לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

למבקשת נרשם דוח שעניינו נהיגה במהירות העולה על המותר. הדוח נשלח למענה של המבקשת ונדרש. עם זאת, מהבהרת המבקשת עולה כי בעלה הוא שקיבל את הדוח והניח אותו במקום מסוים. המבקשת קיבלה הודעת כפל קנס ופנה לבא כוחה. לאור עמדת המשיבה ערכה המבקשת בירור ואז התברר כי הדוח התקבל ברשותה אך לא נפתח. המבקשת טוענת כי בעלה נהג ברכב בעת העבירה ודחיית בקשתה תגרום לה עיוות דין.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

לא יכול להיות חולק על כך שהטיפול בדוח היה רשלני וגבל באדישות. עם זאת, התרשלות או אדישות אלה בטיפול בדוח והסבתו במועד אינם יכולים להצדיק תוצאה לפיה המבקשת תורשע בדין בעבירה אותה לא עברה, כעולה מנספחי הבקשה. על רשלנות המבקשת ניתן לפצות בהוצאות הולמות.

על כן אני מוצא לקבל את הבקשה ולהאריך למבקשת את המועד להישפט לצורך הסבת דוח מס' 90506724146 וזאת בכפוף לתשלום 300 ₪ הוצאות לטובת אוצר המדינה וזאת עד 20.3.18.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ח, 15 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.