לפני בקשה להארכת מועד להישפט.

למבקש נרשם דוח שעניינו נהיגה במהירות מופרזת. הדוח נשלח למענו הרשום (מורדי הגטאות 103, ראשל"צ) וחזר לשולח בציון "לא ידוע במען". המבקש טוען כי המען אליו נשלח הדוח הוא מקום מגוריו ולראיה הוא מציג דברי דואר אחרים הנשלחים (ומתקבלים)באותו מען ממש.

בתגובת המשיבה צוין כי הדוח חזר בציון בו חזר עקב הימנעות המבקש מלמסור כתובת מפורטת במשרד הפנים. עוד נאמר כי הדוח שולם ביום 23.6.17 ועל כן רואים במבקש כמי שהורשע בדין בגין העבירה ונשא בעונש.

דיון והכרעה

טענת המשיבה כי כתובתו הרשומה של המבקשת איננה מפורטת דיה (ועל כן הוחזר הדוח בציון "לא ידוע במען") היא חרב פיפיות. אם אכן כתובתו הרשומה של המבקש אינה מפורטת דיה הרי שהמשיבה אינה יכולה להסתמך בטיעוניה על "חזקת המסירה" במשלוח הדוח לכתובת זו. "חזקת המסירה" (בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי) מניחה כי הדוח דוור למען נכון ומדויק. המשיבה גם אינה מציינת איזה פרט בכתובת המבקש לא היה מדויק או ברור דיו כך שמנע את איתור המבקש במען. לאור כל האמור אני דוחה את טענת המשיבה. אני ער כמובן לטענת המשיבה כי הדוח האמור שולם אולם כבר נפסק כי תשלום הדוח אינו מחסום בלתי עביר בפני אפשרות להישפט (ראו: ע"ח (נצ') 5231-05-13‏ ‏ אהוד חזן נ' מדינת ישראל).

לאור האמור ובהיעדר ראיה לכך שהדוח נמסר כדין למבקש אני מקבל את הבקשה ומאריך למבקש את המועד להישפט בקשר לדוח 90504026189.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ח, 15 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.