העבירה והעבר

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן המייחס לו שני אישומים משני מועדים האחד מיום 8.1.18 והשני מיום 22.1.18 . האישומים כוללים שתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א 1961 ושתי עבירות של נהיגה ללא ביטוח רכב תקף בניגוד לסעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל – 1970 (2 עבירות).

הנאשם יליד 1984 בעל רישיון נהיגה משנת 2016.

הנאשם הפר בשני המועדים שונים פסילה למשך 26 חודשים שהושתה עליו בפניו ביום 5.7.16 בתיק 11134-03-16 במסגרתו הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון מעולם.

מתיק זה תלויים ועומדים כנגד הנאשם מאסר על תנאי בן 8 חודשים וכן פסילה על תנאי של 6 חודשים שהינם ברי הפעלה.

בגזר הדין לא הטיל בית המשפט על הנאשם עונש של מאסר בפועל ותחת זאת השית עליו מאסר מותנה ארוך ומרתיע על מנת להזהירו לבל ישוב לבצע את אותן עבירות.

לנאשם 8 הרשעות קודמות בתעבורה וזאת חרף ותק נהיגה קצר. 4 מתוך ההרשעות הן בעבירה של נהיגה ללא רישיון מעולם והרשעה אחת בעבירה של נהיגה בפסילה. בנוסף הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה ברכב שנאסר לשימוש המעידה על נהיגה נוספת ללא רשיון מעולם.

בשנת 2010 ריצה הנאשם שתי תקופות מאסר בגין הרשעות בתעבורה. הנאשם ריצה מאסר בפועל של 10 חודשים בגין הרשעותיו בעבירות של נהיגה ללא רישיון מעולם ונהיגה בזמן פסילה ועונש מאסר של 21 ימים בגין הרשעתו בעבירה נוספת של נהיגה ללא רישיון מעולם.

לנאשם עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות רכוש, סמים ואלימות, בגינן הוטל עליו לא פעם עונשי מאסר. בשנת 2014 ריצה הנאשם 20 חודשי מאסר .

טיעונים לעונש

המאשימה מבקשת להשית על הנאשם מאסר בפועל של 18 חודשים תוך הפעלת המאסר המותנה, מאסר על תנאי של 18 חודשים למשך 3 שנים, פסילה בפועל למשך 5 שנים, תוך הפעלת הפסילה המותנית, פסילה על תנאי למשך 12 חודשים וקנס.

לטענתה יש להחמיר עם הנאשם נוכח עברו התעבורתי והפלילי המכביד, העובדה שמדובר בעבירות חוזרות וכן נוכח העובדה ששני האישומים אירעו בסמיכות זה לזה כאשר מאסר מותנה מרחף מעל ראשו. לטענת המאשימה בנוסף להרתעת היחיד חייב לצאת מסר להרתעת הרבים לפיו אין להקל עם נאשמים השבים ומפרים החלטות שיפוטיות .

לטענת המאשימה מתחם הענישה נע בין מאסר בפועל של מספר ימים ועד 20 חודשי מאסר ופסילה של 6 חודשים ועד 60 חודשים. לטענתה יש למקם את הנאשם ברף הגבוה של מתחם הענישה לנוכח העובדה שמדובר בשני אירועים והיות ומדובר בעבירה חוזרת.

לטענת ב"כ הנאשם מתחם הענישה מתחיל ממאסר מותנה ופסילת רישיון למשך 6 חודשים. לטענתו לנוכח נסיבות ביצוע העבירה אין למקם הנאשם ברף הגבוה של מתחם הענישה.

ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה שהוצג על-ידי המאשימה הינו מפליג בחומרתו וכי מתחם הענישה אינו מתחיל במאסר בפועל. לטענתו המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם אינו פרופורציונאלי ולכן יש להשית המאסר בחופף. עוד טען כי עברו הפלילי ישן יחסית. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך שבשנה האחרונה נולדה לנאשם בת שהביאה לשינוי בתפיסתו ובאורחות חייו. לטענתו מעצרו הנוכחי השפיע עליו קשות כיוון שהותיר את אשתו ובתו ללא מפרנס.

ב"כ הנאשם הפנה למספר פסקי דין אליהם אתייחס בהמשך, למעט פסקי הדין בתיקים 32337-01-14, 43507-04-14 ו – 2079-04-19 בהם העבירות שיוחסו לנאשמים שונות בתכלית מתיק זה ואין מקום ללמוד מהם על מתחם ענישה בענייננו.

