ביום 7/2/2018 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה כספית בת 100,000 ₪ ולצדה צו עשה.

בכתב התביעה מצוין תחת הכותרת "רקע עובדתי" כי במהלך השנים 2014 -2017, קיימו הצדדים מערכת יחסים לסירוגין עת היה התובע פרוד והנתבעת גרושה עם שני ילדים קטינים.

מערכת זו (סעיף 3) נמשכה לסירוגין כשלוש שנים.

עפ"י סעיף 4 מעולם לא התגוררו הצדדים יחדיו:

הנתבע התגורר בביתו עם אשתו והנתבעת בביתה עם ילדיה והם נהגו להיפגש. כל זאת עד אפריל 2017, מועד בו החליטו להיפרד זו מזו סופית.

עניינה של התביעה בעסקאות אשראי שעשתה הנתבעת בכרטיס אשראי של התובע, (סעיף 6) של כתב התביעה.

באוקטובר 2017 (סעיף 9) חודש הקשר בין הצדדים "חידשה הנתבעת את הקשר עם התובע ופיתתה אותו לחזור לזוגיות...".

אותה עת, עפ"י סעיף 11, התובע עודו נשוי.

בסעיף 13 נטען, כי השניים עברו למגורים משותפים באזור המרכז, התובע התרצה והסכים ודמי השכירות לדירה ששכרו בהרצליה שולמו על ידם בחלקים שווים.

חוזה השכירות נרשם ע"ש הנתבעת בלבד "בשל הטבות חד הורית שהיא מקבלת".

במסגרת התביעה הגישה התובעת בקשה למתן צו עשה זמני וביום 7/2/2018 ניתנה החלטתו של כב' השופט אהוד קפלן, בזו הלשון: " לאחר עיון בבקשה למתן צו עשה זמני ובכתב-התביעה – לא מצאתי כי לבית משפט השלום בחדרה סמכות מקומית – שהרי הנכס נמצא בהרצליה ושם גם הנתבעת.

הטענה שנטענה בכתב בתביעה - שבעבר שני הצדדים התגוררו בחדרה – ככל שהיא נכונה – יכולה בנסיבות מסוימות להקנות סמכות מקומי לבית משפט לענייני משפחה אך לא לבית משפט השלום.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית".

ביום 12/2/2018 הגיש התובע בקשה (בקשה מס' 2) להעברת ההתדיינות אל בימ"ש השלום בהרצליה.

הבקשה מציינת, כי ביום 7/2/2018 החליט בימ"ש זה כי הסמכות המקומית לדון בתביעה, היא זו של בימ"ש השלום בהרצליה, בהיות הנתבעת מתגוררת שם.

ביום 7/2/2018 ניתנה החלטה אחת בלבד בתיק זה והיא זו אשר מצוטטת מעלה ובה לא נקבע כפי שמצוין בבקשת התובע, היינו, כי הסמכות המקומית מסורה לבימ"ש בהרצליה.

ביום 16/04/2018, הוגשה תגובת הנתבעת לבקשה לקביעת סמכות שהגיש התובע וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, עד להכרעה בסוגיית הסמכות המקומית.

הנתבעת סבורה, כי הסמכות המקומית מסורה לבימ"ש השלום בתל-אביב ואילו הסמכות העניינית מסורה לבימ"ש לענייני משפחה... שכן מדובר בתביעה של בני זוג לשעבר (הגם שלא היו נשואים) וזאת עפ"י סעיף 21(ב) לחוק בימ"ש לענייני משפחה, ומן הראוי גם שהדיון יתנהל בדלתיים סגורות לשמירת צנעת הפרט של שני הצדדים.

זה המקום לציין, כי לא תיתכן סמכות מקומית לבימ"ש שלום בת"א וסמכות עניינית לבימ"ש לענייני משפחה בת"א, בו זמנית.

הנתבעת מתגוררת בהרצליה.

טענות התובע נוגעות לרכוש אשר רכש הוא לטענתו עבור הנתבעת לדירה בה היא מתגוררת בהרצליה ומכאן לא ברור כיצד הסמכות מסורה לבימ"ש בחדרה אליו הוגשה התביעה.

ביום 17/4/2018 המציאה הנתבעת לתובע העתק מהחלטה שניתנה ביום 17/4/2018 המורה למשיב להשיב לתגובה עד יום 16/4/2018, אולם תגובה כאמור לא הוגשה.

שבתי ובחנתי את מכלול הכתבים ואיני שותף לעמדת הנתבעת, כי הסמכות העניינית מסורה לבימ"ש לענייני משפחה.

הסכסוך העולה לידתו אמנם במערכת יחסים שקיימו הצדדים לסירוגין, בין השנים 2014 ל-2017, לאחר היכרות ביניהם, אין מדובר כלל בבני זוג כהגדרת הביטוי בחוק בתי המשפט לענייני משפחה שכן לבד מרצונם של השניים לקיים מערכות יחסים לסירוגין בתקופת היותו של התובע נשוי גם עם פרוד, אינה עושה אותם לבני זוג ולא מתפקידי במסגרת החלטה לסמכות מקומית לעסוק במעמדם של השניים כבני זוג, אם לאו.

הסכסוך אינו נובע מסכסוך משפחתי אלא מהתנהלות שני הצדדים לאותן מערכות יחסים בהן נעשה שימוש עפ"י כתב התביעה בכרטיס האשראי של התובע ע"י הנתבעת ותוצאות אותו שימוש הוא עילת התביעה שלו, לצד הסעד הכספי מבוקש גם צו עשה שעניינו בהשבת מיטלטלין אשר נמצאים ברשות הנתבעת בביתה בהרצליה ואותם מבקש התובע לחייבה למוסרם לידיו.

בסעיף 49 של כתב התביעה נטען, כי הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה מסורה לבימ"ש שלום זה כיון שמדובר בבני זוג שהתגוררו עד כה בחדרה והנתבע ממשיך להתגורר בחדרה.

דא עקא, והנתבע אינו אלא הנתבעת ואין היא מתגוררת בחדרה, אלא בהרצליה ואין נפקא מינה בבימ"ש השלום למקום מגוריהם המשותף האחרון של השניים.

מן המקובץ הוא, שהסמכות העניינית והמקומית, שתיהן מסורות לבימ"ש השלום במחוז תל-אביב.

בהלימה להנחייתו של כבוד הנשיא, השופט אינאס סלאמה, מיום 30/06/2014, אני מורה על העברת התיק אל נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, כבוד השופט אביחי דורון, על מנת שינותב תיק זה, אל בית המשפט אשר ידון בהתנגדות, ע"פ מכלול שיקוליו.

אין צו להוצאות, לפי שעה.

הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה בתוך 20 ימים מיום שתימסר החלטה זו לבא-כוחו.

לתשומת לבו, כי כתב ההגנה יוגש לביהמ"ש שיקבע בהחלטת כב' הנשיא, השופט אביחי דורון.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ח, 08 מאי 2018, בהעדר הצדדים.