיכולוגים, באיכות המקצועית ובהתאמת הפסיכולוג למסגרת הנכונה, בפיקוח על התמחות ועוד. ד"ר פרידמן הדגישה כי על פסיכולוגים שמועסקים לא על ידי משרד החינוך, יש פיקוח פדגוגי ולא פיקוח מקצועי.^[37]

ד"ר פרידמן וגב' חניף העידו כי עבודת התובע במועצה לא היתה תחת פיקוח של משרד החינוך בשום שלב, וכך גם הדו"חות שצירף התובע – לא היו על דעתן ולא במסגרת פיקוח משרד החינוך^[38].

1. אנו לא מקבלים גם את טענת התובע, שנטענה בעלמא וללא ביסוס עובדתי, בעניין שיקולים זרים מצד נציגות המדינה, בעניינו של התובע.^[39]
2. לאור כל האמור אנו קובעים, כי התובע, שמבקש להתמודד במכרז לתפקיד פסיכולוג חינוכי בשפ"ח של משרד החינוך בהיקף של 50% משרה – נדרש לעמוד בתנאי הסף של השלמת ההכשרה הנדרשת (פרקטיקום וחובות לימוד).
3. איננו מקבלים את טענות המועצה כי הניסיון שצבר התובע יכול להחליף את דרישת תכנית ההשלמה. הגורם המקצועי שיכול לקבוע בנסיבות אלו אם מועמד עונה על התנאים לעמידה בתנאי הסף ברמה המקצועית הוא משרד החינוך. מאחר שהתובע מועסק כעובד המועצה בתור פסיכולוג בבית ספר תיכון ובגנים שבבעלות המועצה ואינו כפוף לשפ"י, מקובלת עלינו טענת המדינה^[40]לפיה טיב עבודתו לא ידוע למשרד החינוך ומשכך התובע הוא בבחינת עובד חדש שההנחיה חלה עליו לגבי היקף המשרה מושא המכרז, והוא נדרש לעבוד הכשרה בפסיכולוגיה יישומית לצורך עמידה בתנאי הסף במכרז.
4. אשר לטענת התובע לאפליה באכיפה - כי בעשרות מכרזים לתפקיד פסיכולוג חינוכי במועצות מקומיות אחרות לא נכללה הדרישה לקורס פרקטיקום, וכי המועצה כלל אינה חייבת להתייחס אל הנחיות משרד החינוך ומשרד הפנים כמחייבות, אלא כאל עצה – אנו דוחים טענות אלה. ראשית, עיון במכרזים שצירף התובע מלמד, כי בחלק מהמכרזים כן נדרשות דרישות הסף האמורות. שנית, מקובלת עלינו טענת המדינה, כי מדובר בכללים שנועדו להבטיח רף מקצועי הולם במתן שירות פסיכולוגי לילדים, הורים וצוותי חינוך, ויש להקפיד על כללים אלה. כמו כן, הנחיות משרד החינוך ומשרד הפנים אינן מהוות המלצה לרשות המקומית בקביעת דרישות הסף למכרז אלא מדובר בהנחיות מנהליות מחייבות. הגם שהנחיות אלו אינן במעמד של נורמה משפטית דוגמת חוק או תקנה, ואף שניתן במקרים מסוימים לסטות מהן, אין חולק כי להנחיות תוקף מחייב. עקרון השוויון אף מחייב את הרשות המנהלית שלא לסטות מן ההנחיות, בהעדר שיקולים עניינים המצדיקים זאת.
5. לסיכום נקודה זו: על התובע חלות דרישות הסף במכרז, והתובע לא עמד בהן, משלא עבר הכשרה מעשית (פרקטיקום) בליווי קורס מקביל.
   1. האם נפל פגם בכינוס ועדת הבחינה ובבחירת התובע?
6. התובע טוען כי החלטת גב' חניף להיעדר מהוועדה התקבלה בחריגה מסמכות ומשיקולים זרים. כאמור לטענת המדינה - התובע אינו עומד בתנאי הסף ולפיכך לא היה מקום לכנס את ועדת הבחינה, והמועצה פעלה שלא כדין עת כינסה את הוועדה ובחרה בתובע לתפקיד, בהרכב חסר. המדינה נסמכת על סעיפים 21 ו-50 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977 ועל הנחיות בדבר קליטת עובדים במועצות המקומיות של משרד הפנים מיום 12.7.2015.^[41]
7. סעיף 50 לצו קובע כך:

"לא יוזמן מועמד למבחנים ולבחינות אם הנתונים האישיים שלו אינם עונים על תנאי המכרז; הרשות המקומית תודיע לו זאת בכתב."

