ב"כ המאשימה: עו"ד מאיר לוברבאום

ב"כ הנאשם: עוד נאהל זחאלקה

כללי

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן שכלל ארבעה אישומים, בשורת עבירות כנגד הרכוש שביצע בחניון כלי הרכב הסמוך לבית החולים "שערי צדק" (להלן: "החניון").

ביום 16.01.18 בשעה 22:30, בחניון, פרץ הנאשם לרכבה של המתלוננת, שהגיעה לבקר את סבה שאושפז בבית החולים. הנאשם ניפץ את החלון האחורי- ימני של הרכב וגנב מתוכו תיק גדול ובו ציוד לימודים וציוד אישי של המתלוננת, מפתחות לדירתה ופריטים המכילים את כתובת מגוריה. בשל כך הורשע הנאשם בעבירות פריצה לרכב, גניבה מרכב וחבלה במזיד ברכב, שיוחסו לו באישום הראשון.

האישום השני נמחק מכתב האישום.

ביום 26.01.18 בין השעות 19:00-20:00, פרץ הנאשם לרכבו של אדם נוסף שחנה בחניון. הנאשם ניפץ את החלון הקדמי לצד הנהג וגנב מתוך הרכב ארנק שהכיל שני כרטיסי אשראי, תעודת זהות, רישיון נהיגה ו-400 ₪. בשל כך הורשע הנאשם בעבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב וחבלה במזיד ברכב, שיוחסו לו באישום השלישי.

26.1.18 בשעה 14:00, פרץ הנאשם לרכבו של אדם נוסף שחנה בחניון. הנאשם ניפץ את החלון קדמי- שמאלי של הרכב וגנב מתוכו שעון וארנק שהכיל שני כרטיסי אשראי ו-200 ₪. לאחר מכן, נסע הנאשם ברכבו לאחר שהתקין עליו לוחית זיהוי השייכת לרכב אחר שהורד מהכביש, לתחנת דלק "מנטה" וניסה לתדלק את רכבו באמצעות אחד מכרטיסי החיוב שגנב מרכבו של המתלונן, ניסיון אשר לא צלח עקב חסימת הכרטיס מבעוד מועד, עם גילוי הגניבה. בשל כך הורשע הנאשם בעבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד ברכב, הונאה בכרטיס חיוב, גניבת כרטיס חיוב, זיוף סימני זיהוי של רכב וגניבה מרכב, שיוחסו לו באישום הרביעי.

ביום 28.01.18 בין השעות 12:30-14:30, פרץ הנאשם לרכב של אדם נוסף אשר חנה בחניון באמצעות ניפוץ החלון הקדמי לצד מושב הנהג וגנב מן הרכב פלאפון מסוג סמסונג, שלושה כרטיסי אשראי, סכום כסף נוסף ותיק צד שבו היו תרופות. בשל כך הורשע הנאשם בעבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב, שיוחסו לו באישום החמישי.

1. הצדדים הציגו הסדר דיוני במסגרתו כתב האישום תוקן והנאשם הודה במיוחס לו והורשע. הוסכם כי יוכן בעניינו של הנאשם תסקיר שירות מבחן. לא נערך הסדר לעניין העונש, אך הוסכם כי ייגזר על הנאשם פיצוי גם לזכות נפגעת העבירה באישום השני שנמחק מכתב האישום.
2. תסקיר מבחן מיום 11.11.18 מלמד כי הנאשם בן 21, רווק, באותה עת עבד בבית קפה וגר עם משפחתו. הנאשם גדל במציאות מורכבת ונחשף מגיל צעיר לדפוסי חיים שוליים. הוא בוגר 12 שנות לימוד ובעל תעודה המקבילה לבגרות. מגיל 16 החל הנאשם לעבוד במקביל ללימודיו כדי לסייע בפרנסת המשפחה, ואף רכש מקצוע במסגרת קורס של משרד העבודה והרווחה. בשנה שקדמה לביצוע העבירות צבר הנאשם חובות מרובים, בעיקר בשל חוסר יכולתם של הוריו להתפרנס, על רקע מצבם הרפואי, והוא נאלץ להיות המפרנס העיקרי במשפחתו. בנוסף התמודד הנאשם עם משבר אישי בעקבות סיום קשר זוגי ארוך. שירות המבחן התרשם כי הוריו של הנאשם נעדרי יכולת להוות גורם תמיכה משמעותי עבורו, וכי במצבי משבר יכולת התפקוד שלו נפגעת.

