09 ספטמבר 2020

1. בהסכמת הצדדים ועל יסוד חוות הדעת של המומחה, היועץ הרפואי מטעם בית הדין, פרופ' ישראל דודקביץ', הריני קובעת כי התובע נפגע בתאונת עבודה ביום 4.1.2017 וכי נמצא קשר סיבתי "בין התחלואה הגבית (של התובע – רב"ה) או הביטוי הקליני שלה" לבין האירוע האמור בעבודה.

2. אשר להוצאות המשפט - סוגיה אותה הותיר הנתבע לשיקול דעת בית הדין, אומר כי ההכרה בתאונת העבודה נעשתה הודות להליך המשפטי. על כן ובהתאם להלכה הפסוקה התובע זכאי להוצאות משפט, אף אם לא נדרשה הכרעה לגוף ההליך (ראו: ע"ע (ארצי) 200/10 מיעארי – המוסד לביטוח לאומי (19.10.2010) (להלן: עניין מיעארי)). אשר לשיעור ההוצאות, הכלל שנקבע בעניין מיעארי הוא כי הבסיס לתשלום הוא כפל התעריף הנוהג בסיוע המשפטי. בהתאם, ולאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, הריני מחייבת את הנתבע בשכר טרחת באת כוח התובע ובהוצאות בסכום כולל של 6,500 ₪. לא ישולמו שכר הטרחה וההוצאות בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לנתבע, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

3. זכות ערעור: על פסק דין זה ניתן לערער בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים.

ניתן היום, כ' אלול תש"פ, (09 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.