רקע כללי וטענות התובעים

ביום 22.10.17 רכשו התובעים מהנתבעת 2 מקרר LG. בסמוך לקבלת המוצר, פנו התובעים לנתבעת 1 (הנותנת שירות ואחריות למוצר) וטענו כי מדובר במוצר פגום שכן המקרר מקפיא את כל המוצרים בתוכו ונציגים מטעמם הגיעו מספר רב של פעמים בניסיונות לתקנו ללא הצלחה, לרבות החלפת ויסות טמפרטורה. התובעים שלחו לנתבעים מכתב מפורט וציינו בפניהם את החשיבות הרבה של תיקון המקרר או החלפתו למקרר תקין שכן רוכש המקרר הוא חולה סכרת וכי אי החלפת המוצר גורם לו לבעיות בריאותיות קשות כי האינסולין שעליו היה להזריק קפא.

טענות הנתבעת 1 (להלן הנתבעת)

ביום 22.10.17 רכשו התובעים מקרר מהנתבעת 2.
ביום 5.11.17 ביקר טכנאי מטעם חברת השרות של הנתבעת בעקבות טענה על רעש בלתי סביר. בביקור נמצא כי המקרר תקין וכי הרעשים נורמליים. מאידך נמצא כי יש צורך במעקה בקבוקים. ביום 30.11.17 הותקן מעקה הבקבוקים.
ביום 18.12.17 בוצע ביקור בבית התובעים בעקבות טענה כי המוצרים בתא המזון קופאים. בבדיקה לא נמצא מוצרים קפואים אך למען הזהירות בוצע החלפת חיישן.

ביום 25.12.17 בוצעה ביקורת של ראש צוות ובביקור המקרר נמצא תקין. בתא המזון נמדדה בטמפרטורה של 5 מעלות שהינה טמפרטורה תקינה. נמצא שמוצרים רבים דחוסים במקרר בתוך שקיות. הוסבר לתובעת כי אל לה לדחוס מוצרים בשקיות בתוך המקרר.

ביום 16.1.18 נשלח מכתב תקינות.

הצדדים חזרו על טענותיהם בדיון.

מאחר ואין חולק כי המקרר נמצא עדיין בתקופת האחריות הרי שזכותה של הנתבעת לתקן את המקרר ולבדוק אותו, ולא על נקלה יש להורות על ביטול העסקה או החלפת המקרר במקרר חדש.

נעשו במעמד הדיון ניסיונות לאפשר תיאום ביקור נוסף לשם פתרון הבעיה, אך חרף זאת, עמד בנה של התובעת (שדיבר בשמה בשל קשיי שפה) כי הוא עומד על החלפת מקרר חדש, אף שנציג הנתבעת הציע לערוך בדיקה נוספת שלאחריה יוחלט האם אכן יש מקום להחליף את המקרר או שיש דרך לתיקון התקלה.

סבורני כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי מדובר במוצר פגום.

פרט לטענה הכללית כי המוצרים בתא המזון קופאים כל הזמן, לא הובאה ראיה כלשהי להוכחת הטענה; למשל, מדידה פשוטה עם מד חום ביתי (לא רפואי, כמובן) המראה מה הטמפרטורה. את זה ניתן היה לעשות על נקלה תוך תיעוד על ידי צילום מד החום בתוך המקרר, בנקודות זמן שונות.

למצער, לא הובאה חוות דעת מומחה להוכיח כי מדובר אכן במקרר תקול או פגום.

אכן, בהליך של תביעה קטנה חוות דעת מומחה אינה תנאי מקדמי לקבל טענה שבמומחיות, והיא ראיה ככל ראיה אחרת. אם די בראיות שהובאו להוכיח את התביעה, רשאי בית המשפט לקבלה גם ללא חוות דעת מומחה. אולם, אם אין די בראיות שהובאו לבסס את התביעה, היא תידחה (ראו ספרם של טל חבקין ויגאל נמרודי, התביעה הקטנה, עמ' 243-246). מקרה זה הוא מקרה מובהק שבו לא ניתן להסתפק בטענות שהעלו התובעים, שכן על מנת שבית המשפט יגיע למסקנה כי מדובר במקרר פגום או במוצר לא תקין, הגורם לקפיאת מצרכים במקום שבו הם לא אמורים לקפוא, יש צורך בחוות דעת מקצועית.

לאור האמור לעיל, לא הוכחה התביעה כנדרש ולכן אין מנוס מדחייתה.

אין באמור, כמובן, כדי לגרוע מזכותם של התובעים לממש את זכותם על פי תנאי האחריות של המקרר ואין בפסק דין זה כדי לבטל את חובתה של הנתבעת על פי תנאי האחריות, ובתוך תקופה האחריות. ראוי שהתובעים יאפשרו לנתבעת למצות את כל הדרכים האפשריות לפתרון הבעיה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018, בהעדר הצדדים.