28 מרץ 2019

בפני: כב' הרשם טארק חסנין

החלטה

1. ביום 11.01.18, הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, הפרשות לפנסיה ופיצוי בגין עריכת שימוע בסך כולל של 135,474 ₪.
2. ביום 03.07.18 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת וביום 20.01.19 התקיים דיון מקדמי במעמד הצדדים בפני כב' השופט אסף הראל, שבסופו הורה בית הדין על הגשת תצהירי גילוי מסמכים ותצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
3. ביום 17.03.19 הגיש התובע בקשה למתן צווי עיקול זמניים, במעמד צד אחד, להבטחת מימוש פסק הדין שיינתן בתביעתו. במסגרת הבקשה, התבקש בית הדין להורות על הטלת עיקולים זמניים על חשבון הבנק של הנתבעת בבנק מרכנתיל סניף כפר יאסיף ועיקול על בית המרקחת הנמצאת במתחם בית חולים גליל מערבי בנהריה.
4. במסגרת הבקשה טען התובע כי עומדת לו זכויות רבות המגובות במסמכים לסעד כספי בסך 131,888 ₪. לטענת התובע, תביעתו נשענת על יסודות איתנים וכי במסגרת פסק הדין סביר מאוד כי הנתבעת תחויב לשלם לו את הסכומים המפורטים בתצהיר עדות ראשית שהגיש.

בכל הנוגע ליסוד ההכבדה- טען התובע כי נודע לו לאחרונה כי הנתבעת מבריחה את רכושה, מכרה את בית המרקחת בכפר מעיליה ומנהלת משא ומתן עם רוכש אחר למכור את בית המרקחת בבית חולים גליל מערבי. לטענת התובע, מכירת בית המרקחת מהווה שינוי לרעה במצבה של הנתבעת תוך קיומו של חשש סביר כי אי מתן צו העיקול יסכל את ביצוע פסק הדין. בנוסף, כנגד הנתבעת הוגשה תביעה אחרת במסגרת תיק 63094-09-17 אשר מתנהל בפני כב' השופטת דניה דרורי וגם שם הוגשה בקשה למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

1. הבקשה נתמכה בתצהיר מטעם התובע אשר נערך במתכונת של תצהיר בג"צי והתחייבות עצמית.
2. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

הכרעה

1. לאחר עיון בבקשה להטלת עיקולים זמניים, בכתב התביעה, כתב ההגנה ותגובת הנתבעת,באתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח את התקיימותם של התנאים הקבועים בדין למתן צווי עיקול זמניים. לפיכך, יש להורות על דחיית הבקשה. ואלה הטעמים להחלטה:
2. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, החלה בבית הדין לעבודה מתוקף תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מסמיכה את בית המשפט ליתן סעד זמני במסגרת תובענה "אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה" ובקיומם של יתר התנאים הקבועים בתקנות בהתייחס לסעד המבוקש. תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, שהוחלה אף היא בבית הדין לעבודה במסגרת התקנות, קובעת תנאי נוסף ביחס למתן צו עיקול זמני, על פיו נדרש מבקש הצולהצביע על ראיות מהימנות לכאורה המלמדות על קיומו של חשש סביר "שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".
3. בכל הנוגע לקיומה של עילת תביעה - המדובר כאמור בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודת התובע בנתבעת. בבקשתו התובע מפנה לכתב התביעה ולתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו וטוען כי תביעתו נשענת על יסודות איתנים וכי סביר מאוד כי הנתבעת תחויב לשלם את הסכומים המפורטים בתצהיר עדות ראשית. לא ברור כיצד הגיע התובע למסקנה החד משמעית כי במסגרת פסק הדין שיינתן "סביר מאוד" כי הנתבעת תחויב בסכומים המפורטים בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו. בל נשכח, כי במסגרת התיק הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת וטענות התובע מוכחשות על ידה, והדברים צריכים בירור עובדתי במסגרת ישיבת ההוכחות שתתקיים בתיק.
4. מכל מקום, אף אם אצא מנקודת הנחה כי עילות התביעה הוכחו לכאורה במסמכים ובראיות מהימנות, יש לדחות את הבקשה מן הטעם שהתובע לא הניח בסיס ראייתי כלשהו לקיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין. טענת התובע בבקשתו לעניין זה הייתה, כי "נודע לו לאחרונה" כי הנתבעת מבריחה את רכושה, מכרה את בית המרקחת בכפר מעיליה ומנהלת משא ומתן למכירת בית המרקחת בבית החולים גליל מערבי. טענה זו של התובע נטענה בעלמא ולא נתמכה בראשית ראייה, אף לא בהצהרתו של התובע עצמו, שכאמור הגיש תצהיר בג"צי. התובע לא הביא לא במסגרת הבקשה ולא בתצהיר התומך בה כל ראיה (וגם לא נטען) בדבר מצבה הכלכלי של הנתבעת ואין בעצם האמירה הכללית כי הנתבעת מבריחה את רכושה כדי להוכיח כי היא באמת עושה כן או כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה בעתיד לקיים את הוראות פסק הדין שיינתן נגדה, ככל שיינתן. אין גם בעצם העובדה כי כנגד הנתבעת הוגשה תביעה אחרת ובמסגרתה הוגשה בקשה להטלת עיקול זמני כדי ללמד על מצבה הכלכלי של הנתבעת או כדי להוכיח קיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין, ודין טענות התובע בהקשר זה להידחות.
5. במקרה שלפני, האמור בבקשה ובתצהיר התובע לעניין יסוד ההכבדה, אינו עונה על דרישות התקנות בדבר איכות הראיות שיש להביא בפני בית הדין בבקשה לעיקול זמני, בפרט כשהדברים אינם מגובים בכל ראיה אובייקטיבית היכולה להצביע על מצבה הכלכלי של הנתבעת.
6. על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
7. שאלת ההוצאות תידחה לסוף ההליך.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ט, (28 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.