(בקשות 21, 22)

1. לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, הנוגעת להוספתם של המשיבות 1, 5 ו - 8 (צדדי ג' ו – ד' בתובענה העיקרית) כנתבעים. יצוין בתמצית, כי בגדרה של התובענה, נתבעו נזקי מסעדה, אשר נבעו מדליקה אשר שבמקרקעין של מי מהצדדים והתפשטה אל עבר בית העסק אותו ביטחה המבקשת כאמור.
2. לטענת המבקשת, מכתבי הטענות אשר הוגשו ע"י הצדדים הנ"ל, עולה מידע - שיש בו כדי לכונן יריבות ישירה בינה ובין הצדדים שהוספתם כנתבעים נתבקשה בבקשה. לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות הנטענות בה, מחמת שלטענת המבקשת הדברים עולים מכתבי הטענות של הצדדים שצירופם התבקש.
3. ביום 8/4/19, הורתי לצדדים להגיב לבקשה עד ולא יאוחר מיום 1/5/19. לטענת הצדדים אשר הגיבו לבקשה, יש לדחות את הבקשה וזאת מהטעמים המפורטים בתגובות ובין היתר נוכח היותו של התיקון בבחינת טענות עובדתיות חלופיות, העדר תצהיר ואי צירוף כתב התביעה המתוקן כחלק מהבקשה. לגופו של עניין ולאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר שצורף לה, בתגובות ובתשובה וכן בטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש להתיר את תיקון כתב-התביעה, זאת על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מהוכחת טענותיה ובכפוף לתשלום הוצאות לצדדים הרלבנטיים, זאת מן הנימוקים שאפרט להלן בהמשך החלטתי.
4. אבהיר כי אינני מתעלם - חלילה - מטענות המשיבים, אשר להן מקום במסגרת התנגדותם לבקשה ובמובן זה, שמורות להן טענותיהן לכל דבר ועניין במסגרת התיק העיקרי. לצד האמור ולמקרא כתבי הטענות, מצאתי כי יש טעם בתיקון כתב התביעה וזאת על מנת לדון בפלוגתאות אשר באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, באופן שלא יקפח מי מהצדדים.

אדגיש, כי אין בהיתר לתיקון האמור משום היתר להוספת טענות עובדתיות חלופיות שלא כדין.

1. במישור הנורמטיבי קובעת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, את הדרך לתיקון כתבי טענות, בזו הלשון:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין."

1. הלכה מושרשת היא, כי רשאי בית המשפט, להתיר לבעל דין, לתקן את כתב התביעה, בכל עת, כדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. יתרה מכך, שעה שמוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, במסגרת קדם המשפט ובטרם החלה שמיעת הראיות, הרי שבית המשפט יתיר את תיקון כתב התביעה - ברוחב יד, במיוחד שעה שניתן לפצות את בעלי הדין הרלבנטיים, בשל הטרחה וההוצאות שעלולות להיגרם להם - על דרך של פסיקת הוצאות.

1. תקנה זו פורשה בפסיקה באופן מרחיב, ובפועל, מעת שבעל דין הראה כי התיקון דרוש לצורך פריסת מלוא היריעה בפני הבית המשפט וקיומו של צורך בדיון בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, לרבות קיומה של יריבות ישירה בין בעלי דין שונים כבמקרה שלפניי – זכאי אותו בעל דין לקבל רשות לתקן את כתבי טענותיו (י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת שלמה לוין, 1995) בעמ' 337 – 338)). לפיכך נקבע בפסיקה, כי בקשה מעין זו, תידחה, רק מקום שנתקיים אחד החריגים בהם: קיפוח הצד שכנגד בעקבות התיקון או חוסר תום לב מצד המבקש. ייאמר מיד, כי לא מצאתי במקרה שלפני, כי מתקיים אחד החריגים הללו, גם לאחר שעיינתי בתגובות לבקשה ולא נעלמו מעיניי הדברים שנטענו בהם.

1. כתוצאה, נהגו בתי המשפט לתקן כתבי טענות ברוחב לב ובליברליות גם בשלבים מאוחרים ובוודאי שעה שאנו מצויים בשלב קדם המשפט, טרם שהוחל בשמיעת הראיות ואף בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית בתיק. אציין, כי לא מצאתי כי מי מהצדדים יקופח בהגנתו, שעה שהבקשה מוגשת בשלב מקדמי זה. כן אינני רואה בעצם הגשת הבקשה משום חוסר תום לב, שכן, על שאלת היריבות הישירה להיות מוכרעת, שעה שבעל דין טוען לקיומה, כאמור בבקשה.
2. יובהר כי, לא זו בלבד שטרם הוחל בשמיעת הראיות בתיק אלא שטרם התקיים דיון מקדמי ראשון לפני בית המשפט. עוד ראיתי לציין, כי כל הצדדים שהתיקון המבוקש נוגע אליהם – הם בעלי דין, זה מכבר בתיק זה.

1. בנסיבות התיק והבקשה שלפניי, לא מצאתי כאמור לחרוג ממדיניות בתי המשפט בעניין זה ובזמן הזה. בשולי הדברים אך לא בשולי העניין אציין, כי ה"תקנות החדשות" אשר אמורות להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2020, משנות את נקודת האיזון אשר נקבעה בפסיקה המובאת לעיל ויכול כי לו היו בתוקף, כי אז החלטתי לא היתה ניתנת במתכונת זו.

אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

1. אני מתיר את תיקון כתב התביעה והגשתו וזאת בתוך - 14 יום מהיום, בכפוף לתשלום הוצאות כפי שייקבע להלן. כתב התביעה המתוקן יומצא לכל הצדדים, במסירה אישית כדין – בתוך המועד שקבעתי לתיקונו ולהגשתו.
2. כל צד מעוניין, יוכל להגיש או לתקן את כתב ההגנה מטעמו, וכן לשלוח הודעה לצד שלישי וזאת בתוך – 60 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן לידיו. כתב ההגנה להודעות לצדדים שלישיים - ככל שתישלחנה – יוגשו בתוך 60 יום ממועד המצאת ההודעה.

1. בנסיבות הבקשה, אני מחייב את המבקשת בהוצאות כל צד שצירופו התבקש - בין שהגיב לבקשה ובין שלא, בסך של – 1,500 ₪. הסך הנ"ל ישולם בתוך - 30 יום, בלי קשר לתוצאות המשפט, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסיקתם ועד למועד התשלום המלא בפועל.

1. צד שאין בדעתו לתקן את כתבי טענותיו בעקבות הבקשה ולחלופין המבקש להסתמך על כתבי טענותיו המצויים בתיק, יודיע על כך לבית המשפט ולצדדים בתוך - 30 יום, ממועד המצאת כתב תביעה המתוקן לידיו.

1. ב"כ המבקשת, ימציא לכל הצדדים במסירה אישית כדין, את החלטתי וכן את כתב התביעה המתוקן - בתוך 14 יום מהיום.
2. הדיון הקבוע ליום 27/6/19 מבוטל.

נקבע לקדם משפט ליום 11/11/19 שעה: 9:00

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ט, 05 מאי 2019, בהעדר הצדדים.