במסגרת כתב ההגנה מטעמה עתרה הנתבעת להעברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה או בכפר סבא, הואיל ולטענת הנתבעת, בין הצדדים קיים הסכם שיפוט, לפיו סמכות השיפוט בכל הנוגע להסכם בין הצדדים, תהיה לבתי המשפט במחוז מרכז בלבד.

בהתאם להחלטתי מיום 18/3/18, הגיש התובע תגובתו לבקשה והנתבעת הגישה תשובה לתגובה.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין טענתה של הנתבעת להעברת מקום הדיון להתקבל. ואנמק.

תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת כי:

"... 5. היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור

שיפוטו מצוי אותו מקום;

..."

בהתאם ל"טופס פתיחת לקוח חדש" אשר נחתם בין הצדדים, כחלק מנספח נ/1 לכתב ההגנה, הוסכם כי: "...סמכות השיפוט בכל הנוגע לענייננו תהייה לבתי המשפט במחוז המרכז בלבד".

התאריך המופיע בתחתית הטופס הנ"ל, הנו תאריך זהה לתאריך החתימה על ההסכם בין הצדדים, נספח נ/1 הנ"ל, "הסכם קבלנות משנה - שירות", 6/11/16.

סעיף 1.1 להסכם הנ"ל קובע כי המבוא והנספחים להסכם מהווים חלק בלתי נפרד הימנו.

על כן וכמסקנה ראשונה אני מסיק כי הטופס הנ"ל הנו חלק בלתי נפרד מהסכם הקבלנות בין הצדדים.

לאור האמור לעיל, המסקנה המתבקשת היא, כי בין הצדדים קיים הסכם על מקום שיפוט לפיו הסמכות המקומית לדון בכל הנוגע להסכם בין הצדדים, נתונה לבתי המשפט במחוז מרכז.

כתב התביעה מפרט טענות התובע כנגד הנתבעת בנוגע לכספים המגיעים לו לטענתו בגין חודש 12/16, בהתאם להסכם בין הצדדים. בתגובתו לטענת הנתבעת לא צירף התובע הסכם אחר, אישר קיומו של הסכם הקבלנות הנ"ל, אך טען כי זה נחתם בכפר סמיע, אצל הסוכן הראשי של הנתבעת בצפון.

מכך אני מגיע למסקנה כי טענות כתב התביעה נובעות ו/או מתייחסות בהכרח להסכם הקבלנות הנ"ל, על נספחיו, בהם כלול הסכם מקום השיפוט בין הצדדים לתביעה זו, כמפורט לעיל.

סוף דבר

אני מורה על העברת התיק לנשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז לצורך ניתוב התיק לשמיעתו.

הנתבעת לא הגישה בקשה בכתב בנוגע לטענתה בדבר העדר סמכות מקומית, אלא כללה טענה זו במסגרת כתב ההגנה מטעמה. על כן לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות ולצדדים שמורות טענותיהם לעניין זה, בסיומו של ההליך.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ח, 05 מאי 2018, בהעדר הצדדים.