1. מסעיף 50 לצו המועצות המקומיות עולה כי מועמדים שאינם עונים על תנאי הסף של המכרז לא יוזמנו לוועדת הבחינה. נשאלת השאלה האם בחינת התקיימותם של כל תנאי הסף תיעשה על ידי ועדת הבחינה בעת ראיון המועמד? או שמא בטרם כינוס הוועדה? בפסיקה נקבע כי במכרז יש להבחין בין "תנאי סף פנימי" לבין "תנאי סף חיצוני" כאשר תנאי מוקדם 'חיצוני' משמעותו קיומם של נתונים עובדתיים אובייקטיביים מסוימים, שבהעדרם אין מועמד רשאי לבוא בשערי המכרז, ורשויות המכרז אינן מוסמכות לסטות מהם. תנאי מוקדם 'פנימי' משמעותו קיומם של נתונים עובדתיים מסוימים, שההתייחסות אליהם על-ידי רשויות המכרז היא סובייקטיבית במובן זה, שקביעתם חייבת לעבור תהליך של הערכה או של אומדן על-ידי רשויות המכרז.^[42]
2. התובע אינו עונה לתנאי סף חיצוני במכרז, היינו – התמחות מיוחדת בפסיכולוגיה יישומית. הקביעה האם התובע הינו בעל תואר עם התמחות בפסיכולוגיה יישומית, אינה כדוגמת תנאי ניסיון ניהולי ואינה כרוכה בהערכה והפעלת שיקול דעת. על כן הסמכות לקבוע האם מתקיימים תנאי הניסיון אינה נתונה לוועדת הבחינה ומצופה היה מהמועצה לבחון ולקבוע זאת בשיתוף עם נציגי משרד החינוך ומשרד הפנים, בטרם כינוס הוועדה.
3. ד"ר פרידמן עדכנה את מנהל השירות הפסיכולוגי החינוכי במועצה בדבר תנאי הסף הנדרשים, וכי אין להעסיק פסיכולוג שלימודיו לא כללו פרקטיקום וקורס מלווה פרקטיקום. בנוסף, גם ד"ר פרידמן וגם גב' חניף עדכנו את נציגי המועצה כי התובע אינו עומד בתנאי הסף וכי כינוס הוועדה הינו בניגוד לנהלי משרד החינוך ומשרד הפנים. למרות כל זאת , המועצה בחרה לכנס את ועדת הבחינה תוך שהיא יודעת את עמדתן המקצועית של ד"ר פרידמן ושל גב' חניף לפיה התובע שהיה מועמד יחיד לא עמד כלל בתנאי הסף של המכרז כשהתחושה העולה מהתנהלות זו של המועצה כי יש למועצה אינטרס שדווקא התובע הוא זה שיאייש את תפקיד הפסיכולוג החינוכי ביחידת השירות הפסיכולוגי החינוכי לילדים וחשוב יותר למועצה שזה יהיה דווקא התובע שיזכה בתפקיד מאשר שהתפקיד הנ"ל יאוייש על ידי מי שמוסמך לפסיכולוגיה יישומית ועבר פרקטיקום וקורס מלווה פרקטיקום . דהיינו שלמועצה חשוב יותר "לדאוג" לתובע שיזכה בתפקיד מאשר שמירה על רף מקצועי הולם בעיסוק כה רגיש וחיוני של עבודה עם ילדים.
4. לפיכך, לא נפל פגם באי התייצבותן של גב' חניף ונציג מטעם משרד הפנים בוועדת הבחינה, שאליה זומן רק התובע כמועמד יחיד. הפגם וחוסר התקינות בהתנהלות המועצה שלמרות כל זאת כינסה את ועדת הבחינה .
5. סעיף 21 לחוק המועצות המקומיות קובע בסעיף 28, את הרכב ועדת הבחינה למשרה של פסיכולוג:

"21. (א) פורסם מכרז פנימי למשרה של פסיכולוג לבתי ספר, יהיה הרכב ועדת הבחינה כדלקמן:

(1) נציג מינהל שירות העובדים;

(2) נציג ועדת מינהל השירות;

(3) נציג הרשות המקומית;

(4) נציג משרד החינוך והתרבות;

(5) נציג ארגון הפסיכולוגים בישראל;

(6) נציג הציבור המקומי.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם במקרה של פרסום מכרז פומבי למשרה האמורה בסעיף קטן (א)."

