לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו לה – הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להטלת עיקול זמני להידחות.

ראשית, העיקולים שהוטלו על נכס המקרקעים עליו מבוקש העיקול הם מיום 10.06.2010 ומיום 08.09.2010 – זמן רב לפני חתימה על הסכם ניהול החשבון מול התובע, ובוודאי שהרבה לפני יצירת החוב המיוחס למנוחים. אין בכך, בעת זו, כדי לתרום לביסוס ייסוד ההכבדה. בנוסף, בשים לב לגובה החוב המיוחס ולנכסים המפורטים בצוואה – נדמה, כי יש בכך כדי לבסס איתנות כלכלית דווקא לנכסי העיזבונות.

שנית, צורף צו קיום צוואה של המנוחה, ואולם לא צורף צו דומה למנוח הנוסף. החשבון נוהל יחד, ולא בנפרד. כמו כן, הצוואה מציינת ארבעה יורשים, ולא ברור מדוע התביעה הוגשה כנגד הגברת רבקה כץ בלבד, כאשר ישנם יורשים נוספים אשר נהנים מנכסי העיזבון. אף שמדובר על זכות של התובע לתבוע כל נתבע שיחפוץ בכך (ולא לתבוע נתבעים פוטנציאליים אחרים), ואולם הדבר משפיע על מאזן הנוחות ותום הלב המוגבר הנדרש לשם אישור צו עיקול זמני.

משום כל האמור לעיל – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.