ב"כ התובעת: עו"ד עירו מוניץ

ב"כ הנתבעת: עו"ד ציון בהלול

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית בסדר דין מהיר על סך של 21,400 ₪.

לטענת התובעת חבה לה הנתבעת השבה של הוצאות הכרוכות עם תיקון ליקויי מבנה בשנת 2015 בדירתה.

לסכום זה צירפה התובעת סך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים לאור מחדל מתמשך של הנתבעת כאשר נמנעה מלסייע לתובעת במשך כ 4 שנים.

עסקינן בתובעת שהיא בעלת דירה בבניין משותף ברח' זיסמן 14 ברמת גן (להלן: "הדירה") אותה רכשה בשנת 2013.

בנובמבר 2014, התפוצץ צינור במערכת נתזי המים (הספרינקלרים) האוטומטית המותקנת בתקרת דירתה של התובעת, שהביאו לזרימת מים בלתי פוסקת אל תוך הדירה. שרברב שהובא לדירה ביצע את התיקון בעלות של 2,360 ₪.

דרישת הקיזוז והתשלום עבור תיקון מערכת נתזי המים והאוטומטית נדחתה על ידי הנתבעת.

בעונת הגשמים שלאחר הרכישה בשנת 2014 החלה התובעת לסבול מנזקי רטיבות כאשר כמות גדולה של מים החלה לזרום דרך תקרת הגבס וקירות הבניין החיצוניים וליצור כתבי רטיבות וטפטוף מים משמעותי ורצוף בעתות גשמים בסלון, בחדר השינה ובשירותים.

התובעת פנתה לנתבעת וזו שלחה לה את איש האחזקה שהועסק על ידה, מר סרגיי גלפרין.

ניסיונותיו של מר גלפרין לעצור את הנזילה כשלו.

לבקשת הנתבעת הגישה התובעת הצעת מחיר לביצוע איטום מיום 12.8.15 אך נדרשה להכין הצעת מחיר לאיטום הבניין כולו. מאחר והתובעת סירבה, הגיעו הצדדים לסיכום לפיו תבוצע העבודה במימון התובעת וההחזר יבוצע באמצעות קיזוז תשלומיה של התובעת לנתבעת שהצטברו באותה עת, יום 31.8.15, לסך של 18,276 ₪.

סיכום זה הועלה על הכתב ביום 7.9.15 והומצא לנתבעת באמצעות הפקסימיליה.

נוכח העדר מענה, בוצעה עבודת האיטום בקיר החיצוני בימים 13-14.10.15 ושולמה על ידי התובעת ובסך 14,040 ₪.

לטענת התובעת, כניסת המים לדירתה נובעת מהצורך באיטום קירות חיצוניים ולפיכך בתחום אחריותה של הנתבעת.

למרות ביצוע עבודת האיטום, חזרה הנזילה הן במהלך תקופת האחריות וגם לאחר מכן.

פניותיה של התובעת לנתבעת בחורף 2017 לתיקון הנזילה לא נענו.

התובעת צירפה לכתב תביעתה חוות דעת הנדסית אשר קבעה לגרסתה כי מקור הליקוי הוא בקיר החיצוני של הבניין המצוי בתחום אחריותה של הנתבעת.

2. הנתבעת התגוננה והכחישה החובה בתשלום או בקיזוז.

הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי התובעת צברה חוב בגין דמי ניהול בסך 23,187 ₪.

בשנת 2017 החלו להתנהל הליכים משפטיים בין הצדדים ותחילתם בהגשת תביעה לגביית החוב הנ"ל מהתובעת אצל המפקחת על המקרקעין.

תביעה לסעד הצהרתי הוגש בבית משפט השלום על ידי התובעת כנגד הנתבעת סמוך למועד בו מוגש כתב הגנה אצל המפקחת על המקרקעין בצירוף תביעה שכנגד בהם עתרה התובעת לאותם הסעדים שהתבקשו בתביעתה בבית משפט השלום.

