בפניי בקשה מיום 29.4.18 מטעם הנתבעת להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 30.5.18.

תחילה ובנסיבות העניין אסקור בקצרה את הקיים בתיק:

• ביום 5.2.18 הגישה התובעת כתב תביעה "כספית" ע"ס 52,734.8 ₪ בסדר דין מהיר. עניינה של התביעה בתמצית הינה חוב של הנתבעת לתובעת.
• ביום 29.4.18 הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 30.5.18 (לבקשה לא צורף תצהיר) (להלן – "הבקשה") מהנימוקים הבאים:
  • נטען כי בסמוך לאחר קבלת כתב התביעה הנתבעת פנתה לתובעת על מנת לנסות להביא לסיום הסכסוך, אך הניסיון לא צלח.
  • נטען כי חלק גדול מהמחלוקת נוגע להתחשבנות בין הצדדים, ולכן בין היתר נדרש לשחזר דפי בנק והעתקי שיקים, שאין אפשרות לקבלם באתר האינטרנט של הבנק אלא נדרשת הזמנה מיוחדת מארכיון הבנק.
  • הנתבעת פנתה לבנק בבקשה הנ"ל אך הדבר אורך מספר שבועות ואינו תלוי בנתבעת. כל עוד לא קיימים בידי הנתבעת המסמכים, אינה יכולה להציג תמונה מלאה ושלמה.
  • הנתבעת פנתה לתובעת בבקשה לארכת מועד אשר הסכימה לארכה עד ליום 30.4.18, ונטען כי הנתבעת עשתה מאמצים רבים להשלים את המלאכה בתקופה זו, אך הדבר לא הסתייע בשל הנסיבות.
• ביום 2.5.18 הגישה התובעת תגובה לבקשה (התגובה לא נתמכת התצהיר), שבה התנגדה לבקשה, מהנימוקים הבאים:
  • התובעת מתנגדת לארכה מאחר שהיה בידה של הנתבעת זמן מספיק להיערך ולהכין את כתב ההגנה, נטען כי הנתבעת מנסה לנקוט בסחבת ולדחות את הקץ.
  • כתב התביעה נשלח לנתבעת בדואר רשום והנתבעת התמהמה באיסופו. בתחילת מרץ 2018 נשלח כתב התביעה לבא כוחה הקודם של הנתבעת.
  • בסמוך ולאחר ביצוע ההמצאה, שוחחה התובעת עם הנתבעת מספר פעמים ושיחות אלו לא נשאו פרי.
  • התובעת נעתרה לבקשת הנתבעת להארכת מועד להגשת כתב הגנה באופן חלקי עד ליום 30.4.18.
  • באשר לטענת הנתבעת לאיסוף מידע נטען כי מדובר בחבות של הנתבעת לתשלום עבור שירותים שסיפקה התובעת. נטען כי בטרם הגשת התביעה בחודש ינואר 2018 נוהלה תחלופת מכתבים בין הצדדים ולכן המסמכים הנדרשים היו צריכים להיות בידי הנתבעת.
  • התובעת מבקשת לקבוע מועד דיון מוקדם על מנת לקדם את התיק טרם פגרת הקיץ.
• ביום 3.5.18 הוגשה מטעם הנתבעת תשובה לתגובה הנ"ל (התשובה לא נתמכת בתצהיר) , שבה צוין בתמצית כך:
  • נטען כי אין אינטרס מוגן של התובעת אשר נפגע בעקבות הארכת המועד המבוקשת.
  • מדובר בבקשה ראשונה להארכת מועד לפרק זמן סביר. חומרי הבנק הם חומרים חיוניים ובעלי חשיבות עליונה לגילוי האמת.
  • הבנק אינו בשליטת הנתבעת ואינה יכולה להכתיב לו את לוחות הזמנים.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה אני מחליט כך:

הבקשה מתקבלת, תוך חיוב הנתבעת בהוצאות ההליך בסך 1,000 ₪.

על פניו ומאחר שעסקינן בתביעה בסדר דין מהיר (שעפ"י תקסד"א מחויבת הנתבעת לצרף כבר לכתב הגנתה מלוא המסמכים הרלוונטיים), ניתן להבין מדוע הנתבעת פועלת לאיסוף מסמכים רלוונטיים, אך ניכר כי הנתבעת משתהה, ואף אינה תומכת דבריה בכל תצהיר או אסמכתא (בניגוד לדין ולמצופה), ולכן דבריה אינם יכולים להתקבל כפשוטם, מה גם שמדברי הצדדים עולה שהיו מגעים די ממושכים בין הצדדים, וגם במקביל אליהם יכולה וצריכה הייתה הנתבעת לאיסוף המסמכים הרלוונטיים, כדי להיערך למצב שבו מגעי הפשרה לא יסתיימו בפשרה, כפי שאכן קרה במציאות.

בנסיבות, מצאתי שהאיזון הראוי יהיה בחיוב הנתבעת בהוצאות, שירפאו את מחדליה הנ"ל, באופן מידתי.

מובהר לנתבעת, כי במידה שלא תגיש כתב הגנתה עד יום 30.5.18, תוכל התובעת לעתור למתן פס"ד בהיעדר הגנה נגדה, בחלוף אותו מועד.

ההחלטה תשלח לכל הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ח, 07 מאי 2018, בהעדר הצדדים.