העותר עצור עד תום הליכים, לאחר שהואשם בעבירות של סחיטה באיומים.

ביום ה' האחרון, 18.1.18, הגיש העותר עתירה, ובה ביקש ליתן בידו להשתתף בברית המילה של בנו, העתידה להתקיים היום, 23.1.18.

יום לאחר מכן, יום ו' 19.1.18, הגיש העותר בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו, ובה ביקש ליתן בידו לצאת לברית המילה.

הבקשה לעיון חוזר והעתירה נקבעו לדיון מאוחד בפני כב' השופט ג'ורג' אזולאי ביום א', 21.1.18. בסופו של דיון, בו נשמעה היטב עמדתו של העותר/המבקש, גם באמצעות באת כוחו, דחה כב' השופט אזולאי את הבקשה/עתירה, בשל מסוכנותו של העותר, שאין בפניו מורא הדין ואין ליתן בו אמון, ומשום החשש להשפעה על עדים. עוד צוין בהחלטה, כי הוצע לעותר כי ברית המילה תיעשה במתקן שב"ס, אלא שהעותר דחה את ההצעה.

היום בשעה 10:47, כשלוש שעות לפני ברית המילה, הגיש העותר עתירה נוספת, זו שלפניי, והוא שב ומבקש ליתן בידו לצאת לברית המילה, אירוע העתיד להתקיים היום בשעה 14:00.

בשל סד הזמנים, קיומו של דיון פרונטלי בעתירה אינו בר ביצוע. מכל מקום, גם לגופם של דברים אין בעתירה דבר, ודינה להידחות על הסף. ראשית, דרך המלך בה היה על העותר לילך היא בהגשת בקשה לעיון חוזר, שתידון בפני השופט שציווה לעוצרו עד תום הליכים. וזו אכן הבקשה שהוא הגיש מלכתחילה, אם כי לצידה הוא הגיש גם עתירה כאמור, ושתיהן נדונו באותו דיון לפני יומיים, ונדחו. שנית, וחשוב יותר, עניינו של העותר נשמע, וכב' השופט אזולאי דחה את העתירה/הבקשה לגופה, לאחר ששקל את מכלול השיקולים שנפרשו לפניו. שינויה של החלטה זו איננו יכול שייעשה על ידי פניה בעתירה נוספת, שכל שנטען בה הוא כי טענת שב"ס שנטענה במהלך הדיון בפני כב' השופט אזולאי, בטעות יסודה. על מנת לתקוף את ההחלטה על העותר לפנות לערכאת הערעור, קרי לבית המשפט העליון, ולא להגיש עתירה נוספת באותו עניין בדיון, אף שזה כבר נדון והוכרע.

משום כל הטעמים הללו אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ח, 23 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.