1. התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית בסדר דין מקוצר לסך של 132,121 ₪. התביעה הוגשה בגין יתרות החוב של הנתבעת 1 בחשבונותיה בבנק, לאחר שהיא לא עמדה בהתחייבויותיה להחזיר הלוואה שניתנה לה. הנתבע 2 ערב למלוא התחייבויותיה של הנתבעת 1 בחשבון העו"ש שלה ובהלוואה ואילו הנתבע 3 ערב להלוואה בלבד.

2. הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, אשר לא פירטה טענות הגנה של ממש. טענתם העיקרית של הנתבעים היא שהם ניסו להסדיר את חובם ואף פנו אל התובע בהצעות להסדר שנדחו.

3. בדיון שהתקיים ביום 18/7/18 הוברר שאכן אין לנתבעים טענות הגנה מפני התביעה. עם זאת, בסיוע בית המשפט הצדדים ניהלו מו"מ לפשרה ואף הגיעו להסדר שפרטיו נכתבו לפרוטוקול.

4. לקראת סוף הדיון, נרשמו לפרוטוקול דבריו של הנתבע 3 כדלקמן:

"אני מאשר את ההסדר. סוכם שהם ישלחו את זה לסניף הבנק בערערה ואני אגש לשם כדי לחתום. אני מבין שצריך לעשות את זה בימים הקרובים".

5. בהחלטה אשר ניתנה בדיון נקבע כך:

"ההסכם יוגש לתיק מיד לאחר חתימתו.

מובהר בזה לצדדים כי אם לא יוגש הסכם בתוך 7 ימים כפי הודעתם, בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה למתן רשות להתגונן".

6. על אף האמור, מאז הדיון התובע פנה לבית המשפט מספר פעמים בבקשה למתן פסק דין, בטענה שהנתבעים הפרו את התחייבותם לסור לסניף הבנק ולחתום על ההסדר. מתגובת הנתבעים מיום 29/8/18 עלה שהם מעוניינים בהסדר, אך מבקשים מהבנק לשקול הפחתה של הפרשי השערוך.

7. בהחלטת בית המשפט מיום 29/8/18 נקבע כי על הנתבע 3 לפנות לאלתר לב"כ התובע. בהחלטה הובהר שאם בית המשפט יתרשם שהמו"מ אינו מתקדם, הרי שתינתן ההחלטה בבקשה למתן רשות להתגונן.

8. ביום 4/10/18 הוגשה בקשה נוספת מטעם התובע למתן פסק דין נגד הנתבעים. מהבקשה עולה כי על אף החלטות בית המשפט, הנתבעים לא פנו אל ב"כ התובע.

9. נוכח האמור, ובהיעדר כל טענה היכולה לבסס לנתבעים הגנה מפני התביעה, אני מורה על דחיית בקשתם למתן רשות להתגונן.

10. הפועל היוצא הוא שתביעת התובע נגד הנתבעים מתקבלת במלואה.

11. התובע יגיש פסיקתא לחתימה.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ט, 06 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.