חומרת העבירה ומתחם הענישה

עבירת של נהיגה בפסילה היא מעבירות התעבורה החמורות הטומנת בחובה סיכון רב לציבור משתמשי הדרך. בהיות עבירת נהיגה בפסילה בעלת יסוד נפשי בניגוד למרבית עבירות התעבורה, היא מגלמת בתוכה זלזול מופגן ברשויות החוק שהטילו את הפסילה ומסוכנות. על אחת כמה וכמה כאשר היא מתבצעת כשעונש מאסר על תנאי תלוי ועומד כנגד הנאשם. (ראו למשל (חיפה)1021/04 מדינת ישראל נ' שטרנברג מיום 8.2.14).

בנסיבות אלה גם ביטוח החובה אינו תקף והסיכון שבו מעמיד הנאשם את הציבור גדל.

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירות בהן הורשע הנאשם הם שלום הציבור ושלטון החוק.

על חומרתה של עבירת נהיגה בפסילה נכתב רבות, וכדברי כב' השופט א. לוי ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן מיום 8.5.07:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב"

בפס"ד אבו-לבן נקבע כי לא בכדי קבע המחוקק לצידה של עבירת הפסילה עונש מאסר בפועל וכי לשם הטלתה אין צורך בקיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה.

מתחם הענישה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל 20 חודשים, תלוי בתדירות ביצוע העבירה, בנסיבות ביצוע העבירה ובנסיבותיו האישיות של הנאשם.

כאשר מדובר בעבירה חוזרת או בהרשעה במספר עבירות נוספות כמבקרה דנן, נוטים בתי המשפט להשית מאסר בפועל גם כשאין מאסר על תנאי בר הפעלה. במקרה זה נע העונש בתוך מתחם הענישה בין מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות לבין מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח העולה על שנה , פסילה ממושכת לרוב מעל שנתיים ועד ל- 6 שנים וכל זאת בהתחשב בעברו הפלילי והתעבורתי של הנאשם, בסיכוייו לשיקום ובמספר העבירות בהן הורשע.

קיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה מחמיר מאוד את הענישה בתוך מתחם הענישה והיא נעה בין חצי שנת מאסר ועד 20 חודשי מאסר בפועל.

ברע"פ 1076/16 כהן נ' מדינת ישראל מיום 11.2.16, שצוין על-ידי המאשימה, נדחה ערעורו של הנאשם על חומרת העונש. הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ברכב ללא ביטוח. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה לנהיגה בפסילה הינו ממספר חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל ובין שנתיים לחמש שנות פסילת רישיון נהיגה. בית המשפט השית על הנאשם חרף מצבו הבריאותי הקשה 18 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים ו- 8 חודשי מאסר על תנאי. לנאשם עבר מכביד הכולל הרשעה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. (וראו פ"ל (ת"א) 9929-08-13 מדינת ישראל נ' שלום, מיום 11.3.14.).

ברע"פ 7982/13 שגן נ' מדינת ישראל, מיום 6.1.14, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון מתאים לסוג רכב וללא פוליסת ביטוח. כנגד הנאשם היה תלוי ועומד מאסר על תנאי חב הפעלה של 12 חודשים. על הנאשם נגזרו חילוט התחייבות כספית מתיק קודם בסך 10,000 ₪, 15 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלה בחופף של עונש המאסר המותנה, 30 חודשי פסילה בפועל תוך הפעלה בחופף של הפסילה מותנית, 6 חודשי פסילה על תנאי ו- 12 חודשי מאסר על תנאי.

ברע"פ 8013/13 מסעוד נ' מדינת ישראל, מיום 18.12.13 אליו הפנתה המאשימה נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שנה. בנהיגתו הפר הנאשם 6 חודשי פסילה שהושתו עליו. על הנאשם בעל עבר תעברותי משמעותי הושתו שנת מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי, פסילה למשך 4 שנים ופסילה על תנאי למשך 6 חודשים. הערעורים שהגיש הנאשם על חומרת העונש הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון נדחו.

