בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הנוירולוגי, הפסיכיאטרי ובתחום א.א.ג.

1. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר ע"פ הנטען נגרמו לתובע, יליד שנת 1998, עקב תאונת דרכים בה היה מעורב ביום 15.7.17. ד"ר ברוסקין, מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש לבדיקת התובע וקביעת דרגת נכותו בתחום האורתופדי, קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה דרגת נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 22.83%, בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני ובגין שברים בגופי חוליות T12 ו-L1 ושבר בסקרום בעצם העצה.
2. בקשת התובע למינוי בתחומים הפסיכיאטרי וא.א.ג עלתה לראשונה לאחר שניתנה חוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי ומבלי שתוגש בקשה כמתחייב לתיקון כתב התביעה (לעניין הבקשה בתחום הנוירולוגי, ראו החלטה שניתנה בקדם מיום 10.7.18). עם זאת, מטעמי יעילות, בשים לב למהות ההליך ולשלב בו מצוי ונוכח העובדה כי הנתבעת הגיבה גם לגוף העניין, אני רואה בבקשה כבקשה לתיקון כתב התביעה, מתירה את התיקון ע"י הוספת הבקשה למינוי בתחומים לעיל ודנה בבקשת המינוי לגופה.
3. מומחה בתחום הפסיכיאטרי- בקשת התובע למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי נשענת על מסמך ההפניה לקבלת ייעוץ פסיכיאטרי ועל ממצאי בדיקתו של הפסיכיאטר.

הנתבעת התנגדה למינוי המבוקש וטענה להעדר רצף טיפולי. לטענתה, מלבד התיעוד הרפואי מיום 20.3.19 אין מסמכים רפואיים העונים על דרישת ראשית ראיה, כאשר למשך שנה וחצי, מיום התאונה ועד הפניית התובע לקבלת ייעוץ פסיכיאטרי, לא היו לתובע כל תלונות בתחום.

1. ובכן מעיון בתיעוד שצורף עולה כי ביום 10.1.19 התובע הופנה ע"י רופאת המשפחה לקבלת ייעוץ פסיכיאטרי וזאת על רקע תלונותיו על סיוטי לילה המתייחסים לתאונה, עצבנות, מצב נפשי ירוד וקושי להסתדר בעבודה.

ביום 20.3.19, התובע נבדק ע"י פסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש והתלונן בפניו על זיכרונות חוזרים על התאונה, סיוטי לילה, טנטון באוזניים, עצבנות יתר, קושי להסתדר עם אנשים, ירידה בתפקוד וחוסר חשק. הפסיכיאטר בסיכום הבדיקה, קבע כי התובע סובל מסימני פוסט טראומה, הפרעות שינה, טנטון באוזן ימין ועצבנות יתר והמליץ לו על טיפול תרופתי.

1. לטעמי, די "בקביעה" זו של הפסיכיאטר כדי להקים ראשית ראייה, וחרף דלות התיעוד הרפואי והמועד הראשון בו הועלו תלונות התובע בתחום קיימת הצדקה למינוי המבוקש. יש לזכור כי זוהי הדרך היחידה בו יוכל התובע להוכיח את נכותו עקב התאונה ואין מקום לחסום את דרכו מלעשות כן, עת קיימת הבחנה ברורה של הפסיכיאטר שבדק אותו בדבר קיומם של סימני פוסט טראומה. מכאן, אני נעתרת לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי ומורה כי בשלב זה, תישא הנתבעת בשכרו של המומחה.
2. בתחום הנוירולוגי- התובע טען כי בתאונה נגרמה לו חבלת ראש וכי הוא סובל גם היום מבעיות נוירולוגיות ומטופל ע"י נוירולוג.

הנתבעת התנגדה למינוי וטענה כי בבדיקות שנערכו לתובע במהלך האשפוז מיד לאחר שפונה לביה"ח, נמצא כי הוא סובל משפשופים בלבד ולא היו לו תלונות בתחום הנוירולוגי וממילא במהלך האשפוז הוא לא נבדק ע"י נוירולוג. כן נטען כי המעקב הרפואי בתחום זה החל בחודשיים האחרונים ובדיקת MRI שהופנה אליה התובע כלל לא ידוע אם בוצעה.

1. עיון בתיעוד שהוגש מלמד כי בדו"ח מד"א, כמו גם בסיכום האשפוז, תועדה חבלת ראש אצל התובע, פצע ושפשופים באזור הפריאטלי בראש, אלא שמיום התאונה ועד לאחרונה, לא היו לתובע תלונות בתחום הנוירולוגיה ולא נבדק ע"י נוירולוג.

