31 ינואר 2018

המבקש עתר לצו להורות למשיב להמציא לו תלושי שכר לתקופת העבודה מחודש 1/2011 עד לחודש 12/2016 וזאת לצורך הגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.

המשיב בתגובה ציין, כי תלושי השכר נמסרו למבקש במהלך תקופת העבודה בכל חודש וכי המבקש התפטר בחודש 12/2016.

יצוין כי המשיב לא הכחיש את תקופת העבודה הנטענת.

הליך זה אינו עוסק בנושא הזכאות לפיצויי פיטורים או זכויות כספיות אחרות.

הליך זה עניינו מסירת מסמכים שחובה על פי דין להנפיק ולטענת המשיב גם הונפקו בפועל ונמסרו לעובד בזמן אמת.

גם אם התלושים נמסרו בעבר, וכעת עותר המבקש להמצאתם שנית, וככל שהם מצויים בידי המשיב, יש מקום להיעתר למבוקש.

ככל שהמסמכים נמסרו בתקופת העבודה, לעניין זה רלבנטיות בשאלת הוצאות בלבד.

בין הצדדים קיימת מחלוקת בעניין שכן על פי התביעה התלושים לא נמסרו.

לנוכח מהות ההליך אין מקום להכביר הוצאות ולנהל דיון בשאלת מסירת המסמכים בפועל בתקופת העבודה.

לכן אני קובעת כך:

המשיב ימציא למבקש את התלושים לתקופת העבודה המוסכמת ככל שהם מצויים בידיו וזאת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה אצלו.

נושא ההוצאות יילקח בחשבון במסגרת התביעה שתוגש לתשלום הזכויות ככל שתוגש.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ח, (31 ינואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.