1. לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר הסדר בין הצדדים, לאשר גמול ושכר טרחה ולפטור את הצדדים מהחובה לפרסם הודעה בדבר ההסתלקות.

רקע וטענות הצדדים

2. המבקש הגיש תובענה ובקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, אשר מפעילה רשת סופרמרקטים ברחבי הארץ.

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), טען המבקש כי המשיבה אינה מציגה כנדרש בדין את מחירי חפיסות סיגריות המוצעות למכירה בסניפיה, תוך הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, והוראות תקנות הגנת הצרכן (כללי שונים לפרסום מחירי נכסים ושירותים), התשנ"א-1991.

המבקש טען כי לתובענה זו קשר ישיר עם ת"צ 3336-03-13, ענת חמו נ' קואופ ישראל – רשת סופרמרקטים בע"מ [08.09.2013], ולמעשה המשיבה אינה מיישמת את פסק הדין שניתן באותו הליך, שאף בו הוגשה תובענה עקב אי הצגת מחירי חפיסות סיגריות.

3. עמדת המשיבה צוינה בבקשה מוסכמת לאישור הסדר הסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת ההסתלקות). במרכז טענותיה של המשיבה עמדה הטענה כי מדובר בטעות אנוש נקודתית, אשר נפלה באחת מ-42 סניפיה , ואין מדובר באי-קיומו של פסק הדין בעניין חמו שנזכר לעיל. המשיבה סבורה כי כל לקוח – לרבות התובע – יכול לדרוש את בירור המחיר מהקופאי, אשר רק לו נגישות לחפיסות הסיגריות.

המשיבה הוסיפה וטענה כי רכישת סיגריות נעשית בקרב ציבור המעשים מתוך תחושת דחף, כך שמחיר הסיגריות אינו מהווה שיקול במסגרת תהליך הרכישה, וכי ציבור זה מכיר ומתמצא ברמת המחירים הרלבנטיים.

בקשת ההסתלקות

4. ביום 25.06.18 הוגשה בקשת הסתלקות מוסכמת אשר במסגרתה הסכים המבקש לדחות את התובענה תוך שהוא מוותר על כל טענותיו כלפי המשיבה בעניין זה לרבות תביעתו האישית.

המשיבה, מצידה, הסכימה לבצע חידוד נהלים בקרב מנהלי סניפיה בנושא פרסום מחירונים וכן "להקפיד הקפדה יתרה בכל הקשור לעניין זה" (סעיף 3 לבקשת ההסתלקות).

הצדדים הסכימו על תשלום גמול בסך 3,000 ₪ ושכר טרחה בסך 9,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום אישור הבקשה על-ידי בית המשפט.

כמו כן, הצדדים להליך מבקשים שלא להורות על הפרסום לפי תקנה 11(ב) לתקנות תובענות יצוגיות, התש"ע-2010.

דיון והכרעה

5. בהתאם לסעיף 16 לחוק תובעות ייצוגיות, טעונה הסתלקותו של מבקש הבקשה לאישור תובענה ייצוגית אישור של בית המשפט, זאת נוכח האפשרות להיווצרות ניגודי עניינים בין המבקש בבקשה לאישור לבין המשיבים וכן בין חברי הקבוצה אשר מבקש המבקש לייצג ונוכח החשש כי הסכם הפשרה המושג מטרתו להיטיב עם הצדדים על חשבון חברי הקבוצה המיוצגת. סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי אין לאשר הסדר פשרה אלא אם נמצא שזה ראוי, הוגן וסביר לכלל חברי הקבוצה, וכאשר הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה לפני אישור התובענה הייצוגית, זו תאושר רק לאחר שנמצא "גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין."

6. אינני מקבלת את טענות ההגנה שהעלתה המשיבה:

הטענה כי הציבור רוכש סיגריות מתוך דחף, היא טענה בעלמא. לא ברור שהדחף (או ההתמכרות, ככל שיש) לעישון כשלעצמו, גורמת לדחף כלשהו בעת הרכישה. לא מן הנמנע כי אדם מעשן, המכיר את הרגליו, ירכוש סיגריות לאחר השוואת מחירים ובאופן שקול. אף אם היה מדובר בקנייה מתוך דחף, הרי שטענה זו דינה נכון לכל "מוצר קופה" שההחלטה לרכשו עשויה להתקבל בשל דחף, אינה עילה להקל ראש בהוראות הדין. לטעמי, דווקא רכישות המבוצעות מתוך דחף מחייבות העברת מלוא המידע הנכון לקונה, כדי שיוכל לבחון את הצורך בקניה ולשקול אם הרכישה ראויה, טרם קבלת ההחלטה לבצעה.

הטענה כי ציבור המעשנים מודע למחירי המוצרים, אינה מתייחסת לאפשרות של שינוי במחירים, ושל בדיקה אם ישנה הוזלה או התייקרות במוצר מסוים, או מה מחירו בהשוואה למותג או חלופה אחרת. במוצרים אשר נרכשים באופן תדיר, חשוב להציג את המחיר העדכני בפני הרוכש, שעשוי שלא להיות מודע לשינוי במחירם, אם המידע לא יוצג באופן ברור.

הטענה כי ניתן לברר את המחיר עם הקופאי, נכונה בכל רכישה, בין אם הקופאי הוא בעל הנגישות היחיד למוצר, ובין אם לאו. עם זאת, ניתן לסבור כי לא כל אדם משקיע זמן בבירור המחירים בעת היותו בקופה, אם בשל אי נעימות, תור של קונים, חוסר תשומת לב, קוצר זמן, אות מכל סיבה אחרת.