בפסק דינו קבע כב' השופט סולברג כי רחמנות יתירה על מי שנוהג פעם אחר פעם ללא רישיון נהיגה היא אכזריות כלפי יתר עוברי הדרך, וכדבריו המתאימים למקרה דנן להפליא:

"אדרבה, העונש שהוטל על המבקש אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות, על מנת שהמבקש יפנים סוף סוף דבר פשוט וברור: אין לנהוג ללא רישיון נהיגה. המבקש נוהג משנת 1997, ומאז צבר לחובתו 28 הרשעות בעבירות תעבורה, מרביתן – בעבירות חמורות. מאז שנת 1999 – מזה 14 שנים – אין בידי המבקש רישיון נהיגה תקף; והוא בּשלוֹ, ממשיך בנהיגה, חרף שלילת רשיונו 6 פעמים לתקופה כוללת של 112 וחצי חודשים. נתתי דעתי על האמור בתסקיר שירות המבחן, אשר מצדיק מידה מסויימת של רחמים, אך בנסיבות הכוללות אין הצדקה להתערב בעונש שנקבע בגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה. המאסר לבטח יכביד ויקשה על המבקש, אב לשני ילדים קטנים... ברם, במעשיו ובמחדליו העיד המבקש על עצמו כי מורא החוק אינו חל עליו. רחמנות יתרה כלפיו, כמוה כהתאכזרות אל הולכי רגל תמימי-דרך ואל שאר המשתמשים בכביש. אין הצדקה לחשׂפם לסכנת נפשות, וגם לא לנזקים כספיים הנובעים מן הקושי להיפרע ממי שגרם לפגיעה בתאונת דרכים כשאינו מחזיק ברשיון ואיננו מבוטח."

ברע"פ 5755/13 עודה נ' מדינת ישראל, מיום 13.11.13 נדון ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון תקף שפקע בשנת 1998, אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ללא חגורת בטיחות ונהיגה ללא ביטוח תקף. לנאשם עבר תעבורתי הכולל 37 הרשעות קודמות ביניהן עבירות זהות ומעולם לא הושתו עליו מאסר על תנאי או מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל של 8 חודשים, מאסר על תנאי של 7 חודשים ל-3 שנים, קנס בסך 1,500 ₪, פסילה למשך 81 חודשים, תוך הפעלת עונש פסילה על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי על אף שהעונש מצוי במתחם הענישה ההולם היה מקום להתחשב בעובדה שבעבר הוטלו על הנאשם עונשים קלים יחסית. לשיטתו גם אם יש הצדקה לחומרת הענישה יש לעשות כן באופן הדרגתי ואין מקום להשית מאסר בפועל. בית המשפט קיצר את תקופת המאסר למשך 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, ותקופת הפסילה קוצרה ל- 65 חודשים. הערעור הנוסף שהגיש הנאשם על אורך תקופת הפסילה נדחה על-ידי בית המשפט העליון.

ברע"פ 2221/11 הראל נ' מדינת ישראל, מיום 24.3.11, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא ביטוח תקף. לחובת הנאשם 46 הרשעות תעבורה קודמות ובכלל זה הרשעה בעבירה זהה שבוצעה 5 חודשים לפני ביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה.

בנוסף לחובת הנאשם 2 מאסרים מותנים שלא הופעלו בעבר מתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות. על הנאשם הושתו 16 חודשי מאסר בפועל, הופעלו 4 חודשי מאסר במצטבר ו- 45 ימי מאסר מתיק נוסף בחופף, פסילה ל- 10 שנים ומאסר על תנאי בן 18 חודשים.

ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל, מיום 24.1.11, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, בשתי עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ועבירות נלוות נוספות. לנאשם עבר תעבורתי דומה ועונשי מאסר מותנים ברי הפעלה. על הנאשם הושתו שנת מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, שנת פסילה ופסילה על תנאי. יודגש כי תיק זה חמור מהתיק שבפני כיון שמדובר במספר עבירות.

ברע"פ 8253/10 גיא נ' מדינת ישראל, מיום 9.1.11, שאוזכר על-ידי ב"כ המאשימה, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף מזה 20 שנה. לנאשם הרשעות רבות בעבירות דומות והוא תואר על-ידי בית המשפט כמי שהפך את הנהיגה ללא רישיון ל"מפעל חיים". בית המשפט החמיר עונשו של הנאשם מענישה מותנית של 6 חודשי מאסר לשנת מאסר בפועל, ומשלושה חודשי פסילה ל- 3 שנות פסילה. בית המשפט הותיר על כנם את הקנס, הפסילה על תנאי והמאסר המותנה של 6 חודשים למשך 3 שנים.

ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, מיום 26.5.05, שאוזכר על-ידי ב"כ הנאשם, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בנהיגה בפסילה, ונדון ל- 12 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים בחופף, מאסר מותנה בן 12 חודשים וקנס. בית המשפט דחה את בקשת הערעור וקבע:

" העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט. עניינו של המבקש חמור פי כמה, נוכח העובדה שנהיגתו במצב של פסילת רישיונו נעשתה בעת שהיה תלוי נגדו מאסר על תנאי של 12 חודשים בגין עבירה קודמת של נהיגה בזמן פסילת רישיון. בנסיבות אלה, אין צורך בחיזוק נוסף למסקנה המתבקשת כי מדובר בנאשם המזלזל זלזול עמוק בחוק, בצווי בית המשפט, ובחובתו הבסיסית לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור."

בית המשפט קבע שם כי העובדה שהופעלו 12 חודשי המאסר לריצוי בחופף מעידה כי בית המשפט לא העניש את הנאשם בכל חומרת הדין.

בעפ"ת (ב"ש) 534-12-10 זנון נ' מדינת ישראל, מיום 5.1.11, שאוזכר על-ידי ב"כ המאשימה, נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בשלושה אישומים. באחד יוחסו לו עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח תקף ושימוש במסמך מזויף, בשני יוחסו לו עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון תקף ומתן רשות לאחר לנהוג ללא ביטוח ובשלישי יוחסו לו עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא ביטוח תקף. על הנאשם הסובל מנכות קשה הושתו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ל- 5 שנים וקנס. מדובר במקרה חמור מהמקרה שבפניי בשל צירוף עבירת הזיוף ועבירות נוספות.

בפ"ל (י-ם) 5322-05-17 מדינת ישראל נ' גאבר, מיום 14.2.18, שאוזכר על-ידי ב"כ הנאשם, נדון נאשם שהורשע בכתב אישום חמור בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון מעולם, נהיגה ללא ביטוח, אי ציות לשוטרים, נהיגה בקלות ראש והפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. כב' השופט מהנא קבע כי מתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה מתחיל ב- 5 ימי מאסר ועד 18 חודשי מאסר. הנאשם בעל עבר מכביד ושני עונשי מאסר מותנים ברי הפעלה . על הנאשם הושתו 12 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת 8 חודשי מאסר מותנים ו- 6 חודשי מאסר מותנים מתיקים אחרים בחופף, 8 חודשי מאסר על תנאי ופסילה למשך 24 חודשים.

בפ"ל (י-ם) 8417-06-15 מדינת ישראל נ' עמירה, מיום 21.10.15, שאוזכר על-ידי ב"כ הנאשם, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם ונהיגה ללא ביטוח. כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה בן 6 חודשים והעבירות בהן הורשע בוצעו יום לאחר מתן גזר הדין. הנאשם צעיר נולד לו ילד והוא הביע חרטה כנה על מעשיו. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה נע בין מספר ימי מאסר ועד מאסר של מספר חודשים. על הנאשם הושתו 6 חודשי מאסר תוך הפעלה בחופף של עונש המאסר המותנה, פסילה למשך 19 חודשים כולל הפעלה מצטברת של פסילה מותנית, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים.

בפ"ל (י-ם) 5663-07-12 מדינת ישראל נ' אקריש, מיום 4.4.13, שאוזכר על-ידי ב"כ הנאשם, הורשע נאשם בעבירה של נהיגה בפסילה. הנאשם ללא עבר פלילי וזו הרשעתו הראשונה בעבירה של בפסילה. על הנאשם הושתו מאסר על תנאי של 4 חודשים, פסילה של 4 חודשים, קנס ופסילה על תנאי. כב' השופטת קסלסי הדגישה שם כי כאשר מדובר בהרשעה ראשונה מאותו סוג אין נוהגים להטיל מאסר על תנאי. יצוין כי על התיק הוגש ערעור שהתקבל בהסכמה, ועל הנאשם הושתו 8 חודשי פסילה נוספים. (עפ"ת (י-ם) 31953-05-13).

