לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. התובע יליד 1963, שרברב במקצועו, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה באצבע 2 של יד ימין כפגיעה בעבודה בגין האירוע מיום 2.11.17. הנתבע דחה את התביעה מהסיבה כי התובע לא הוכיח קיום אירוע תאונתי מיום 2.11.17 וכן כי הרישומים הרפואיים הסמוכים לאירוע אינם תומכים בגרסתו.

2. התובע העיד היום שהאירוע היה ביום חמישי 2.11.17, כשעבד בבסיס משמר הנגב ואילו בטופס התביעה כתב שהאירוע ארע כשעבד בבסיס סיירים. בעדות היום העיד שהבחין בפגיעה ביד רק כשהגיע הביתה ולמחרת התנפחה לו היד. לדבריו למחרת ביום שישי התקשר לחברו לעבודה יגאל ז'אנו ואמר לו שהוא לא יגיע לעבודה ביום ראשון כי היד התנפחה. לדבריו, מר ז'אנו שעובד עמו ראה שהפגיעה הייתה כשהוא התובע נגע בביוב. לדבריו, הרופא אמר לו שכתוצאה מהמגע עם הביוב נוצר זיהום. התובע אישר שלא קיבל מכה אלא לדבריו הפגיעה היא כתוצאה ממגע עם הביוב.

התובע פנה לבדיקה רפואית ביום 3.11.17 והתלונן על כאבים והגבלה בתנועות אצבע 2 במשך יומיים. לטענתו פנה כבר ביום 2.11.17 לבדיקה רפואית אך לא הציג אסמכתא בעניין. במסמך רפואי מיום 5.11.17 נכתב" "פגיעה בעבודה ביום 31.10.17". התובע לא ידע להסביר מדוע נכתב תאריך זה. בעדותו אישר שנפגע בעבר באצבע 2 ביד ימין, פגיעה שהוכרה כתאונת עבודה בשנת 2014.

מר ז'אנו, העד מטעם התובע העיד, שעבד עם התובע בבסיס משמר הנגב, עבדו על תקלה בצינור ביוב ובאיזשהו שלב נתפסה לתובע היד ולכן הם הפסיקו את העבודה. התובע התקשר אליו ביום ראשון בבוקר ואמר לו שלא יבוא לאסוף אותו לעבודה כי התנפחה לו היד. כן שמעתי את המזכירה בחברה בה עובד התובע. היא לא ידעה להשיב מתי התובע דיווח לה על הפגיעה אך זכרה שאמרה שעבד בביוב ואמר שנתפסה לו היד.

3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. התובע לא הוכיח שעבר אירוע תאונתי ביום 2.11.17. בטופס התביעה ולפקידת התביעות אמר שהאירוע ארע בבסיס סיירים, בעדות בפניי אמר שהאירוע ארע בבסיס משמר הנגב, די בכך כדי לדחות את התהיעה. באישור הרפואי מיום 3.11.17 כתוב שבמשך יומיים התגברו כאבים בתנועת אצבע 2 אצל התובע ובאישור מיום 5.11.17 נכתב שהתובע עבר תאונת עבודה ביום 31.10.17. התובע לא נתן הסבר לסתירות בתאריכים ולכך שאין אזכור לפגיעה שתיאר. התובע העיד שרק כשהגיע לביתו חש כאבים ביד ולמחרת התנפחה לו היד (עמוד 6 שורה 31-32 לפרוטוקול). העד מטעמו סיפר ש"נתפסה" לתובע היד בזמן העבודה ולאור זאת הם הפסיקו את העבודה (עמוד 11 שורה 5 לפרוטוקול). התובע העיד שהתקשר לעד ביום שישי ואילו העד סיפר שהתובע התקשר אליו רק ביום ראשון. כאמור קימות סתירות בעדותו של התובע לגבי מקום הפגיעה, מועד הפגיעה ובכלל כיצד נפגע - התובע טען שהפגיעה היא כתוצאה מכך שנגע בביוב ואילו העד מטעמו טען "שנתפסה" לו היד. באישורים הרפואיים אין אזכור לפגיעה ביום 2.11.17. התובע אישר שנפגע בעבר באצבע 2 יד ימין בפגיעה שהוכרה כתאונת עבודה. לאור הסתירות הרבות ושלל הגרסאות, אני דוחה את התביעה כבר בשלב זה מבלי הצורך למנות מומחה.

4. אין צו להוצאות.

5. פסק הדין ניתן כדן יחיד לאור ההחלטה מהיום.

6. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ח אדר א' תשע"ט, (05 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.