7. עם זאת, לאחר ששקלתי את הבקשה ונימוקיה, מצאתי בנסיבות המקרה, להיעתר לבקשה ולאפשר למבקש להסתלק מבקשתו לאישור התביעה, וכן להורות על דחיית התביעה האישית. זאת, מאחר שקשה מאד לקבוע את היקף התקופה בה המחדל התמשך ומהו הנזק אשר נגרם לחברי הקבוצה. נוסף על כך, עולה מבקשת ההצטרפות כי בעקבות התביעה תיקנה המשיבה את המחדל. בנסיבות אלו, אין טעם ענייני בבירור התובענה לגופה.

בנסיבות אלו, מצאתי כי אין בהסדר כדי לפגוע בצד מעוניין כלשהוא, וכי אין עניין של ממש בהמשך ניהולו של ההליך.

גמול ושכר טרחה

8. על פי העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון ע"א 2046/10, עזבון המנוח משה שמש נ. דן רייכרט [23.05.2012], בתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי, קביעת שכר טרחת עוה"ד המייצג תיעשה באחוזים, אשר שיעורם יחושב מהסכום שנגבה בפועל באופן מדורג, והוא תלוי בנסיבות ההליך, מהאופן בו הסתיים ומגובה הסכום שנפסק.

במקרה דנן, אין גביה בפועל או תשלום לחברי הקבוצה. עם זאת, לנוכח התועלת שהביאה הגשת הבקשה, בסיכון שלקח על עצמו המבקש בהגשת הבקשה והסכומים הצנועים (יחסית) עליהם הסכימו הצדדים, אני סבורה כי הגמול ושכר הטרחה נמצאים במתחם הסבירות.

על כן, אני מאשרת את שכר הטרחה והגמול כפי שהוסכם, כאשר הובהר שפרט לסכומים אלה, לא קיבלו המבקש ובאי כוחו, ואף לא יקבלו בעתיד, גמול נוסף.

פרסום הודעת הסתלקות

9. הצדדים מבקשים לפטור אותם מהחובה לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה להסתלקות.

תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש''ע-2010 קובעת, בהקשר של פרסום הודעת הסתלקות, כי "הוגשה בקשה הסתלקות, יורה בית המשפט על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות סעיף 25 לחוק וכן על משלוח ההודעה כאמור ליועץ המשפטי לממשלה..."

תקנה זו מחייבת לכאורה את בית המשפט בפרסום הודעת ההסתלקות ולהורות על משלוח הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולרגולטור הנוגע בדבר. תקנה 11(ג) מאפשרת לכל אחד מחברי הקבוצה, שבשמה הוגשה הבקשה, להגיש עמדתם בעניין בקשת ההסתלקות בתוך 45 יום.

10. בת''צ (ת''א) 1539/09, ניסן מופקדי נ. סלקום ישראל בע''מ [02.10.2011] הובאה סקירה של הוראות חוק תובענות ייצוגיות והתקנות לעניין הפרסום בקשר להסתלקות מבקשת אישור. נקבע שם, כי קיימת סתירה בין תקנה 11(ב) לתקנות לבין סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות, ונפסק כי "תקנה 11(ב) חורגת מן ההסדר שנקבע בסעיף 25 לחוק המסמיך, ועל כן אין כוחה יפה לשלול מבית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בחוק, קרי: האם לפרסם הודעה כאמור בתקנה 11(ב) לחוק. יהיו מקרים בהם יסבור בית המשפט כי מן הראוי לפעול על פי האמור בתקנה זו, וממילא מצויה הסמכות לכך בידו לפי סעיף 25 לחוק. אך יהיו מקרים בהם יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 25 לחוק, כמו גם שיקול הדעת שהוקנה לו בסעיף 16(ד) לחוק, מבלי להיזקק לפרסום הודעה לפי תקנה 11(ב) לחוק."

במקרים נוספים נקבע כי כאשר מוגשת בקשת הסתלקות בטרם אושרה תביעה ייצוגית, פרסום הודעה על כך ובחינת אפשרות להחליף את המסתלקים, נתונה לשיקול דעת בית המשפט. ר' לעניין זה ת"צ (מחוזי תל אביב), דוד מיכאל מימון נ. אלטשולר שחם קופות גמל בע"מ [17.02.2013], והאסמכתאות שם.

11. במקרה דנן, בשים לב לעמדת המשיבה שפורטה בבקשה והפסקת המחדל, יקשה על לתחום את משך "האירוע" וכפועל יוצא, של מספר חברי הקבוצה. לנוכח הנסיבות, נראה כי יהיה קשה לאתר תובע חלופי, וניתן להעריך כי איתור כזה לא כלכלי או כדאי. במצב דברים זה, הנטייה הינה שלא להכביד על הצדדים בחיובם לפרסם הודעה בעיתונות ביחס להסתלקות (ת"צ (מחוזי תל אביב) 15282-02-10, מירב אסתר יזרסקי נ. ישראכרט בע"מ [30.01.2012].

בשים לב לשלב המוקדם שבו הוגשה הודעת ההסתלקות, ולעובדה כי היא אינה יוצרת מעשה בית דין החוסם מי מחברי הקבוצה לפנות לבית המשפט בהליך אחר בעתיד, אינני מורה על פרסום הודעת ההסתלקות ועל משלוח הודעה ביחד לכך ליועץ המשפטי לממשלה.

סוף דבר

12. אני מאשרת את בקשת ההסתלקות של המבקש. אני מורה על מחיקת הבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, ועל דחיית התביעה האישית של המבקש, כמבוקש.

13. ניתן תוקף של פסק דין להסדר שאליו הגיעו הצדדים.

המזכירות תשלח הודעה זו לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ח, 16 יולי 2018, בהעדר הצדדים.