בפ"ל (י-ם) 8267-08-11 מדינת ישראל נ' נתנאל, מיום 16.4.12, שאוזכר על-ידי ב"כ הנאשם, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח ושימוש במכשיר טלפון נייד ללא דיבורית. הנאשם נכה צה"ל 90% לצמיתות, ללא עבר מכביד. לאחר לבטים החליט בית המשפט להשית על הנאשם מאסר מותנה של 7 חודשים, פסילה בת 12 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

בפ"ל (י-ם) 1503-04-13 מדינת ישראל נ' רגבי, מיום 4.7.13, שאוזכר על-ידי ב"כ הנאשם, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה תקף. הנאשם הורשע 6 ימים לפני נהיגתו בעבירה של נהיגה ברישיון שפקע. בית המשפט השית על הנאשם ומאסר מותנה בן חודש ימים. מצב בריאותו של הנאשם בעייתי והוא לא הורשע בעבר בעבירה של נהיגה בפסילה. על הנאשם הושת מאסר בן חודש בעבודות שירות, מאסר מותנה של 7 חודשים, פסילה למשך 6 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

מהאמור עולה כי העונש בתוך מתחם הענישה נקבע בין היתר בשים לב להרשעות קודמות דומות ותדירותן. קריטריון רלוונטי נוסף הינו הדרגתיות בענישה. דהיינו יש לבחון מה העונשים שהושתו על הנאשם בעבר בגין מעשים דומים ולהענישו בהדרגתיות ביחס אליהם.

כאשר מדובר בנאשם שמעולם לא ריצה עונש מאסר וכשיש אינדיקציה לתהליך שיקומי יש נטייה להקל בעונש בדרך של עבודות שירות. עונש הפסילה נע בין 3 חודשים ועד לפסילה של כשנתיים, פסילה על תנאי, קנס ולעיתים אף התחייבות צופה פני עתיד.

העונש המתאים לנאשם

עונשו של אדם הוא לעולם אינדיווידואלי וזאת על אף הצורך להתחשב באינטרס הציבורי והצורך להחמיר עם נאשמים שעברו עבירה של נהיגה בפסילה כאשר עונש מאסר מותנה תלוי ועומד נגדם. יפים לכאן דברי כב' השופט מנחם אלון ז"ל בע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, עמ' 174-176:

"כידוע, אחד השיקולים החשובים בשיקולי הענישה הוא מהותה של העבירה וחומרתה; שיקול זה קשור, בדרך כלל, בקשר הדוק עם שיקול ההרתעה, למען ישמעו וייראו. לשני שיקולים אלה מיתוסף שיקול נוסף, והוא - קיום מדיניות אחידה, ככל האפשר, שתשמש כקו מנחה וכמורה דרך בעולמה של ענישה. ושיקול אחרון זה יפה הוא במיוחד לפסיקתו של בית המשפט העליון, שהמחוקק הפקידו על קביעת מדיניות זו. בנוסף לכל השיקולים האמורים, קיים ועומד השיקול החשוב והמהותי של תיקונו של הנאשם ושיקומו, ובהתקיים, במקרה מסוים, נסיבות מיוחדות ונכונות, ייתכן ששיקול אחרון זה יגבר על השיקולים האמורים האחרים ויקבע, באותו מקרה מסוים, את מידת העונש וצורתו. "ענישתנו היא ענישה אינדיווידואלית של כל עבריין 'באשר הוא שם'" (ע"פ 291/81 [1], בעמ' 442). זאת תורת הגישה האינדיווידואלית בתורת הענישה, המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים ל"הקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך תשמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך."

המחוקק ראה חשיבות בשיקול השיקומי מבין שיקולי הענישה הקיימים, עת קבע בסעיף 40ד(א) בתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, כי ניתן לחרוג מהעונש המקובל בשל שיקול שיקומי של ממש:

" קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969."

ב"כ הנאשם טען כי בעקבות הולדת ביתו ומעצרו השתנתה תפיסת עולמו של הנאשם. בכל הכבוד, אין לטענה זו על מה שתסמוך והיא אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שנהג פעמיים במהלך חודש ינואר 2018 כשהוא בפסילה וזאת חרף העובדה שמאסר על תנאי בר הפעלה ארוך מרחף מעל ראשו.

אין לקבל אף את הטענה כי עברו הפלילי של הנאשם ישן היות ורק בשנת 2014 ריצה 20 חודשי מאסר. העבירות בהן הורשע ממחישות כי אין מורא החוק על הנאשם.