הנאשם החל לצרוך אלכוהול באופן תדיר בגיל 17, כדרך התמודדות עם קשיים, תיאר כי כיום נמנע משתיית אלכוהול ושלל נזקקות טיפולית, אך הסכים לשתף פעולה עם טיפול. הנאשם נעדר הרשעות קודמות. הוא קיבל אחריות מלאה על ביצוע העבירות, והתרשמות שירות המבחן היא, כי ברקע לביצוען עמדו דרישות לתשלום חובות מצד חברות שונות, והוא ביצען מתוך חוסר אונים וחווית דחק ולחץ שנבעו מדוחק כלכלי, אימפולסיביות ורצון להשיג רווח קל ומהיר. לצד זאת, שירות המבחן התרשם כי הנאשם הצליח לתפקד באופן תקין ולהימנע ממעורבות בפלילים. הנאשם שולב בקבוצה לצעירים במעצר בית, התמיד בהגעתו למפגשים, השתתף בהם באופן פעיל, נענה לגבולות המסגרת ונראה כי הוא בעל מוטיבציה להמשך התערבות טיפולית. שירות המבחן התקשה להעריך את היקף השימוש בסמים שעושה הנאשם, אולם הדגיש את תפקודו התקין וניהול אורח חייו הנורמטיבי שהשתקף בלימודיו, בהשתלבותו החיובית במסגרת התעסוקה ובאחריות הגבוהה שהפגין כלפי משפחתו. על אף הקשיים עמם מתמודד והמשברים האישיים, הוא גילה יכולת רגשית לפעול לקידומו האישי ורצון לשינוי באורח חייו, הביע חרטה צער ובושה וניכר כי ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מרתיע ומחדד גבולות. לאור נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך "צדק מאחה" וההערכה כי ישנה חשיבות להמשך טיפול ושיקום שעשויים לקדם את מצבו של הנאשם, התבקשה דחיה למשך ארבעה חודשים לצורך מעקב אחר התמדתו של הנאשם בהליך הטיפולי.

המלצתו של שירות המבחן התקבלה, ושמיעת הטיעונים לעונש נדחתה.

1. תסקיר משלים מיום 11.3.19 מלמד כי בתקופת הדחייה הנאשם מסר בדיקות לאיתור שרידי סם שהעידו על ניקיון מסמים ושולב בסדנת "חוק ומשפט", שאל מפגשיה הגיע לרוב בקביעות ובזמן והיה קשוב. שירות המבחן התרשם מהבעת רצון ומוכנות של הנאשם להמשיך בטיפול, לצד נסיגה מסוימת במצבו שחלה לאחרונה, שבאה לביטוי בפיטוריו של הנאשם מעבודתו והתעסקות במחירים שמשלם בעקבות הרשעתו. לפיכך, התלבט שירות המבחן ביחס להמלצתו. מצד אחד עמד השירות על החשש בדבר הידלדלות בכוחותיו שך הנאשם, אך מנגד הצביע על העובדה כי מדובר בבחור צעיר שביטא נכונות לטיפול ושיתף פעולה עם שירות המבחן, השתלב באופן חיובי בתהליך שיקומי וההתרשמות היא כי יש ביכולתו להמשיך ולהיתרם מקשר טיפולי. לאור האמור, המליץ שירות המבחן לבכר בעניינו של הנאשם ענישה שיקומית בדמות צו מבחן לשנה, לצד 300 שעות שירות לתועלת הציבור.
2. חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 20.5.19 מלמדת כי הנאשם כשיר לרצות עונש זה.
3. ב"כ המאשימה ביקש לקבוע ביחס לכל אחד מהאישומים הראשון, השלישי והחמישי מתחם עונש הולם שבין שישה חודשי מאסר בעבודות שירות לבין שנים - עשר חודשי מאסר בפועל, וביחס לאישום הרביעי מתחם עונש הולם שבין שמונה לארבעה - עשר חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם עונש המצוי בתחתית המתחם ביחס לכל כל אחד מהאישומים, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לכל נפגעי העבירות. ב"כ המאשימה הדגיש את הערכים המוגנים שנפגעו באמצעות העבירות, את הכיעור שבניצול רגעי מצוקתם של מי שהגיעו לביקור בבית חולים ודאגתם נתונה לענייני בריאות שלהם או של בני משפחתם ואת העובדה שהנאשם חזר על העבירות שוב ושוב בתוך ימים ספורים.
4. ב"כ הנאשם ביקש לקבוע בגין כלל האישומים מתחם עונש הולם אחד שבין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות לבין מספר קצר של חודשי מאסר בפועל. ב"כ הנאשם ביקש לחרוג לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום ולאמץ את המלצת שירות המבחן. בטיעוניו הודגשו נסיבות חייו ונסיבותיו המשפחתיות של הנאשם, ההליך הטיפולי שעובר הנאשם במסגרת שירות המבחן והעובדה כי הנאשם שהה במעצר של ממש במשך כשבועיים ולאחר מכן בתנאים מגבילים במשך תקופה ארוכה.
5. הנאשם בדברו האחרון הביע צער על מעשיו, תאר את השתלבותו בטיפול קבוצתי של שירות המבחן, וביקש את רחמי בית המשפט.