1. הנה כי כן, סעיף 21 לצו המועצות המקומיות מחייב בחירת נציג ועדת מינהל השירות ונציג משרד החינוך, ואין ועדת הבחינה יכולה להתכנס בהרכב חסר ללא נציגים כאמור. ^[43]
2. לפיכך, נפל פגם בעצם כינוס הוועדה וכן בבחירת התובע לתפקיד מושא המכרז.
   1. תוצאות הפגם במכרז – האם יש להותיר את ביטול המכרז נוכח הפגם שנפל? או שמא נוכח טענות התובע יש להותיר את תוצאות המכרז על כנן?
3. משהגענו למסקנה, כי נפל פגם במכרז, יש להכריע בשאלה - האם כדין בוטל המכרז על ידי המועצה נוכח הפגם שנפל במכרז ויש להותיר החלטה זו על כנה? או שמא נוכח טענות התובע יש להותיר את תוצאות המכרז על כנם ולבטל את החלטת המועצה על ביטול זכייתו?
4. עקרון השוויון זוכה למעמד בכורה בחשיבותו בדיני מכרזים, ונתפש כ"נשמת אפו של המכרז הציבורי".^[44] יפים הם דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) השופט יגאל פליטמן בעניין ח'ורי: ^[45]

"עיקר אחד מן הליבה הוא עקרון השוויון, הניצב בראש סולם ההירארכיה של מטרות במכרז הציבורי. עיקר זה, הנגזר מעקרון טוהר המידות, זוכה מועדף על פני עיקרון השגת תוצאה כלכלית מיטיבית".

"לעקרון העל של שוויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים – שני פנים. כפי שנקבע בפסיקה, עיקרון השוויון אינו מסב עצמו כלפי פנים בלבד – כלפי המשתתפים האחרים במכרז, אלא גם כלפי חוץ – כלפי משתתפים פוטנציאליים...

במכרז ציבורי מצויים לרוב מתחרים פוטנציאליים, אשר לא השתתפו במכרז כפי שפורסם, אך ייתכן כי היו מתחרים, אילו ידעו, שהמכרז כולל בחובו נתונים מקדמים שונים, השונים באופן מהותי מהנתונים הישנים"

וכן-

"לאור זאת מקפידים בתי המשפט הקפדה יתירה על עמידה בתנאי הסף של המכרז.

שמירה על מטרותיו היסודיות של המכרז הציבורי - עיקרון השוויון בין המועמדים ועיקרון טוהר המידות - ניתן להשיג רק שהמועמדים יודעים שהם יכולים לסמוך על הגינותה של הרשות הציבורית ועל דבקותה בתנאים, שהיא עצמה קבעה במכרז. בהתאם נקבע כי משנכללה הגבלה על השתתפות במכרז, יש להקפיד על מילויה ולהימנע מלאפשר הפיכת מועמדים שלא עמדו בתנאי המכרז לחלק מהמתחרים. פן מהפרתם של כללי היסוד יאבדו המתחרים בכוח את האמון ברשות ובשיטותיה, ובמקום שיצא הציבור נשכר, יימצא בטווח הארוך – נפסד (בג"ץ 466/82 עוזר את רובננקו שותפות לביצוע עבודות בהנדסה אזרחית נ' עיריית רמת גן ואח', [פורסם בנבו] ניתן ביום 30.11.82; להלן - בג"ץ רובננקו)..."

