לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של כב' השופט שלמה בנג'ו בת"ק 17848-02-18 בביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה. פסק הדין ניתן ביום 11.7.18.

התביעה לפני ביהמ"ש קמא היתה תביעה נזיקית על סך של 20,000 ₪. המבקש טען כי המשיבה פיתתה אותו לעשות אצלה תותבת חדשה. היא התקינה לו את התותבת. הוא שילם עבורה 2,700 ₪, אולם התברר לו כי התותבת איננה טובה והוא חש כאבים ולחץ כאשר הוא מתקין אותה בפיו.

המשיבה, באמצעות הטכנאי אשר התקין את התותבת, מסר לפני בית משפט קמא כי בקשתו של המבקש נבדקה וגם על ידי משרד הבריאות אשר מצא את התותבת תקינה. מטעם משרד הבריאות בדק את התובע מומחה פה ולסת בבית חולים רמב"ם, וכאמור נקבע כי התותבת תקינה.

בא כח המשיבה הסביר בבית המשפט קמא כי מדובר בתותבת נשלפת לסת תחתונה שהיא זורמת בפה ואין דבר שמחזיק אותה. כשהתותבת נשלפת צריך להתאים אותה בפה. הסיבה למצב זה היא כדלקמן: אם אדם הולך עם אותה תותבת שנים רבות, הרכס שמחזיק אותה נהרס ונראה כמו שולחן וברגע שאתה מניח את התותבת היא זזה בפה. בא כח המשיבה הוסיף כי המבקש לא הופיע להתאמות על אף שזומן לכך ואם היה מופיע, ייתכן שהיה צריך להרכיב תותבת חדשה.

בית המשפט קמא כתב בפסק דינו כי עמדה לפניו קביעתו של המומחה לפה ולסת אשר מצא את התותבת תקינה, מנגד לא הובאה לו כל חוות דעת או מסמך רפואי אחר מצידו של המבקש התומך בטענותיו ולפיכך החליט לדחות את התביעה ללא צו להוצאות.

ההלכה היא, שבית המשפט לערעורים אינו נוטה להתערב בפסק דין שניתן בתביעה קטנה אלא במקרים חריגים ומצומצמים ביותר. אין זה המקרה כאן.

לא נמצאה עילה משפטית להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

יחד עם זאת, הסכים בא כח המשיבה לשלם למבקש, בשל זקנתו ומצבו הרפואי, את הסכום ששולם, דהיינו 2,700 ₪.

לפיכך, אני מחייבת את המשיבה לשלם למבקש את הסכום של 2,700 ₪.

סכום זה יישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 01.2.19.

אין צו להוצאות בהליך שלפניי.

ניתן היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.