<#2#>

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד ענת לינדנר

ב"כ המשיב עו"ד אלכס זיו

המשיב הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

חוזרת על הודעת הערר.

אני במקשת להוסיף ולהפנות להמ"ת 35078/10/17 מה- 20.1.2017, בעבירה של נהיגה בשכרות על רכב כבד. אותו נאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 2006, אף הוא היה נעדר רישום פלילי ושוחרר למעצר בית לילי עם מפקחים ובית המשפט המחוזי קיבל את הערר והורה על מעצר בית חלקי בפיקוח ערבים ותנאים נוספים.

מגישה את ההחלטה לבית המשפט.

במקרה שלנו הוא חמור יותר המשיב נהג בשכרות של 512. כמות שהינה למעלה מפי עשר מהכמות שנקבעה על ידי המחוקק לאוכלוסייה מיוחדת זו.

הרי שהמשיב אף נהג ברכב מסע פתוח והוביל מטען החורג ב-41% מהמשקל המרבי המותר.

אין צורך להסביר באשר למסוכנות הנשקפת מכל אחת מהעבירות. שילובן של העבירות ומכלול נסיבות המקרה יש לשים לב לכך שהמשיב נהג בשעת בוקר 11:45, בתנועה ראשית כשהוא שיכור בשיעור גבוהה העולה על פי עשר ונוסע ברכב מסע כבד.

מפנה את בית המשפט לדוח הפעולה של השוטר אשר מציין כי הבחין ברכב שמא אשר נוסע לאט ונוטה לצדו הימני.

בנסיבות אלה בנס לא הסתיימה נהיגתו בקיפוח חיי אדם ואסון.

מפנה את בית המשפט לאפ"ת 18988/06/12 שלמה יעקב נ' מדינת ישראל, שם נקבע כי עבירה שעניינה הובלת מטען חורג הינה חמורה ביותר אשר פוטנציאל הסיכון ממנה לנהג ולמשתמשים בדרך הינו גבוה.

מפנה את בית המשפט לרע"פ 5608/17 בעניין מצדר נ' מדינת ישראל, שם נקבע באשר לאחריות על בעל הרכב, כי השימוש בכלי רכב אשר מעצם טבעו הינו מכשיר רב עוצמה ושימוש בלתי זהיר בו עלול להביא לפגיעה קשה.

אנו עדים לנהיגה מופקרת של נהגים אשר מזלזלים בחיי אדם.

באשר למסוכנות הנשקפת בשל העובדה שנהג בהיותו שיכור בשיעור כה גבוה, אבקש לציין כי משיב זה נמנה על קבוצת נהגים מיוחדת אשר המחוקק סבר לגביהם כי יש לקבוע רף מיוחד ואדם אשר נוהג ברכב כבד צריך להיזהר יותר וחובת הזהירות שלו גבוה בהרבה מאשר נהג רגיל.

כאשר הוא נע בכבישי הארץ בציר תנועה ראשי וברכב כבד, וכאשר מוביל מטען חורג בשיעור גבוה.

מפנה את בית המשפט להחלטה של מחוזי מ"ת 27240-10-11, מדינת ישראל נ' רביע (מצטטת מתוך ההחלטה..). אנו ערים אמנם במקרה זה אין מדובר בעבירה חוזרת של המשיב, אבל מדובר במכלול נסיבות ובצירוף עבירות שיוצרות מסוכנות גבוהה שנשקפת מהמשיב אשר הודה בחקירה כי שתה משקאות אלכוהוליים ובחר לנהוג ברכב שהינו רכב מסע כבד ולהוביל מטען חורג ולא נתן דעתו למטען.

אני סבורה כי בית המשפט קמא שגה כי בחר לשחרר את המשיב התנאים כפי שפורט, שמדובר במעצר בית לילי כאשר העבירה בוצעה ביום. מדובר במעצר בית לילי ללא פיקוח דהיינו החלטה שלמעצר בית אין תוכן. ולכן אין בהחלטה לעיין את המסוכנות שבית המשפט קבע שהיא קיימת.