1. בעניין ח'ורי, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי עובד שזכה במכרז לתפקיד מנהל מחלקת חינוך מועצה מקומית אעבלין ושימש בתפקיד במשך שש שנים – מונה שלא כדין, לאחר שהתברר כי לא עמד בתנאי הסף. בית הדין הארצי אישר את פסק דינו של בית הדין האזורי וקבע, כי זכיית עובד במכרז למרות שלא עמד בתנאי סף מהווה פגם מהותי היורד לשורשו של עניין נוכח הפגיעה הקשה בעקרון השוויון, והורה על ביטול המכרז ועל זכיית העובד במכרז, וזאת לאחר, שכאמור, התובע שימש בתפקיד במשך שש שנים.
2. אכן, ביטול מכרז הוא סעד שיינתן במקרים קיצוניים כאשר אין דרך אחרת לריפוי הפגם. זהו המקרה שלפנינו. קבלת מועמדותו של התובע ובחירה בו לתפקיד כשהוא חסר כשרות להתמודד במכרז, מהווה הפרת כלל השוויון בין התובע למועמדים הפוטנציאליים (שכן מלבד התובע לא היו מועמדים נוספים בפועל), ואף פוגעת בטווח הרחוק בציבור כולו. בהתאם להלכה, מדובר בפגם שיורד לשורשו של המכרז עצמו ואין דרך לקיים את המכרז, ואין מנוס מהקביעה כי החלטת ועדת הבוחנים פסולה מיסודה.
3. עוד יצוין, כי לאור הממצאים העובדתיים שהתבררו בבית הדין - קבלת הצעתו של התובע על-ידי המועצה להשתתף במכרז למרות שלא עמד בדרישות הסף, וזאת בידיעה ברורה של התובע ושל המועצה שהתובע אינו עומד בדרישות הסף שקבעו משרד החינוך ומשרד הפנים – עולה חשש ממשי כי הבחירה בתובע לא נבעה משיקולים אובייקטיביים ומתוך כוונה של טובת הציבור. יש כאן התנהלות לא תקינה מצד המועצה שאינה מקבלת ואינה מיישמת את עמדת משרד החינוך ומשרד הפנים בנוגע להעלאת הרף המקצועי שהחליטו להציב לתפקיד פסיכולוג חינוכי.
4. אנו דוחים את עמדת התובע, כי הוא האמין בתום לב שהוא עמד בדרישות הסף -

התובע העיד כי כבר בשנת 2015 ביקש להגדיל את היקף משרתו, אז נאמר לו על ידי גב' חנף כי עליו לעבור הכשרת פרקטיקום. התובע העיד כי לא עשה זאת משום שהוא סבור שהוא לא צריך את הפרקטיקום.^[46]

משנפל חוסר חוקיות בבחירתו של התובע, וזאת בידיעה ברורה של התובע והמועצה, אין מקום להנציח את ההחלטה הפסולה.

1. סוף דבר
2. התנהלות המדינה בעניין המכרז יותר מסבירה ומידתית, וכך גם החלטת המועצה על ביטול זכייתו של התובע לתפקיד מושא המכרז היא סבירה, ואינה מצדיקה התערבותו של בית הדין. אין מקום ליתן סעד המורה למועצה להעסיק את התובע בהתאם למכרז. זאת במיוחד שעה שלמועצה אין תקן למימון המשרה – לא של משרד החינוך ולא תקן מוניציפאלי באישור משרד הפנים.

עלו בתיק זה קשיים לא מבוטלים בהתנהלות המועצה שלא זו בלבד שאין כאן חזית אמיתית בינה לבין התובע , אלא המועצה ניסתה כאן באופן לא תקין לקדם אינטרס אישי של התובע שאינו עומד בתנאי הסף שמציב רף מקצועי הולם אשר ניתן על ידי השירות הפסיכולוגי לילדים והמועצה נתנה העדפה לשיקולים אישיים של התובע על פני שיקול עניני ומקצועי שנועד להבטיח רמה איכותית של השירות הפסיכולוגי הכה חשוב ורגיש שניתן לילדים.

1. לאור כל הנימוקים כמפורט לעיל התביעה נדחית.
2. התובע והמועצה יישאו לחוד בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ כל אחד בנפרד, שישולם למדינה תוך 30 יום.
3. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.

ניתן היום, ‏ח' תמוז תש"פ, 30 ביוני 2020 בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. נספח א' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע – תלוש שכר של התובע; סעיף 5 לתצהיר עדות ראשית של גזבר המועצה, מר עדנאן חלומי. ↑

2. נספח 2 לתצהיר עדות ראשית של מר חלומי. ↑

3. נספח 1 לתצהיר עדות ראשית של מר חלומי. ↑

4. נספח 1 לתצהיר עדות ראשית של מר חלומי. ↑

5. עדות גב' בושנאק חניף,תמלול הקלטת דיון מיום 25.9.2019, עמ' 20-16; סעיף 8 לתצהיר מר חלומי. ↑

6. נספח ב לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע. ↑

7. עמוד ראשון לפרוטוקול ועדת הבחינה מיום 23.11.2019, צורף כנספח ה לתצהיר התובע. ↑

