בפני בקשה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה (נוסח משולב) שהוטלה על המבקש למשך 60 יום ביום 25/1/18 בגין מעורבותו בתאונה שאירעה ביום 26/11/17 בשעה 15:28 לערך, כשהמבקש נהג באופנוע מ.ר 3427132 בכביש מס' 4 ק"מ מספר104.20.

מעיון בשימוע שנערך למבקש עולה כי הקצין ציין כי הוא משוכנע שיש יסוד להאשימו בעבירה של נהיגה בקלות ראש, נהיגה בחוסר זהירות ונהיגה ברכב במצב השולל מהנהג שליטה בו.

בנימוקי החלטתו ציין הקצין כי למבקש רישיון נהיגה משנת 2006 ולחובתו 9 הרשעות, האחרונה מ03/16 וכן נסיבות קשות.

ב"כ המבקש עותרת לביטול הפסילה המנהלית, טוענת כי החלטתו של הקצין מבוססת על חומר ראיות שאין בו כדי להוות יסוד להגשת אישום, למבקש טענות הגנה רבות, הפסילה מהווה עונש בטרם נשפט, עברו של המבקש אינו מכביד והפסילה מהווה פגיעה בעבודתו.

בדיון מיום 14/2/18 טענה ב"כ המבקש כי המדובר באירוע מחודש נובמבר 2017. המדובר בפקק תנועה כאשר המבקש נסע לצדו הימני של הפקק ורכב סטה באופן חד ימינה והתנגש ברכב של המבקש. היחיד אשר נפגע מהתאונה הוא המבקש עצמו והיה מאושפז בבית חולים. כעבור חודשיים ממועד האירוע זימנו את המבקש לשימוע בפני הקצין ונפסל מנהלי. ב"כ המבקש ציינה כי לפי החוק יש להזמין לשימוע תוך 3 ימים ממועד האירוע. לא מדברים על מקדמה על חשבון העונש. בנוסף למבקש נסיבות אישיות, המבקש ואשתו נמצאים בטיפולי פוריות במשך שלוש שנים ועכשיו אשתו בהריון ולכן הוא זקוק לרישיון ועל כן מבקש לבטל את הפסילה המנהלית אשר הוטלה עליו.

המשיבה התנגדה לבקשה וציינה כי התיק עדיין בשלבי חקירה, עוד אין המלצה של הבוחן אך מעיון בתיק, המבקש נחקר כחשוד בעבירות של נהיגה בקלות ראש, נסיעה באופנוע בשול ימין, מהירות, חבלות של ממש למבקש ונפסל ל-60 יום. גם המעורב בתאונה שנהג וסטה לשול ימין נפסל ל-60 יום, טען כי ירד לאט לשול ימין מאחר ונדלקה לו נורה ברכב. ישנה עדות של עד ניטרלי וסרטון של תאונה שצולמה מרכבו. המשיבה ציינה כי כנראה נפסל רק לאחר חודשיים כי היה בשיקום ומצבו היה קשה. ציינה כי המבקש נפסל ביום 25/1/18, המעורב בתאונה נפסל יומיים לאחר המקרה ביום 27/11/17 והסרטון התקבל ביום 29/1/18.

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה ובעיקר מהסרטון שמצוי בתיק רואים את המבקש נוסע בשול ימין במהירות גבוהה, כאשר הרכב המעורב עובר מהנתיב האמצעי לנתיב הימני ולאחר מכן לשול ואין מחלוקת כי נסיבות האירוע מעידות על מסוכנותו של המבקש שנוהג משנת 2006 ולחובתו 9 הרשעות קודמות, ביניהם מהירות מסוג הזמנה לדין, עבירות חוזרות של חגורת בטיחות, עבירה אחרונה עצירה במעבר חציה משנת 2016.

אין חולקים שעל פי סע' 47(ג)(1) לפקודת התעבורה יש לערוך שימוע תוך 3 ימים, ובמקרה זה השימוע נערך כמעט חודשיים לאחר התאונה.

בבש"פ 3019/2000 דוד אלמלח נ' מדינת ישראל נקבע :

"באשר לטענה המשפטית שכביכול היה קצין המשטרה נעדר סמכות ליטול את רישיונו של העורר בשל האיחור בזמן, הרי שנראה לי כי אין מדובר בחקיקה השוללת את סמכותו של קצין המשטרה לפסול [רישיון ] נהיגה....אלא דרישה חוקית לפעול במסגרת שלושה ימים כאשר הסנקציה מנהלית כלפי קצין המשטרה ולא מבטלת את עצם סמכותו".

בבש"פ 6425/08 יוסף אלעיסוי נגד מדינת ישראל כבוד השופט י דצינגר נקבע:

"הגם שמוטב היה אילו פסל קצין משטרה את רישיונו של העורר לאלתר או למצער מיד עם שחרורו מבית החולים, פסילת רישיונו של העורר כשבוע לאחר התאונה אינה מעלה או מורידה דבר. אשר על כן , איני מוצא מקום להתערב בהחלטתו נשוא הערר של בית משפט המחוזי , הן לעניין הפסילה

עצמה והן לעניין משך הפסילה".

בע"פ 768/00 חיפה ציין כב' השופט פיזם: "שגם אם קיים אחור במועד שנקבע לשימוע והזימון נעשה לתקופה של מעבר ל-3 ימים הרי אין בכך כדי לשלול את סמכותו של קצין המשטרה לפסול רישיון נהיגה באחור. הסנקציה בגין האחור היא מנהלית בלבד כלפי הקצין, אך היא לא מבטלת את עצם סמכותו".

ובמקרה אשר לפנינו ולהבדיל מהפסיקה אין מדובר באיחור קל בהארכת השימוע.

מהחומר הרפואי המצוי בתיק עולה כי המבקש שוחרר ממרכז רפואי שיקומי רעות בתאריך 23/01/18 והשימוע נערך סמוך לתאריך זה. מעיון בסיכום טיפול קלינאי תקשורת של מרכז רפואי שיקומי רעות מיום 23.1.18 עולה כי בעקבות התאונה המבקש הורדם והונשם, פונה לתל השומר ועבר ניתוח כך שיש להניח שבמצב זה מאז התאונה ועד לשחרורו מבית החולים לא יכול היה לנהוג ברכב, מה גם שהמבקש פסול כבר תקופה מ25/1/18 ונכון להיום פסול במשך 25 ימים.

על כן מצאתי שיש להסתפק בפסילה שריצה המבקש עד כה ומורה על ביטול המשך הפסילה המנהלית.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים ותחזיר את התיק למשטרה.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.