מתחם העונש ההולם

1. טרם קביעת מתחם העונש ההולם את מעשיו של הנאשם, יש לקבוע האם כלל האישומים נכנסים לגדר "אירוע אחד", או שמא מדובר במספר אירועים, שיש לקבוע מתחם עונש הולם נפרד בגין כל אחד מהם. ההלכה הפסוקה קבעה אמות מידה לצורך הכרעה בשאלה זו, המתייחסות לשאלת היותן של העבירות חלק מאותה "תכנית עבריינית" ולקיומה של סמיכות בזמן ובמקום ביניהן. כן ניתן משקל למבחן המהותי - מוסרי שמתמקד בנזקים שגרמה התנהגותו של הנאשם לנפגעי העבירות (ראו ע"פ 4910/13 גאבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 29.10.14), והשוו- דנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו22.5.16)).
2. במקרה דנן, הנאשם ביצע מספר עבירות דומות במהותן בתוך תקופה קצרה של כשבועיים ימים. העבירות בוצעו באותו המקום. הגם שמדובר בקורבנות שונים בכל אישום, ניתן לראות במעשים כחלק מתכנית עבריינית אחת שנמשכה על פני פרק זמן בן מספר ימים. לפיכך, ומשמדובר במעשים הדומים דמיון רב זה לזה, מצאתי להתייחס לכלל האישומים כאל אירוע אחד ולקבוע מתחם עונש הולם אחד לכולם.
3. הערך המוגן בעבירות הפריצה לרכב והגניבה הוא שמירה על קניינו של אדם ועל זכותו לפרטיות. לבד מהנזק לרכוש שגורם מעשה הפריצה עצמו, פריצה לרכב, החונה בחניון מוסדר, פוגעת גם בתחושת הביטחון האישי והיא מהווה פלישה לתוך המרחב הפרטי של אדם שבו הוא מחזיק, לעיתים, גם רכוש נוסף וחפצים אישיים.
4. עבירת זיוף סימני זיהוי של רכב נועדה גם כן להגן על הקניין, ואף לשמור על הסדר הציבורי, תוך הבטחת היכולת לזהות כלי רכב ואת נהגיהם, על פי סימני זיהוי אמיתיים.
5. עבירות גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב נועדו אף הן להגן על קניינו של אדם ולהבטיח מהלך עסקים תקין, תוך הסתמכות על אמינותם של כרטיסי חיוב כאמצעי תשלום.
6. העבירות שביצע הנאשם בוצעו בצורה מתוכננת, אם כי לא מתוחכמת במיוחד- באמצעות ניפוץ חלונות כלי הרכב כדי לגנוב מתוכם. הנאשם שב למקום ביצוע העבירות פעם אחר פעם ופגע שוב ושוב בקורבנות שונים.
7. העובדה כי הנאשם בחר לפרוץ לכלי רכב החונים בחניון הסמוך לבית חולים יש בה מימד של כיעור וחומרה. לעיתים קרובות המבקרים בבית החולים טרודים עד מאד בדאגה לבריאותם או לבריאות קרוביהם, ומעשיו של הנאשם הם בעלי פוטנציאל לפגוע דווקא באנשים המצויים במצוקה.
8. הרכוש שגנב הנאשם אמנם לא היה עצום בערכו, אך הנזק שעשוי להיגרם לנפגעי עבירה שנגנב מהם ציוד אישי כגון תעודות שונות, טלפונים, כרטיסי אשראי, תרופות ומפתחות אינו פחות בחומרתו מהנזק שנגרם כתוצאה מגניבה של רכוש בעל ערך. מובן כי שחזור ואיסוף מחדש של חפצים אישיים שנגנבו והצורך לתקן גם את הנזקים שנגרמו לכלי הרכב, יצרו טרחה וטרדה לא מבוטלות.
9. ביחס לעבירות הנוגעות לשימוש בכרטיס החיוב הגנוב, שקלתי את העובדה כי בסופו של יום הנאשם לא הצליח לקבל כספים במרמה, בשל כך שהכרטיס נחסם עוד טרם עשה בו שימוש.
10. בחינת הפסיקה מלמדת כי בגין עבירות הדומות לאלה שבוצעו על ידי הנאשם בנסיבות דומות, נגזרו עונשים הכוללים רכיב מוחשי של מאסר בפועל. ראו למשל רע"פ 2955/10 אליהו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 25.4.10); רע"פ 6257/11 בדר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 30.10.11); עפ"ג (מח' מרכז – לוד) 29574-02-13 מדינת ישראל נ' אלפקיר (פורסם בנבו 24.2.13); עפ"ג (חי') 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (פורסם בנבו 27.8.14); עפ"ג (מרכז) 51523-12-14 פנטה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 18.1.15); ת"פ (ת"א) 22913-03-12 מדינת ישראל נ' חרפל (פורסם בנבו 28.11.13).
11. לנוכח האמור לעיל, מתחם העונש ההולם את כלל העבירות שביצע הנאשם נע בין שישה- עשר לשלושים חודשי מאסר בפועל ולצדם מאסר מותנה, קנס ופיצוי לקורבנות העבירות.