8. נספח 5 לתצהיר עדות ראשית של מר חלומי, תכתובת דוא"ל בין משרד החינוך לבין מנהל משאבי אנוש במועצה וב"כ המועצה. ↑

9. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 5 ש' 31-21. ↑

10. תמליל הקלטת דיון מיום 11.4.2019, עמוד 1. ↑

11. נספח ז' לתצהיר עדות ראשית של ד"ר פרידמן. ↑

12. נספח 7 לתצהיר עדות ראשית של מר חלומי. ↑

13. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 15-1. ↑

14. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 28-15. ↑

15. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 60-28. ↑

16. תמליל הקלטת דיון מיום 25.9.2019. ↑

17. תמליל הקלטת דיון מיום 25.9.2019, עמ' 45-42. ↑

18. סעיפים 7,4 לכתב התביעה. ↑

19. תמליל הקלטת דיון מיום 16.7.2018, עמ' 4. ↑

20. נספח א' לתצהירה של ד"ר פרידמן. ↑

21. נספחים א' ו-ב' לעמדה מטעם המדינה מיום 16.7.2018. ↑

22. דנג"צ 4128/00‏ מנכ"ל משרד ראש-הממשלה נ' הופמן, פ''ד נז(3), עמ' 289; עע (ארצי) 6287-10-13 מדינת ישראל - משטרת ישראל נ' פקד האני מדאג'י (24.6.2018, פורסם בנבו) (להלן: "עניין מדאג'י"). ↑

23. לעיל עניין מדאג'י, והפסיקה המוזכרת שם, לדוגמה: דב"ע לח/3-63 ש.א.ש בטחון ימי קרל זינגר בע"מ - עמליה הראל, [פורסם בנבו] פד"ע י' 21. ↑

24. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 5 ש' 37-34; עמ' 6 ש' 32-20. ↑

25. סעיף 66 לסיכום טענות מטעם המדינה. ↑

26. מכתבה של ד"ר פרידמן מיום 16.7.2014, צורף כנספח ב' לתצהירה של ד"ר פרידמן. ↑

27. נספחים א' ו-ג' לתצהיר עדותה הראשית של ד"ר פרידמן. ↑

28. סעיף 1 לסעיף ההבהרות במכתבה של ד"ר פרידמן מיום 16.7.2014, נספח ב לתצהיר עדות ראשית מטעם ד"ר פרידמן. ↑

29. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 9 ש' 3-2. ↑

30. נספח 3 לתצהיר מר חלומי, הנחיות בדבר תיאורי התפקידים בשלטון המקומי. ↑

31. עדות גזבר המועצה - תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 19 ש' 33-19. ↑

32. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 8 ש' 31-30. ↑

33. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 9, ש' 3-1. ↑

34. נספח י"א לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע. ↑

35. עדות ד"ר פרידמן, תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ'48; עדות גב' חניף, תמליל דיון מיום 25.9.2019, עמ' 27. ↑

36. ראו למשל עדותה של גב' חניף, תמליל הקלטת דיון מייטום 25.9.2019, עמ' 3. ↑

37. עדות ד"ר פרידמן, תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019; עדות גב' חניף, תמליל הקלטת דיון מיום 25.9.2019, עמ' 36 ש' 26-12. ↑

38. עדות ד"ר פרידמן - תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 9 ש' 24-22; עדות גב' חניף - תמליל הקלטת דיון מיום 25.9.2019 עמ' 18 ש' 12-112, עמ' 23 ש' 28-27. ↑

39. סעיפים כ"ה ו-כ"ו לסיכומי התובע. ↑

40. סעיפים 78-63 לסיכומי המדינה. ↑

41. נספח ג' לכתב התביעה, סעיף 7 לנספח ו' להנחיות. ↑

42. בג"צ 539/83, בג"צ 614/83 ניסן סעדיאן נגד ראש עירית אשדוד ואח', פ"ד לז(4) 368. ↑

43. נספח ג' לכתב התביעה, סעיף 7 לנספח ו' להנחיות. ↑

44. עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר נ' ועדת המכרזים-עירית עפולה (18.1.2009, פורסם ב'נבו'). ↑

45. ע"ע (ארצי) 11365-03-14 שאפע ח'ורי נ' התנועה למען איכות השלטון בישראל (17.12.2014, פורסם ב'נבו'). ↑

46. תמליל הקלטת דיון מיום 4.7.2019, עמ' 14-13. ↑