בקשת ב"כ החייבת ("המבקשת") לקבוע כי שכ"ט עו"ד שנפסק במסגרת תיק הוצל"פ שפתחה החייבת טרם מתן צו הכינוס, יועבר לידיה.

1. בשנת 2015 פתחה החייבת תיק הוצל"פ נגד הגרוש, לגביית כספים שנפסקו לטובתה בבית משפט לענייני משפחה (תיק הוצל"פ 509109-05-15; "תיק ההוצל"פ"). ב"כ החייבת ייצגה את החייבת בתיק ההוצל"פ ובמסגרת התיק נפסקו סכומי כסף שונים עבור הוצאות ושכר טרחת עו"ד, סכומים אלו בתוספת הפרשי ריבית והצמדה עומדים כיום על כ– 22,000 ₪.

2. ביום 21.03.18 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת, וביום 10.02.19 הוכרזה החייבת כפושטת רגל. ביום 21.04.19 אושר הסכם בין הנאמן לגרוש לפיו הגרוש ישלם לקופת הפש"ר את הסכומים שעליו לשלם לחייבת במסגרת תיק ההוצל"פ, בתשלומים ובתנאים שנקבעו בהסדר הפשרה.

3. המבקשת טוענת כי פעלה רבות בתיק ההוצל"פ וגם גבתה סכומי כסף שונים, אך עד היום לא שולם לה דבר עבור טרחתה, והוסכם עם החייבת כי שכ"ט ישולם לה מתוך כספים שיתקבלו לטובת החייבת בתיק ההוצל"פ. לטענת המבקשת אף שכיום החייבת מצויה בהליכי פש"ר, ראוי ששכר טרחתה ישולם לה שכן במסגרת תיק ההוצל"פ היא נקטה בהליכים מרובים ועל פני מספר שנים, ופעולותיה הביאו בעקיפין לכך שהגרוש הגיע להסדר עם הנאמן לתשלום מלוא הסכומים לקופת הפש"ר.

4. הנאמן מתנגד לבקשה. לטענתו, סכומי שכר הטרחה הנתבעים לא פורטו כראוי, חלק מהסכומים נפסקו לאחר מתן צו הכינוס ומוקנים לקופת הכינוס, המבקשת מחשבת ריבית גם לאחר מועד צו הכינוס, ובעיקר, אין להעדיף את החוב כלפי המבקשת על פני חובות אחרים כלפי נושים אחרים של החייבת. עם זאת, לאור פעולות הגבייה שביצעה המבקשת בתיק ההוצל"פ, מסכים הנאמן כי יועברו למבקשת סכומי כסף שונים כשכ"ט, וזאת תוך איזון בין המבקשת ליתר הנושים. הצעת הנאמן היא שמתוך הסכום הנתבע ינוכו סכומים שנפסקו לאחר מתן צו הכינוס, ויתרת הסכום תחולק שווה בשווה בין המבקשת ובין קופת הפש"ר. המבקשת אינה מקבלת הצעה זו.

5. כנ"ר סבור שיש לדחות את בקשת המבקשת באופן מוחלט. לטענתו מדובר בחוב רגיל, אין להעדיפו על פני חובות אחרים ועל המבקשת להגיש תביעת חוב ככל נושה. ואם המבקשת סבורה שקופת הכינוס התעשרה בזכותה, היא רשאית לפעול לפי הפסיקה הנוהגת לעניין זה, אך אין בכך נימוק לתשלום סכומי שכ"ט שנפסקו במסגרת תיק ההוצל"פ.

6. בתשובה לעמדת כנ"ר טענה המבקשת טענה חדשה כי היא נושה מובטחת מכוח זכות עיכבון המוקנית לה על כספי שכר הטרחה לפי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין.

7. לאחר עיון בטענות אני מוצאת לדחות את הבקשה, ומקובלת עלי עמדת כנ"ר במלואה. למבקשת טענות בגין חובות שכ"ט של החייבת כלפיה, ומדובר בחוב רגיל. ככל שהחוב נוצר טרם מועד מתן צו הכינוס, רשאית המבקשת להגיש בגינו תביעת חוב שתיבחן על ידי הנאמן. המבקשת לא הסבירה מדוע יש להעדיף את חובה על פני חובות אחרים כלפי יתר הנושים.

8. הטענה החדשה שהעלתה המבקשת כתשובה לטענות הכנ"ר, בדבר נשייה מובטחת מכוח זכות עכבון הקבועה בסעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, אינה יכולה להתקבל. המבקשת אינה מחזיקה בכספים או בנכסים של החייבת, אלא טוענת לזכאות לקבלת שכ"ט עו"ד בגין פועלה. זכות עיכבון מאפשרת לנושה המחזיק בנכס של החייב להמשיך ולהחזיק בנכס עד לגביית החוב, והחזקת הנכס היא תנאי לקיום הזכות (בר"מ 7856/06 ‏איגוד ערים אילון (ביוב,ביעור יתושים וסילוק אשפה) נ' מועצה אזורית חבל מודיעין; ע"א 874/13 שד-של בילדינג אנד אינביסטמנט בע"מ נ' יצחק מירון עו"ד; ע"א 5789/04 המשביר הישן בע"מ נ' לוגיסטיקר בע"מ). סעיף 88 לחוק הלשכה קובע את זכותו של עורך הדין "לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו" לשם הבטחת תשלום שכר טרחתו, היינו תנאי לתחולת הסעיף הוא שעורך הדין אוחז בכספי הלקוח. בהיעדר החזקה אין למבקשת זכות עיכבון, ומכאן שאין לטענת הנשייה המובטחת על מה שתסמוך.

9. הבקשה נדחית, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק החלטה זו.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.