לפני: כב' השופט יעקב אזולאי

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות מעבודה) מיום 12.1.18, אשר קבעה למערער נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 10% מיום 22.2.17.

2. להלן יפורט הרקע הרלבנטי להחלטת הוועדה:

א. ביום 11.2.15 נפגע המערער בתאונת עבודה;

ב. ביום 2.8.15 נבדק המערער על ידי וועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה לו נכות אורתופדית זמנית בשיעור 25% וכן נכות נפשית זמנית בשיעור 5%;

ג. על החלטה זו הגיש המערער ערר, וביום 16.11.15 התכנסה ועדה רפואית לעררים אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 25% מיום 13.5.15 ועד ליום 21.1.16;

ד. בתום הנכות הזמנית התכנסה ועדה רפואית ביום 22.2.16 והותירה את החלטת הועדה על כנה, דהיינו נכות זמנית בשיעור 25% מיום 22.2.16 ועד ליום 31.7.16;

ה. בתום הנכות הזמנית שניתנה למערער נתכנסה ועדה רפואית ביום 10.8.16 אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 15% מיום 1.8.16 ועד ליום 21.2.17;

ו. על החלטה זו הגיש המערער ערר וביום 28.5.17 נתכנסה ועדה רפואית אשר קבעה לו נכות זמנית בשיעור 15% מיום 1.8.16 ועד ליום 21.2.17 הכוללת נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 10% ונכות נפשית זמנית בשיעור 5%;

ז. על החלטה זו הגיש המערער ערר וביום 12.1.18 התכנסה הועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור שלפניי. יצוין כי טרם הגשת הערר נבדק המערער אצל ד"ר פז מרינה, מומחית בפסיכאטריה.

ח. בהחלטה של הועדה נשוא הערעור שלפניי קבעה הוועדה בפרק הסיכום כדלקמן:

"לאור הממצאים אין הוועדה מוצאת נכות מעבר לזו שנקבעה בדרג ראשון ודוחה את הערר".

3. ערעורו של המערער התמקד בתחום הנפשי בלבד –לטענת המערער במסגרת כתב הערעור הוועדה לא התייחסה כלל לחוות הדעת של ד"ר פז, מומחית בפסיכאטריה, ואף לא ציינה כלל מהם המסמכים עליהם הסתמכה בקביעתה. כן טען המערער כי הוועדה כלל איננה מנמקת על אילו מסמכים היא מסתמכת בקביעתה, ו,כלל אינה מתייחסת לעובדת הטיפול התרופתי ו/או התקופתי אותו מקבל המערער. לאור התעלמותה של הוועדה מהטיפול התרופתי אותו נוטל המערער, טען המערער אף התאימה הוועדה סעיף ליקוי שאינו תואם את מצבו הרפואי. לבסוף טען המערער כי הוועדה כלל לא בדקה את תנאי תקנה 15, ולא דנה בנושא בצורה עניינית ומנומקת אף בהתייחס לפגיעה האורתופדית לבדה, בעוד תפקידו של המערער כולל גם היבטים פיזיים ואף טען לירידה בהכנסותיו.

בכתב התשובה מטעם המשיב, הסכים המשיב להחזיר עניינו של המערער לעניין התחום הנפשי, בשים לב לטענותיו בדבר הטיפול התרופתי כעולה ממכתבה של ד"ר פז מרינה מיום 25.9.17 וככל שתחליט להוסיף אחוזי נכות תבחן הפעלת תקנה 15.

ב"כ המערער ביקש לקיים דיון וזאת על מנת להגיע להסכמה מפורטת יותר.

4. ואכן, בדיון שהתקיים בפני כבוד הרשמת אייד בזיני ביום 9.5.18 הגיעו הצדדים להסכמה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שזו תשקול בשנית, עניינו של המערער בתחום הנפשי בשים לב לטענות כי הינו מטופל תרופתית בשל מצבו הנפשי כמצוין במכתבה של ד"ר פז מרינה מיום 25.9.17 וכי תדון בטענה כי בכל מקרה יש מקום להפעיל את תקנה 15 בשים לב לטענת המערער אודות ירידה בהכנסות ושינוי תפקיד.

5. כן הסכימו הצדדים, כי פסק הדין יעסוק בשאלה אחת ויחידה – האם יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שזו תתייחס גם למסמך של ד"ר פז מרינה מיום 19.1.17 (ראה פרוטוקול הדיון מיום 9.5.18 עמוד 3 שורות 12-14) שהינו מסמך קודם למועד התכנסותה של הוועדה.