התביעה שהוגשה בבית משפט השלום נמחקה בסופו של יום לבקשת התובעת והוגשה התביעה דנן תוך עתירה למחיקת סעדים שהתבקשו בתביעה אצל המפקחת על המקרקעין.

ביום 19.2.18 ניתן פסק דין המאשר את הסכמת הצדדים לתשלום חוב דמי הניהול לנתבעת.

לפיכך, טענה הנתבעת כאן, יש לדחות על הסף את הסעד ההצהרתי לקיזוז חוב דמי הניהול עם החוב הנתבע בגין ביצוע התיקונים.

טענת הקיזוז היא טענת הגנה ואינה יכולה לשמש כעילת תביעה במיוחד כאשר טענה זו הועלתה בערכאה אחרת, נדונה והסתיימה.

3. המשיכה הנתבעת והכחישה את טענת התובעת כי ניתן לה אישור לא לשלם את דמי הניהול בשל ההוצאות שהוציאה כביכול בגין דירתה.

לטענת הנתבעת נדרשה התובעת להעלות את עניינה באסיפת דיירים שתחליט בדיעבד אם היא זכאית להחזר עבור הוצאותיה כפי שמורה על כך הדין והתקנון המוסכם.

עוד טענה הנתבעת כי הנזילות בדירתה של התובעת הן תוצאה של שיפוצים שהיא עצמה ביצעה בדירתה כחלק משדרוג הדירה ונובעות מתוך הוויטרינה שבנתה ולא הייתה חלק מהתכנון המקורי של הבניין.

לטענת הנתבעת נמנעת התובעת מלהביא עניינה בפני אסיפת הדיירים משום הידיעה כי הדיירים יסרבו לשלם עבור תוצאות השיפוץ שערכה התובעת בעצמה. לתובעת ניתנה הזדמנות פז להעלות הנושא כאשר שימשה תקופה קצרה כאחת מנציגות הוועד ולא עשתה כן.

הנתבעת הכחישה אחריות לתיקון מערכת נתזי המים האוטומטית בנימוק כי הנזק אירע כתוצאה מהשיפוצים שביצעה התובעת בדירתה.

הנתבעת אף דחתה את טענת קיומו של הסכם בינה לבין נציג הנתבעת לשעבר וכי אותו נציג רק ביקש לקבל חוות דעת והצעת מחיר בלא שלקח אחריות כלשהיא בעניין.

לטענת הנתבעת בקש נציג הנתבעת מהתובעת להביא את הקבלות לאישור אסיפת הדיירים ותו לא.

הנתבעת מכחישה כל אחריות לנזקים שנגרמו לדירתה של התובעת בהעדר עילה.

חוות הדעת שצורפה לתביעה הוכחשה מאחר ואין בה בחינה של תכניות הבניין והשינויים שבוצעו לאחר מכן.

עוד טענה הנתבעת כי מעולם לא סירבה לבצע תיקונים אך התנתה את הביצוע בחוות דעת באשר למקור הליקוי בכל הקומות העליונות אך התובעת סירבה להמציאה.

לבסוף טענה הנתבעת כי התובעת השתהתה בתביעותיה ואף לא תיקנה את הליקוי באופן נאות ולאחר שקיבלה הצעת מחיר אחת בלבד.

4. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה וכן תצהירי עדות ראשית של שני עדים מטעמה, מר אהרון זביטאשוילי ומר ויטוריו פלח.

בתצהירה, חזרה התובעת על טענותיה בכתב התביעה ופירטה את מסכת התנהלותה עם חברי הועד באותה עת, מר דרור שמוניס, בני רגב וויטוריו פלח. התובעת סיפרה כי פנתה גם לאיש האחזקה, מר סרגיי גלפרין, שביצע עבודות עבור דיירים בבניין, אשר הגיע לדירתה פעמים רבות אך כל ניסיונותיו להביא לפתרון – נכשלו. התובעת שילמה לסרגיי מכיסה את עלות ביקוריו.

