1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 17.9.15 בעמנואל. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 18,058 ₪.
2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.
3. התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל פגיעה שפגע רכבה בסלעים שהונחו או שנפלו על כביש עירוני שהיה באחריות הנתבעת. הנתבעת טענה כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהגת רכב התובעת, שלא הבחינה בסלעים שהיו מונחים במקום – והגישה הודעת צד ג' נגד הקבלן מטעמה שביצע עבודות במקום. צד ג' טען כי לא התקבל אצלו דיווח על האירוע נשוא התביעה.
4. בדיון העידה נהגת רכב התובעת וציינה כי סונוורה מהשמש, עד שפגעה בסלע שהיה על הכביש. לעדותה, לא היה במקום שילוט אזהרה וכי זה הוצב במקום רק בהמשך היום. נציג הנתבעת העיד כי בשעות העבודה נסגר המקום בו ארעה התאונה, כאשר לפני ואחרי – הכביש פתוח לתנועה. הנציג ציין כי לא היו כלי רכב אחרים שנפגעו במקום ולא יכול היה להציג תמונות מהמקום. נציג צד ג' העיד בדיון על דברים ששמע מאחרים וציין כי לא היה במקום במועד הרלוונטי.
5. נוכח האומר לעיל, ובשים לב לאחריותה של הנתבעת לדרכים שבשטחה ולמניעת מפגעים בדרכים אלו, ולאחר שלא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבעת להרים את הנטל הנדרש להראות שפעלה כנדרש לשם מניעת המפגעים ואזהרת העוברים בדרך בקשר אליהם (כאמור, לא הוצגו תמונות או תיעוד אחר, ואין די בעדות כללי בעל פה – שנסתרה על ידי נהגת התובעת), מצאתי לקבל את התביעה. מצאתי לייחס לנהגת רכב התובעת אשם תורם בשיעור 40%, בשים לב לכך שלא הבחינה בסלע לא קטן שהיה מונח באמצע הדרך ופגעה בו.
6. אני מחייב את הנתבעת, לפיכך, לשלם לתובעת סך 10,835 ₪, בצירוף אגרת בית המשפט בסך 374 ₪, את שכר העדה בסך 400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,901 ₪.
7. נוכח ההסכמים שצורפו לכתבי הטענות של הנתבעת, ואשר מלמדים על התחייבות חוזית של צד ג' לשפות את הנתבעת בגין נזקים שייגרמו בקשר לעבודתה, אני מקבל את הודעת צד ג'. יוער כי לא מצאתי שעלה בידי צד ג' לסתור את העולה מהסכמים אלו, ולמעשה – לא הוצגה גרסה פוזיטיבית מטעם צד ג'. לאור האמור אני מחייב את צד ג' לשלם לנתבעת את החיובים בהם חויבה הנתבעת לשלם לתובעת.

ניתן היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.