בפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכבה עקב תאונת דרכים שארעה ביום 29.8.2016.

ברכב התובעת (רכב פרטי מסוג וולוו, מ.ר. 68-297-23) נהג בעלה. ברכב השני אשר היה מעורב בתאונה (סמיטריילר, מ.ר. 63-031-32) נהג הנתבע מספר 1. רכב הנתבעים בבעלות הנתבעת מספר 2, הנגרר שחובר למשאית (ה"סוס") בבעלות הנתבע מספר 3, ושניהם מבוטחים על-ידי הנתבעת מספר 4.

התאונה אירעה לאחר צומת התשבי, בנסיעה בכביש המוביל למגידו ולאחר מכן לצומת הסרגל. אין חולק כי הרמזור בצומת התשבי כולל שני נתיבים, וכי לאחר הצומת מתאחדים שני הנתיבים (ונתיב נוסף המאפשר השתלבות מימין של רכבים המגיעים מכיוון יקנעם) לנתיב אחד, אשר משמאלו בטונאדות.

ביום 1.11.2018 שמעתי את הנהגים. כן הוצגו לי תמונות של רכב התובעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

לאחר ששקלתי את העדויות ששמעתי, את התמונות שהוצגו ואת כלל נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה.

אשר על כן, הנתבעת מספר 4 תשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. דמי נזק בסכום כולל של 5,000 ₪;

ב. הוצאות התובעת: שכר טרחת שמאי בסך 750 ₪ וכן מחצית ראשונה של אגרת בית המשפט בסך 374 ₪;

ג. שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 1,800 ₪.

הסכומים ישולמו תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ט, 01 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.