עוד ציינה התובעת כי לאחר תיקון צינור מערכת מתזי המים האוטומטית, שלחה הנתבעת איש אחזקה אשר תיקן את נזקי הרטיבות שנגרמו כתוצאה מפיצוץ הצינור הנ"ל וזאת על חשבונה.

רק לאחר משלוח מכתב מבא כוחה, לאחר שנתיים בהם סבלה מנזילות מים בדירתה, בקש יו"ר הנתבעת דאז, דרור שמוניס, הצעת מחיר לביצוע העבודות לשם טיפול על ידי הנתבעת.

הצעת המחיר של חברת פסגות הייתה הנמוכה ביותר מההצעות שהובאו על ידי מספר חברות שביקרו בדירת התובעת.

רק לאחר הגשת הצעת המחיר לעיונו של יו"ר הנתבעת דאז, טען זה כי בעיית הרטיבות הינה בעיה ידועה בבניין שדיירים רבים סובלים ממנה ועל מנת שהדבר יטופל, על התובעת להמציא הצעת מחיר כוללת לביצוע תיקון בבניין כולו.

בקשת עורך דינה של התובעת ליו"ר הנתבעת כי יפנה בעצמו לחברת פסגות לשם קבלת הצעת מחיר כוללת או יקבל הסמכה מהנתבעת לפנייה על ידו – נענתה בהפניית התובעת לאסיפת דיירים להגשת העניין להצבעת הדיירים.

באוגוסט 2015 השיב יו"ר הנתבעת לתובעת בעקבות פנייה נוספת לביצוע התיקון, כי עליה לבצע בעצמה את התיקון ולקזז עם חובותיה לנתבעת שכן קופתה שרויה בקשיים כלכליים.

רק באוקטובר 2015 ולאחר ביצוע התיקון על חשבון התובעת, חזר בו יו"ר הנתבעת מעצתו זו וסירב לבצע הקיזוז.

בנובמבר 2015 חדל מר שמוניס לשמש כיו"ר הנתבעת ולמעט מכתב דרישה לתשלום חובותיה לנתבעת שנענה בשנית בטענת הקיזוז, לא נתבעה התובעת בתשלום חובות אלה.

בחורף 2016 חזרה הרטיבות והתובעת נדרשה בתשלום של 5,000 ₪ בגין תיקון על ידי חברת פסגות. פנייה לנתבעת לא נענתה.

כך אף בחורף 2017 עת זכתה התובעת להתעלמות נוספת.

בינואר 2017 התחלפו נציגי הנתבעת והתגלע סכסוך בין התובעת לחברי הנתבעת בעניין תשלום בגין גבייה מיוחדת מבלי שהוזכר החוב, אשר לטענת התובעת, קוזז עם ביצוע התיקון בקיץ 2015. דרישת תשלום החוב הועלה רק באוגוסט 2017.

בתצהירה ויתרה התובעת על הסעד ההצהרתי לו עתרה בתביעה וזאת נוכח הסכם הפשרה שהושג אצל המפקחת על המקרקעין עת חויבה בתשלום החוב לנתבעת ומנגד חויבה הנתבעת לפעול לתיקון חדירת המים לדירת התובעת.

5. התובעת הגישה חוות דעת המומחה של האדריכל ניר גורביץ' וידר.

בהתאם לחוות הדעת מיום 30.10.17 אשר נערכה בעקבות ביקורו בדירת התובעת, נמצא כי יש לבצע עבודות איטום בעקבות סימני רטיבות יבשים מעל הוויטרינה חדר שינה הורים בדרך של פירוק קטע הנמכה מעל הוויטרינה ולוודא אטימה מושלמת בין פאות הגליף והאבן המותקנת בחיפוי יבש. לאחר חידוש האיטום נדרש לסגור הנמכת תקרה כולל השלמת לוחות הגבס וצביעה.

עוד נאמר כי מבחוץ נדרש לפרק סרגלי זיגוג + ארבע לוחות זכוכית ראשונים בקיר המסך, על מנת לאתר האם מקור חדירת המים הינו כתוצאה ממעבר מים דרך הפרופילים בחתך גבוה יותר או כאמור בסעף 1.1.1. ככל שנמצא שקיימת חדירת מים דרך פרופילציה, יידרש פתרון של איסוף המים וניקוזם מהפרופיל התחתון.