לכן אני אבקש לבחון את המסוכנות ואת שילוב העבירות, ולקבוע שקיימת מסוכנות ולשנות את ההחלטה באופן שהמשיב יישאר במעצר ויישלח לתסקיר.

ב"כ המשיב:

כל הפסיקה שחברתי ציינה אני לא יכול להתייחס אליה, היא חזרה עליה אתמול ובית המשפט קמא שנתן את ההחלטה לקח בחשבון את כל מה שנאמר אתמול. אני לא יודע מה המסוכנות שהייתה שם של המשיב ובאיזה רכב נהגו שם. אנחנו הסתייגנו לראיות לכאורה, לא מדובר ברכב כבד, המשקל שלו הוא 7.5 טון. המעסיק העמיס של 10 טון שהמשיב אומר בחקירתו שאין לו את המשקל.

אני סבור שעם כל החומרה של העבירה מדובר במשיב שפעם ראשונה ראה בית משפט. אין לו עבר פלילי.

אתמול הוא ראה שופט בית שמפט וטען טענות פעם ראשונה.

אין לו עבירות מסכנות והוא לעולם לא הפר צווים של בית משפט.

מעולם הוא לא נהג בזמן פסילה ולכן אני סבור שההחלטה היא מאוזנת למרות שלא הייתי שבע רצון מההחלטה.

לכן על אף שגם אני לא שבע רצון מההחלטה לא סברתי שהיא שגויה במובן זה שצריך לערר עליה.

לא ברורה לי הלוגיקה של המאשימה שהיא מהברשת לעצור מישהו היא תומכת בפסיקות של חלופה.

גם בחלופת מעצר ניתן לעשות איזון.

בית המשפט בחן את הדברים וראה לנכון לשחרר למעצר בית לילי ואני מסיק שהגיע למסקנה זו מהודאת המשיב שאמר ששתה בלילה וקם בסדר וכנראה עשה טעות.

זה לא בא ההתנהגות של שיכור. מפנה לדוח המאפיינים שלו. הכל יצא תקין. נכון עשה טעות.

הוא שתה בלילה עם חברים. הוא חשב שהוא מרגיש בסדר.

בית המשפט הגדיל לעשות, אני לא סבור שהוא צריך להיות במעצר בית לילי עד סוף ההליכים.

אולי בהמשך אפשר לבטל את מעצר הבית הלילי. כשבית המשפט שלח למעצר לילי הוא החמיר עם המשיב.

לא שמעתי מהעוררת איפה היא חושבת שבית המשפט שגה ואיזן לא נכון.

המסוכנות שהעוררת טוענת לה נסובה על נהיגה. שמדובר באדם נעדר עבר פלילי אני חושב שדי בכך.

אני סבור שהחלטת בית המשפט קמא היא סבירה בנסיבות העניין ולא שגויה שמצריכה התערבות של ערכאת הערעור.

אני רוצה לציין פרט שגם התיק נולד בחטא במובן זה שהוא היה עצור מעבר ל-24 שעות וטרם התחיל הדיון.

צרפתי אסופה של פסיקה של בית המשפט קמא במקרים יותר חמורים, שבתי משפט מחוזיים ביטלו מעצרי בית ליליים עם עבר פלילי ותעבורתי. כשבתי המשפט אומרים די בפסילת עורר עד תום ההליכים כדי לעין את המסוכנות.

מגיש לבית המשפט עמ"ת 2010-08-14, עמ"ת 40080-08-15 כב' השופט אברהם יעקב שחזר על אותה הגישה. 1050 מקרו גרם, בית המשפט שיחרר ללא הגבלת חירותו של המשיב שם, ללא חריגת משקל.

מי שהגיש ערר זה העורר שביקש יציאה לחול ובית המשפט נעתר לכך, בלי מעצר לילי.

לכן אני חוזר ואומר שההחלטה של בית המשפט היא סבירה לעת הזו ואף מחמירה עם המשיב ואבקש לא להתערב.

ב"כ העוררת:

חברי תהה מדוע הפניתי להחלטת בית המשפט המחוזי שבה הוחלט על מעצר בית מלא.