העונש המתאים לנאשם

1. לזכות הנאשם נזקף עברו הנקי והעובדה כי הצליח לקיים אורח חיים מתפקד ויצרני במישור הלימודי והתעסוקתי, תוך התמודדות עם נסיבות חיים מורכבות והכרח לתמוך בהוריו ולפרנס את משפחתו כבר מגיל צעיר.
2. הודאת הנאשם במיוחס לו בשלב מוקדם יחסית של ההליך היה בה משום חיסכון בזמן שיפוטי, אך יותר מכך, היא ביטאה הכרה של הנאשם בפסול שבמעשיו, עליהם הביע צער ובושה. אלה מקטינים את הסיכוי להישנות מעשי עבריינות.
3. הנאשם השתלב בטיפול שהוצע לו על ידי שירות המבחן במסגרת פיקוח המעצרים, וגילה רצינות התמדה ומחויבות לטיפול, תוך הבנה כי הוא נדרש על מנת לסייע לו לחזור למסלול חיים נורמטיבי. אני סבורה כי התמדתו של הנאשם בטיפול שהוצע לו על ידי שירות המבחן וההישגים שהשיג עד כה, מבססים אפשרות של ממש כי הנאשם ישתקם, ומצדיקים סטייה לקולא ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

לא נעלמה מעיני העובדה, לפיה שירות המבחן התרשם מנסיגה מסוימת שחלה בטיפול בעת האחרונה, ואולם התרשמות זו מבוססת, במידה רבה, על החשדתו של הנאשם בעבירה אחרת שלא הוגש בגינה כתב אישום, וממילא אינה יכולה להוות שיקול בקביעת העונש.

1. על אף האמור, לא אוכל לקבל את המלצת שירות המבחן ולגזור על הנאשם שירות לתועלת הציבור ומבחן כרכיבי ענישה מרכזיים, באשר אין באלה כדי לבטא את החומרה הנובעת מריבוי מעשיו של הנאשם ומספר הקורבנות שנפגעו מהם. אני סבורה כי העונש ההולם בעניינו של הנאשם הוא מאסר בעבודות שירות, לתקופה שתאפשר לנאשם לשוב, כבר בחודשים הקרובים, לשוק העבודה, לצד צו מבחן, מאסר מותנה וענישה בעלת היבטים כלכליים שיהיה בה כדי לפצות, במידת מה, את נפגעי העבירה, ויחד עם זאת להעביר מסר לפיו ביצוע העבירות אינו כדאי גם מבחינה כלכלית.
2. בקביעת משך המאסר בעבודות שירות שקלתי גם את העובדה כי הנאשם היה במעצר של ממש מיום 1.2.19 ועד יום 18.2.19, תקופה אשר לא תקוזז מהעונש, ולאחר מכן שהה בתנאים מגבילים במשך מספר חודשים נוספים.
3. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. חמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 28.7.19 בשעה 8:00 במפקדת מחוז דרום של שירות בתי הסוהר.

ב. צו מבחן למשך שנה מהיום.

ג. חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

ד. שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פרק יא' לחוק העונשין התשל"ז- 1977, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק.

ה. פיצוי למתלוננת באישום הראשון, עדת תביעה 6 בכתב האישום בסך 1,000 ₪.

ו. פיצוי למתלוננת באישום השני, עדת תביעה 7 בכתב האישום בסך 1,000 ₪.

ז. פיצוי למתלונן באישום השלישי, עד תביעה 8 בכתב האישום בסך 1,000 ₪.

ח. פיצוי למתלונן באישום הרביעי, עד תביעה 4 בכתב האישום בסך 1,200 ₪.

ט. פיצוי למתלונן באישום החמישי, עד תביעה 3 בכתב האישום בסך 1,500 ₪.

בסך הכל הנאשם ישלם פיצוי של 5,700 ש"ח לכל המתלוננים, כפי שפורט לעיל. הפיצוי ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.7.19 והבאים עד ל-1 בכל חודש עוקב. כל תשלום שישולם, יחולק באופן יחסי בין המתלוננים. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד מלוא יתרת הפיצוי לפירעון מיידי.

י. קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון עד ליום 1.12.19 והשני עד ליום 1.1.20.

1. הוסברו לנאשם חובתו לשתף פעולה עם שירות המבחן בקיום צו המבחן, והאפשרויות העומדות בפני בית המשפט אם לא יעשה כן.
2. המזכירות תעביר העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.
3. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בנוכחות הצדדים.