בנוסף נדרש לחדש אטימה בהיקף קיר המסך.

תצהירו של מר אהרון זביטאשווילי, בעלים ומנהל של חברת פסגות תומך בגרסת התובעת בכל הנוגע לביצוע עבודות האיטום באוקטובר 2015 ועלותם.

המצהיר מוסיף כי בינואר 2016 בוצע איטום חדש לאחר שהמים חדרו שוב לדירת התובעת והוגשה הצעת מחיר לאיטום חוזר בחורף שלאחר מכן.

תצהירו של ויטוריו פלח, בעל זכויות בדירה באותו הבניין, מעיד על היותו חבר ועד הבית בתקופה בין אפריל 2013 ועד ספטמבר 2014 ואף שימש כאב הבניין.

עד זה מצהיר כי נהג לבצע עבודות תחזוקה שונות בניין והינו בעל ניסיון של כ 50 שנה באחזקת מבנים, לרבות איטום כנגד נזילות.

העד מעיד על פניותיה הרבות של התובעת בהן דיווחה על נזילת מים חמורה מקיר הבניין החיצוני אל דירתה והוא אף חזה בהן.

מוסיף העד ומעיד על פניותיה הרבות של התובעת לחברי ועד הבית וכי העבודות לא בוצעו מאחר וקופת הועד סבלה מקשיים כספיים בשנת 2014.

העד מסיים בהצהרה כי לאור ניסיונו בתחום ולאחר שבחן את הנזילה בדירת התובעת במו עיניו, הוא סבור שפתרון הבעיה מחייב עבודה מקצועית באמצעות סנפלינג על ידי חברה המתמחה באיטום בגובה לרבות אחריות כמתחייב.

6. הנתבעת הסתפקה בתצהירו של מוטי פלד, חבר בנציגות הבית, התומך בכתב ההגנה והוסיפה תצהיר מטעם מר אניס עלאן, קבלן שיפוצים.

עד זה העיד כי רבים מדיירי הבניין הם לקוחותיו והוא שיפץ עשרות דירות בבניין ולמעשה את רובן.

העד מספר כי ביצע שיפוץ גם עבור התובעת לשביעות רצונה בשנת 2016 לערך.

עוד מוסיף העד כי הנתבעת פנתה אליו במרץ 2018 בבקשה למתן הצעת מחיר לתיקון בדירתה של התובעת שכלל עבודות שפכטל וצבע בדירה וכן איטום חיצוני של מקור הנזילה.

התיקון בתוך הדירה היה סמוך לחלון חיצוני בחלק העליון בצמוד לתקרה בחדר השינה וכן תיקון סימני רטיבות קלים בחדר האמבטיה הצמוד לחדר השינה. סימני הרטיבות היו בגודל של כ 1 מ"ר לכל היותר.

לטענת העד ידע מיד מהו מקור הרטיבות מאחר וביצע עבור דיירים אחרים בניין תיקונם דומים בהצלחה ללא שחזרה הרטיבות לאחר ביצוע התיקונים.

לטענת העד מדובר בחלחול מים מתוך הפרופיל של החלון השייך לדירתה של התובעת. לפי ניסיונו בבניין ישנה שחיקה לחלק מגומיות הפרופיל של החלון וכניסה של מים לפרופיל החלון. לעיתים הפרופיל מחורר מאחר וישנה הנמכת תיקרה שמבצעם בעלי הדירות הנתמכת בפרופיל החלון ובכך גורם ליציאת מים לכיוון הדירה מתוך הפרופיל כפי שהיה בדירת התובעת.

הפתרון, טוען העד, היה לאטום את הפרופיל החלול בסיליקון ובכך למנוע חדירת מים לתוך הדירה. העד ציין כי בעל הבית נהג לשלם לו ולא הנתבעת מאחר ומדובר בחלון הצמוד לדירה.