מדובר במקרה של נאשם שגם הוא נעדר עבר פלילי, אשר נהג ברכב כבד בהיותו שיכור בשיעור של 598 מקרו גרם בלבד. לא יוחסה לנאשם עבירה נוספת שעניינה הובלת מטען חורג ברכב כבד. רכב כזה בנסיבות שתוארו היה בבחינת פצצה מתקתקת לכל ציבור המשתמשים בדרך. כל שלא הייתה לא שליטה ברכב והוביל מטען חורג והשוטרים הבחינו ברכב.

המציאות יש בה כדי ללמד על מסוכנות שנשקפת ממקרים דומים, ולכן מאחר ומדובר במקרה חמור הבאתי את ההחלטה הזו בפני בית המשפט שיש בה להראות שהחלטת בית המשפט קמא הייתה שגויה.

חברי לא הפנה למקרה דומה שכולל שילוב של עבירות כפי שיוחסו כאן.

מעצר בית לילי או מלא ללא מפקחים לא מעצר הוא.

מישהו שנע בכביש 4 ברכב שמא עם מטען נשקפת ממנו מסוכנות גבוה. למה צריך להמתין? שהרכב יתהפך?

לא בכדי המחוקק בחר ברף של חמישים.

נסכים למעצר בית מלא עם מקפחים עד שייקבע תסקיר לכל הפחות.

<#3#>

החלטה

ערר על החלטת בית המשפט השלום בתעבורה בפתח תקווה ( כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי) מיום 22.1.2018 אשר הורה על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית לילי ללא פיקוח ותוך פסילה עד תום ההליכים ותנאים נוספים כפי שקבע בית המשפט קמא.

יצויין כי נגד המשיב הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירות של נהיגת רכב בהיותו שיכור, נהיגה בקלות ראש, ומשקל כולל של הרכב אשר עולה על 25% מעל המותר.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום התאריך 21.1.18 בשעה 11:45, נהג המשיב ברכב מסע כשהוא שיכור כאשר ריכוז האלכוהול נמצא ברמה של 512 מקרו גרם אלכוהול.

הנאשם הוביל מטען ממשקל חורג של 41% מעל המותר.

בית המשפט קמא קבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.

בית המשפט התייחס לעילת המסוכנות ובחן לעיין את מסוכנות של המשיב בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה.

לטענת העוררת, לנוכח המסוכנות אשר נלמדת ממעשיו של המשיב לא היה מקום להורות על שחרורו ובפרט בתנאים שקבע בית המשפט קמא.

לטענת ב"כ המשיב לא נפל כל פגם בהחלטת בית המשפט קמא.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את החלטת בית המשפט קמא כמו גם את תיק החקירות סבורני כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא.

אכן מדובר בעבירות של שכרות ונהיגה ברכב מסע מעל המשקל המותר אשק השילוב וודאי יותר מסוכנות של ממש.

עם זאת, כפי שקבע בית המשפט קמא יש לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של המשיב פחותה.

בהקשר זה נדרש בית המשפט לבחון האם ניתן לתת אמון במשיב שיקפיד את תנאי השחרור ודגש על פסילת רישיונות.

במקרה דנן, עיון בעברו התעבורתי של המשיב מעלה כי ניתן לכאורה לתת בו אמון.

לחובת המשיב, שהינו נהג מקצועי, 3 הרשעות תעבורה קודמות בין השנים 2011 עד 2017 בעבירות שבהן נדונו לקנסות של עד 250 ₪ בלבד.

המשיב לא נדון בעבר בבית משפט.

אין לחובתו כל רישום פלילי.

בנסיבות אלה סבורני כי ניתן לתת אמון במשיב שכן מאחר והתנאים אשר הורה בית המשפט קמא כאשר מובהר למשיב כי ככל ויפר את התנאים הרי שייעצר.

עיינתי בפסיקה שהגישו שני הצדדים ואכן קיימות במקרים דומים החלטות לכאן ולכאן ואולם באמור לעיל בנסיבות של תיק זה, איני סבור שנפל פעם החלטת בית המשפט קמא אשר מצדיק את העובדות.

אשר על כן הערר נדחה. ככל שהמשיב עומד בתנאי השחרור הרי שישוחרר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"ח, 23/01/2018 במעמד הנוכחים.