מאז שניתן צו הכינוס החייב לא קיים חובותיו בהליך, לא הגיש דו"חות כלל, לא התייצב לחקירה ואף צבר פיגורים. ההחלטה הראשונה לעניין זה ניתנה ביום 11.2.19 ומאז עתר החייב למתן ארכות בזה אחר זה. ביום 15.4.19 הבהרתי לחייב כי מדובר בארכה אחרונה וביום 1.5.19 שוב עתר החייב למתן ארכה נוספת. הדיון נדחה בשל כך.

עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטה מיום 1.5.19, החייב לא הגיש לתיק את אישור המנהל המיוחד בדבר הסרת מחדליו. בהחלטתי מיום 1.5.19 אף חייבתי את החייב בתשלום נוסף לקופת הכינוס בסך 3,000 ₪ שישולם בד בבד עם סילוק מלוא הפיגורים.

בנסיבות אלו, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אין לי אלא לראות את החייב כמי שוויתר על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את בקשתו העיקרית.

יובהר כי מחדלי החייב שעה שהוא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינו מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנה החייב מהטבות הנובעות מצו הכינוס, ומאידך גיסא אינו מבצע הנדרש ממנו במסגרת הליך הפש"ר.

לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 90 יום נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהל המיוחד בתוך 45 יום מהיום בלבד בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הכינוס בסך 3,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]).

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות המנהל המיוחד בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ט, 20 מאי 2019, בהעדר הצדדים.