בעניין זה טען המערער כי מסמך זה הוגש לוועדה במועד התכנסותה, לטענתו, מאחר והוועדה בעצמה לא רשמה ולו מסמך אחד שעמד בפניה, הרי שלא מתקיימת חזקת התקינות של הרשות המנהלית, ולמעשה לא ניתן לדעת אילו מסמכים עמדו בפניה ואילו לאו. במילים אחרות,הוועדה עצמה גרמה לנזק ראייתי למערער. לטענתו הוועדה אינה מפנה לאף מסמך - ולא ניתן לדעת אילו מסמכים עמדו בפניה בכלל. לטענת המערער מסמך זה הינו מהותי ומעיד על רצף טיפולי אשר יש בו להעיד על המצב הרפואי האמיתי של המערער; כי לא כל מסמך שמוצג לועדה מצולם ונכנס לתיק כאשר המערער במעמד הוועדה הביא את המסמך עימו והציגו לוועדה.

6. מנגד טען המשיב כי מסמך שלא היה בפני הוועדה לא ניתן להחזירו לוועדה על מנת שתתייחס אליו; כי בתיק המערער אצל המשיב לא קיים המסמך האמור ובדיקה פיזית של תיק זה וחיפוש אחר המסמך העלתה כי זה אינו קיים בתיק, ועל כן אף לא עמד בפניי הוועדה; כי הנטל להוכיח כי מסמך זה הוגש לוועדה מוטל על המערער; וכי המשיב הסכים להחזיר עניינו של המערער להתייחסות למסמך של ד"ר פז מיום 25.9.17 שהיה בפניה;

דיון והכרעה:

7. המחלוקת היחידה אם כן שנותרה הינה בשאלה האם יש להחזיר לוועדה אף את המסמך של ד"ר פז מיום 19.1.17 על מנת שזו תתייחס אליו ותפרט האם יש בו לשנות ממסקנתה.

8. הגם כי מקובלת עליי עמדתו העקרונית של המשיב כי מסמך אשר לא הוגש לוועדה במועד התכנסותה, אין להשיבו לוועדה להתייחסותה, הרי שבנסיבות המיוחדות שבפניי מצאתי כי יש מקום להחזיר עניינו של המערער לוועדה גם להתייחסותה למסמך של ד"ר פז מיום 19.1.17. ואסביר.

מפרוטוקול הוועדה עולה כי זו תחת סעיף 4 "מסמכים שעמדו בפני הוועדה" - לא ציינה כלל אילו מסמכים עמדו בפניה - ואף בסיכום דיונה כפי שפורט לעיל אין כל התייחסות למסמכים - ובנסיבות הללו – לא ניתן להתחקות כלל אילו מסמכים עמדו בזמן אמת בפניי הוועדה – וכפועל יוצא לא ניתן לשלול את טענת המערער כי המסמך האמור של ד"ר פז אכן עמד בפניי הוועדה. לו היתה מציינת הוועדה אילו מסמכים עמדו בפניה – הרי שניתן היה לבחון האם אכן המסמך של ד"ר פז מיום 19.1.17 אינו חלק מרשימת המסמכים – אך משהוועדה לא עשתה כן – כאמור לא ניתן להתחקות אחר המסמכים שעמדו בפניה – ולא ניתן לשלול את הטענה כי מסמך זה עמד אף הוא בפני הוועדה. אציין כי אין המדובר במסמך שמועדו מאוחר למועד התכנסות הוועדה כי אם מסמך שהינו עובר למועד התכנסות הוועדה, של אותה רופאה אשר מסמכיה האחרים עמדו בפני הוועדה, ועל כן בנסיבות אלו ובשים לב לאמור לעיל, יש להחזירו לעיונה של הוועדה והתייחסותה.

9. לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה גם לעניין מסמך ד"ר פז מיום 19.1.17.

סוף דבר:

10. עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים (נכות מעבודה) באותו הרכב על מנת שזו תשקול בשנית עניינו של המערער בתחום הנפשי, בשים לב לטענות כי הינו מטופל תרופתית בשל מצבו הנפשי כמצוין במכתבה של ד"ר פז מרינה מיום 25.9.17 . כמו כן הוועדה תדון באם יש מקום להפעיל את תקנה 15 בשים לב לטענת המערער אודות ירידה בהכנסות ושינוי תפקיד. הוועדה תתייחס גם למסמך של ד"ר פז מיום 19.1.17 ותקבע האם יש באמור במסמך כדי לשנות ממסקנתה.

11. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון טענותיהם בפניי הוועדה.

12. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

13. המשיב ישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד המערער בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

15. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ח, (04 יוני 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.