העד ציין כי סוכם עם הנתבעת כי ישולם לו 1,700 ₪ בגין העבודה עם אחריות.

העבודה בוצעה לשביעות רצונה של התובעת מבלי שהתלוננה על איכותה מעולם.

7. דיון והכרעה:

חוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") קובע בפרק ו' סימן א':

52. "רכוש משותף" – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות ... הקירות החיצוניים, ... וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסוימת.

58. (א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, ... לעניין זה, "החזקה תקינה" – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות.

65. לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון.

(5

69. הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות.

בתקנון המצוי, בתוספת לחוק המקרקעין, החל בעניין תחזוקת הרכוש המשותף בבניין דנן נקבע:

3. (א) בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה.

הזכות

4. (א) בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם הפועלים בשמה להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור.

(ב) פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל הדירות להשתתף בהוצאות החזרת המצב לקדמותו בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש המשותף.

8. תביעה זו דנה בשאלת חובת השיפוי של התובעת על ידי הנתבעת בגין תיקונים שביצעה ברכוש המשותף: תיקון מערכת מתזי המים האוטומטית ואטימה של קירות הבניין החיצוניים.

ברע"א 4984/17 שמעון חיים נ' נציגות הבית המשותף סוקולוב 48 קרית אתא מיום 14/12/17 נדונה שאלה זו ונקבע:

דרך המלך שבו צריך דייר בבניין משותף לצעוד הוא באמצעות השימוש בהוראות סעיף 3(א) לתקנון המצוי ופנייה לנציגות הבית ובמקרה של סירוב הנציגות לבצע את התיקון, לפנות למפקח על המקרקעין אשר ידון בעניין ויכריע בסכסוך.

חריג להליך זה הוא כאשר התיקון נחוץ ודחוף באופן שנמנע ממנו לצעוד בדרך המקובלת. ואלו התנאים שעל הדייר התובע שיפוי לעמוד בהם:

"אם בחר הדייר, במקרה שסירבה הנציגות לתקן, שלא להגיש תביעה למפקח, אלא הוציא מכיסו ותיקן את הפגם בעצמו – אזי על מנת לקבל שיפוי יאלץ לעמוד בנטל להוכיח את התנאים שפורטו לעיל. ובקצרה: ליקוי שחובת הנציגות הייתה לתקנו; פניה לנציגות וסירובה לתקן; דחיפות הגוברת על אפשרות הפניה למפקח; פגיעה קשה ביכולתו לעשות שימוש בנכס; תיקון הליקוי בצורה נאותה; וכן כאמור יש משקל לעלות התיקון. "

(להלן: "פסק דין שמעון חיים").

9. בדיון זה יש להפריד בין התביעה לשיפוי בגין תיקון מערכת נתזי המים האוטומטית לבין התביעה לשיפוי בגין ביצוע איטום הקירות החיצוניים בבניין.

מערכת המתזים האוטומטית:

טענת התובעת כי מדובר ברכוש משותף לא נסתרה.

אומנם התובעת לא פנתה מראש לנציגות בדרישה לתיקונה אך אין ספק כי הוכיחה את הנחיצות והדחיפות לביצוע התיקון כאשר צינור המים המוביל מים למערכת נתזי המים התפוצץ ומים החלו זורמים ללא הפסקה בחדר השינה בדירה וזאת באישון לילה.

לטענת התובעת פנתה לנציגות באמצעות מר שמוניס שכיהן כיו"ר הנציגות דאז – אך למעט משלוח איש תחזוקה על מנת שיתקן את נזקי האירוע, לא זכתה לשיפוי בגין התיקון עצמו.

יצוין כי ביצוע תיקון תקרת הגבס בדירת התובעת אכן בוצע על ידי עד ההגנה, מר אניס עלאן, כפי עדותו בחקירה נגדית (עמ' 27 בפרוטוקול שורות 4-6) ועל חשבון הנציגות כטענת התובעת, דבר התומך בהכרת האחריות לביצוע התיקון על ידי הנתבעת.