ביום 4.3.19, הוא הופנה לראשונה לקבלת ייעוץ נוירולוגי, זאת לאחר שהתלונן בפני רופאת המשפחה על "טנטון באוזן ימין, מדי פעם רעשים, בנוסף כאבים בראש חצי ראש פועמים- פונופוביה, לפעמים כאב ראש עם הקאה, הכל התחיל לאחר התאונה שעבר".

בחודש 5.2019, הוא נבדק ע"י נוירולוג אשר לא שלל מיגרנה אצל התובע, המליץ לו להימנע ממאכלים מסוימים והפנה אותו לביצוע בדיקת MRI אשר ככל הנראה טרם בוצעה.

1. במצב דברים זה, על אף שלא הוצגו ממצאים אובייקטיביים וחרף התלונות המאוחרות של התובע, הרי שלא ניתן להתעלם מכך שהיתה לו חבלת ראש בתאונה וכי עקב התאונה, כך נרשם בדו"ח מד"א, הוטח למרחק רב (להזכיר, בזמן התאונה התובע רכב על אופניים). על סמך המסמכים שהוגשו ובשים לב למשטר מינוי מומחים רפואיים בתביעות המוגשות מכוח חוק הפלת"ד, אני סבורה כי קיימת הצדקה למינוי המבוקש. בשלב זה, תשא הנתבעת בשכרו של המומחה. עם זאת, נוכח דלות התיעוד, עיתוי העלאת התלונות, העדר ממצאים אובייקטיביים ונוכח הערכת רופאת המשפחה, שתועדה במסמך הרפואי מיום 4.3.19, כי תלונותיו של התובע וכאביו הם פסיכוסומטיים, תהא הנתבעת ראשית לעתור לקיזוז שכרו של המומחה, מהפיצוי שייפסק, אם ייקבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי.
2. בתחום א.א.ג- התובע טען כי לאחר התאונה הוא החל לסבול מטנטון ורעשים באוזניים והוא הופנה למומחה א.א.ג. לביצוע בדיקות עזר. הנתבעת התנגדה למינוי המבוקש וטענה כי מלבד תלונות התובע המאוחרות בפני רופאת המשפחה והפנייתו למומחה א.א.ג. לא נרשמו כל תלונות.
3. גם בתחום זה, כמו קודמיו, לא היו תלונות של התובע לאורך חודשים ארוכים לאחר התאונה, ורק לאחרונה עת ביקר את רופאת המשפחה והעלה תלונות אודות כאבי ראש, הוא התלונן גם על טנטון באוזן ימין ועל רעשים באוזן והופנה עקב כך למומחה א.א.ג. ולביצוע בדיקות עזר. בדיקות אלה, ככל הנראה, לא בוצעו, שכן לא הוצגו בפני תוצאותיהן.

הואיל ובשלב זה אין בפני מלבד אותה תלונה בודדת, וסובייקטיבית יש לומר, בפני רופאת המשפחה ונוכח הערכת הרופאה, כי תלונותיו של התובע וכאביו הם פסיכוסומטיים, אני דוחה את ההכרעה בבקשה למינוי בתחום זה, עד לאחר קבלת חוות הדעת בתחומים הנפשי והנוירולוגי. ממילא, קיימת הצדקה לכך שהמומחה בתחום א.א.ג, ככל שימונה, יבדוק את התובע לאחר שתונחנה בפניו יתר חוות הדעת.

1. סוף דבר - אני נעתרת לבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הפסיכיאטרי והנוירולוגי תוך הטלת שכרם של המומחים בשלב זה על הנתבעת. אם ייקבע ע"י המומחה בתחום הנוירולוגי כי לתובע לא נותרה נכות עקב התאונה, תהיה רשאית הנתבעת לעתור לקיזוז שכרו של המומחה מהפיצוי שייפסק אם וכאשר ייפסק.

נוכח הזיקה בין שני תחומי המינוי, אני מורה כי התובע ייבדק תחילה ע"י פסיכיאטר ורק לאחר מתן חו"ד, הוא ייבדק ע"י נוירולוג, אשר בפניו תונח חוה"ד הפסיכיאטרית.

כדי לאפשר לצדדים להגיע להסכמה בדבר זהות המומחים, אני משהה את צווי המינוי עד יום 31.7.19. לא תוגש הודעה מוסכמת עד אותו מועד, ימונו מומחים לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש.

ת. פנימית ליום 2.8.19.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.