1. לפני בקשה " מקדימה" לבקשה להארכת מועד להישפט.

בית המשפט אינו מכיר הליך של בקשה מקדימה לפי סעיף 230 לחסד"פ.

הבקשה אינה מפרטת את הפעולות שנעשו לאיתור הדוחות מושא הבקשה, טרם הפנייה לבית המשפט ונכון היה לדחותה על הסף, אף על פי כן עמדת המאשימה נתבקשה וזו מצויה בתיק.

2. לבקשה לא צורף תצהיר ערוך כדין.

אין המפורט בבקשה מצדיק הענות לבקשה .

3. נטען בבקשה, כי המבקשת לא קיבלה את הדוחות דא עקא, מתגובת המאשימה מתברר כי
הדוחות שולמו.

4. השיקולים שעל בית המשפט להפעיל בבואו לבחון בקשה להארכת מועד להישפט הם אותם
שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשות לפי סעיף 130 לחסד"פ (עיין: רע"פ 8353/12 קרן בן
ישראל נ' מ"י, הש' א. שהם, 29.11.12, רע"פ 1260/09 שלבי עאטף סעיד נ' מ"י , הש' ס. ג'ובראן,
2.6.09, ע "פ (ב"ש) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נ' מ"י , הש' א. יוסף, 18.8.05 , עפ"ת 13936-
05-11 מלמד נ' מ"י , הש' כ. סעב, 11.6.11).

4. בתי משפט גם בערכאות גבוהות הבהירו לא אחת כי הפעולות מכוח סעיף 229 לחסד"פ מוגבלות
בזמן משיקולי יעילות וסופיות הדיון [עיין: רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן,
29.1.08, רע"פ 8653/13 יוסף לוי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 8.1.14].

5. במקרה דנן, מששולמו הדוחות , רואים את הנהג/ת כמי שהודה והשתכללה הרשעה ( עיין סעיף
229 לחסד"פ ).

לא הוכח שההליכים טרם הפנייה לבית המשפט מוצו.

ניכר כי המדובר ב"מסע דייג " והפניה המוקדמת לבית המשפט, נעשתה שלא לצורך .

6. למעלה מן הצורך יצוין, כי גם אם היה מדובר בבקשה להארכת מועד להישפט ולא בקשה
מקדימה, כהגדרת ב"כ המבקש, אזי בשים למועד ביצוע העבירות ( 8.8.15, 30.8.15 ו – 11.7.16)
חל שיהוי בהגשת הבקשה, שיהוי שכשלעצמו מצדיק דחיית בקשה לפי סעיף 230 לחסד"פ [ עיין:
רע"פ 511/10 ג'אודאת מוחמד אבואלמוהנד נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 25.1.10, רע"פ 9580/11 אייל
יוסף נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 27.12.11, רע"פ 5231/13 מוני ערטול נ' מ"י, הש' א. שהם,
21.8.13].

7. סופו של דבר- בנסיבות שפורט לעיל הבקשה נדחית.

למעשה , לא היה מקום להגשת הבקשה לבית המשפט, ועל כן המבקשת תשלם בתוך 45 יום
הוצאות על סך 1000 שח לאוצר המדינה. דין ההוצאות כדין קנס אם לא ישולמו במועד.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ח, 24 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.