הנתבעת לא הכחישה אירועים אלה ולא סתרה טענות אלו של התובעת. כמו כן לא נטען ולא הוכח כי תיקון הליקוי לא בוצע בצורה נאותה ו/או כי העלות הייתה מופרזת.

בניגוד לטענות הנתבעת בכתב ההגנה, לא חלה על הדייר חובת ההוכחה מהו מקור הנזק ומדוע אירע. די בכך כי מערכת הנתזים היא רכוש משותף ונגרם לו נזק.

על נציגות הבית מוטל הנטל להראות כי מדובר בנזק שנגרם ממחדל או פעולה מכוונת כלשהיא של הדייר על מנת לפטור אותה מחובת התיקון והשיפוי בגינו.

הנתבעת לא עמדה בנטל ולא הביאה כל ראיה לתמיכה בטענתה זו.

התובעת עמדה בכל התנאים הנדרשים כפי שנקבעו בפסק דין שמעון חיים ולכן חבה הנתבעת בשיפוי התובעת בסכום תיקון זה.

10. איטום הקירות החיצוניים:

התובעת החלה לסבול מחדירת מי הגשמים כבר בחורף 2014-15. פנייתה של התובעת לנתבעת לא נתקלה בסירוב אך ניסיונות הנתבעת לטפל ולמנוע חדירת מי הגשמים נכשלו לאורך כל אותו חורף.

התובעת פנתה בקיץ 2015 לנתבעת בדרישה לביצוע התיקון במכתב בא כוחה מיום 27.7.15.

גם פנייה זו לא סורבה על ידי הנתבעת כאשר בקשה מהתובעת להמציא הצעת מחיר לביצוע העבודות.

רק לאחר המצאת הצעת המחיר שהושגה באמצעות התובעת, הופנתה התובעת על ידי הנציגות לאסיפת הדיירים הכללית והוטלה עליה המשימה להשיג הסכמת הדיירים.

הפנייה זו אינה כדין וכמוה כסירוב הנציגות לבצע התיקון משיקולים זרים ובלתי סבירים.

כאן היה על התובעת לפעול מיד בדרך המלך ולפנות למפקח על המקרקעין בתביעה על מנת לכפות על הנתבעת ביצוע העבודות. באותה עת, עונת הקיץ, עונת הגשמים היתה במרחק של כשלושה חודשים והיה לתובעת זמן די והותר להגיש התביעה.

אלא שבעקבות פנייה נוספת ליו"ר הנציגות דאז, מר דרור שמוניס, נענתה התובעת כי קופת הנציגות בגירעון ולפיכך הציע לה לבצע את התיקון בעצמה ולקזז הסכום מחובותיה בגין דמי הניהול.

גרסה זו הוכחשה על ידי הנתבעת ולכל היותר טענה כי מר שמוניס לא היה מוסמך להסכים לכך אלא רק אסיפת הדיירים הכללית.

הנתבעת לא טרחה להביא לעדות את מר שמוניס על מנת לסתור את גרסת התובעת. הנתבעת הביאה את עדותו של מר מוטי פלד שאין לו כל ידיעה אישית על האירועים וכל עדותו עדות שמועה מפיו של מר דרור שמוניס כפי שהודה בחקירתו הנגדית.

לפיכך, מתקבלת על דעתי גרסתה של התובעת לפיה אכן נטל יו"ר הנציגות דאז, מר שמוניס, את האחריות של הנתבעת לטפל בנושא חדירת המים לדירת התובעת וכי לא עשה דבר משום קשיים כספיים בקופת הנציגות באותן שנים.

גרסה זו מקבלת תמיכה מעדות העד ויטוריו פלח שהעיד על אותם קשיים כספיים ועל התנהגותו של מר שמוניס. יצוין כי הנטל להביא את עדותו של שמוניס נחה דווקא על הנתבעת כדי לסתור את גרסת התובעת והיא בחרה להביא דווקא חבר נציגות שאין לו כל ידיעה על האירועים וכל עדותו היא עדות שמיעה מפיו של אותו שמוניס.