עברו התעבורתי המכביד של הנאשם מדבר בעד עצמו. הנאשם שור מועד שב ונהג ללא רישיון נהיגה ולאחר שהוציאו רישיון לא כבד את צווי בית המשפט ונהג בפסילה. מדובר בנאשם רצידיוויסט שאין שום ראיה לשיקומו בתחום התעבורה.

מצאתי למקם את הנאשם ברף הגבוה של מתחם הענישה וזאת לנוכח עברו התעבורתי המכביד, העובדה שמדובר בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה שבוצעו בסמיכות זמנים כאשר מאסר על תנאי מרחף מעל ראשו של הנאשם ובשים לב לכך שהנאשם ריצה בעבר מאסרים בגין עבירות תעבורה אשר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות תעבורה חמורות נוספות.

הפעלת עונש המאסר על תנאי

ניתן להפעיל את עונש המאסר על תנאי במקרים מסוימים בחופף, באחרים במצטבר או חלק במצטבר וחלק בחופף.

בפ"ל (ק"ג) 102/08 מדינת ישראל נ' שוקר, לא פורסם (מיום 5.8.08), הורשע נאשם בעל עבר תעבורתי מכביד הכולל הרשעות בעבירות של נהיגה ללא רישיון ונהיגה בפסילה. בית המשפט השית על הנאשם 7 חודשי מאסר תוך הפעלת 6 חודשי מאסר על תנאי בחופף. בערעור המדינה על גזר הדין (ע"פ (ב"ש) 5490/08, מיום 23.4.09) הוחמר העונש כך שחצי מהמאסר על תנאי הופעל במצטבר וחציו בחופף. בית המשפט העיר כי לטעמו היה ראוי ליתן מלכתחילה עונש חמור בהרבה ואין מדובר במיצוי הדין.

בפ"ל (פ"ת) 2433-01-13 מדינת ישראל נ' אבו עגאג, לא פורסם (5.2.14) הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רשיון לא תקף וללא ביטוח. בית המשפט השית על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת מאסר על תנאי בן 9 חודשים בחופף מתוך התחשבות במצבו הבריאותי של הנאשם.

בפ"ל (ת"א) 9929-08-13 מדינת ישראל נ' שלום, לא פורסם (11.3.14) הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. במסגרת גזר הדין הושתו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, שרוצו בחופף עם 8 חודשי מאסר על תנאי שהוטלו על הנאשם בתיק אחר מתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות.

ב"כ הנאשם איזכר שני פסקי דין בהם הושת עונש המאסר בחופף רע"פ 3878/05, פ"ל (י-ם) 5322-05-17 ופ"ל (י-ם) 8471-06-15. במקרה שלפני אינני סבורה כח כי עונש המאסר המותנה חריג לחומרה, ומכל מקום נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם אטיל חלקו בחופף וחלקו במצטבר.

לקולה התחשבתי בכך שהנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי ולקח אחריות על מעשיו, במצבו המשפחתי של הנאשם ונסיבותיו האישיות.

לחומרה התחשבתי בחומרת העבירות ובעובדה שבוצעו בסמיכות זמנים ,בעברו התעבורתי המכביד של הנאשם ובכך שביצע את העבירות כשעונש מאסר על תנאי מרחף מעל ראשו.

על יסוד טיעוני הצדדים והאמור לעיל, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 10 חודשים.
2. אני מורה על הפעלת עונש המאסר למשך 8 חודשים כפי שנפסק על תנאי בבית המשפט לתעבורה בירושלים ביום 5.7.16 בתיק 11134-03-16 לריצוי חציו באופן חופף וחציו במצטבר.

סה"כ ירצה הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל שיחושבו מיום מעצרו.

1. מאסר למשך 8 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 67 ו/או 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה או ללא רישיון נהיגה בתוקף (למעט רישיון נהיגה שפקע מסוג ברירת משפט).
2. פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים. אין צורך בהפקדה הפסילה תחושב מיום הפסילה עד תום ההליכים.
3. אני מורה על הפעלת עונש פסילת רישיון למשך 6 חודשים, כפי שנפסק על תנאי בבית המשפט לתעבורה בירושלים ביום 5.7.16 בתיק 11134-03-16 לריצוי בחופף.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ח, 09 מאי 2018, בהעדר הצדדים.