התנהלותו של מר שמוניס היא זו שמנעה מהתובעת לפנות אל המפקח ולבצע את העבודות בעצמה לאחר שהוברר לה כי ממילא לא תוכל הנתבעת לשאת בעלות התיקון בהעדר כספים בקופתה.

גם היום אומר נציג הנתבעת בחקירתו הנגדית כאשר ענה לשאלת ב"כ התובעת:

"ש. אתה חוזר על זה שהסיבה היחידה שלא ביצעתם תיקון , כי לא הגיעה לאסיפת הדיירים ואם היתה מביאה והיו מאשרים אז הייתם משלמים?

ת. נכון."

(עמ' 16 בפרוטוקול שורות 3-5).

11. היום מנסה הנתבעת להימנע מתשלום בטענתה כי התיקון לא בוצע בצורה נאותה וכי למעשה אין היא חבה את עלות התיקון גם משום שחדירת מי הגשמים לדירת התובעת אירעה כתוצאה מפעולה מכוונת של פגיעה בפרופילים של מסכי הציפוי בקירות החיצוניים של הבניין כאשר שיפצה את דירתה והתקינה תקרת גבס מנמיכה בדירה.

נטל הראיה להוכחת שתי עילות אלו מוטלת על הנתבעת.

הנתבעת לא עמדה בנטל זה ולא הביאה עדות מומחה אשר יבסס באופן חד משמעי את טענתה זו.

אין די בהודאתו של מומחה התובעת לפיה קיימת אפשרות לחדירת מי גשמים כנטען ואין די בעדות מר אניס עלאן שאינו מומחה כלל.

דווקא טענת הנתבעת לפיה נקדחו חורים בפרופילי המסכים אינה מסבירה מדוע אמורים מי הגשמים לזרום באותם פרופילים ולא במרזבים שנועדו להרחקת מי הגשמים מקירות הבניין.

לא הוכח כי אותם פרופילים משמשים גם כמרזבים ולא הוכח כי החורים שראה מר אניס עלאן באותם פרופילים כעדותו אכן בוצעו במהלך השיפוץ שבצעה התובעת בדירתה בסמוך לרכישת הדירה על ידה.

יצוין כי התובעת אף לא נשאלה ולא עומתה כלל עם גרסה זו של הנתבעת.

לא הוכח כי התיקון לא בוצע בצורה נאותה. עד היום לא נקבע מה הסיבה לחדירת מי הגשמים ומומחה התובעת העיד כי לצורך כך יש לבצע פעולות של פירוק ובירור בעלות לא מועטה – עניין העומד לבירור והכרעה בלשכת ההוצאה לפועל בהתאם לפסק דין של המפקחת על המקרקעין.

כפי שהעיד על כך מר אהרון זביטאשוילי, מנהל חברת פסגות שביצעה את האיטום:

"תראה כשיש חדירת מים אז באמת זה לא משהו שאפשר לבוא ולהגיד במדויק מאיפה המים נכנסים הכל זה ניסוי וטעיה ושאני הגעתי לשם אז ראיתי את כל המצב של האיטום הקיים ראיתי שהוא לקוי ואמרתי שאם עד היום זה היה בסדר ופתאום בשנים האחרונות יש חדירת מים מן הסתם צריך לתקן את הליקויים." עמ' 40 בפרוטוקול שורות 4-8.

לא ניתן לומר כי מדובר בניסיון שאינו סביר והגיוני בנסיבות העניין.

12. לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש לקבל את התביעה וכך הנני מורה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 16,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 1.2.18 ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת סך 8,000 ש"ח הוצאות משפט.

אין מקום לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש. היה על התובעת להגיש תביעה למפקחת על המקרקעין כבר בשנת 2014 ככל שסברה כי הנתבעת נמנעת מלטפל בעניינה.

ניתן היום, ד' שבט תש"פ, 30 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.