כללי

1. העותר מרצה עונש מאסר עולם שנקצב ל-30 שנה בגין רצח, שוד מזוין, קבלת דבר במרמה, משיכת שיק ללא כיסוי, החזקה ושימוש בסמים מסוכנים, ייצוא ייבוא מסחר הספקה של סמים מסוכנים. את מאסרו הוא מרצה החל מיום 21.5.92 מועד שחרורו הצפוי הוא ביום 20.5.22, זהו מאסרו השני והוא מסווג לקטגוריה א'.
2. העותר מלין על ההחלטה שלא לשנות את סיווגו לקטגוריה ב-1 ושלא להוציאו לחופשות.

טענות ב"כ הצדדים

1. לטענת העותר, במהלך מאסרו הוא השתתף בקבוצות טיפוליות וחינוכיות רבות, בין היתר בתחום האלימות, ועבר פרויקט גמילה מסמים. העותר יצא בעבר לחופשות, בשנת 1999 ביצע הפרה של תנאי החופשה, וכן בשנת 2010. בשנת 2014 חודשו חופשותיו, אלא שבחופשתו האחרונה בחודש אפריל 2016, שוטרים שהגיעו לביקורת מצאו שהעותר שהה בחדרו לבד, בעת שהערבים המלווים היו בלובי המלון, ובשל כך הופסקו חופשותיו.

העותר סיים את תקופת הענישה, לא עבר עבירות משמעת, יצא לעבוד ב"בדק בית" ובקנטינת בית הכלא, עבר קבוצה משמעותית בתחום האלימות, ובשלה העת להשיבו לסבב חופשות. במעמד הדיון לפני הוסיף ב"כ העותר וטען כי חוו"ד פסיכולוגית בעניינו של העותר ממליצה על יציאתו לחופשה, וגם גורמי הטיפול אינם מתנגדים ליציאתו לחופשה כאמור.

1. ב"כ המשיבה טען מצדו כי ועדת אסירי עולם אשר התכנסה ביום 30.1.18 התנגדה ליציאתו של העותר לחופשות, בשים לב לכך שמדו"ח האבחון הפסיכולוגי בעניינו (מתאריך 26.1.17) עולה כי העותר ממשיך בהכחשתו את האירוע, התאשפז אשפוזים פסיכיאטריים בעקבות ניסיונות אבדניים, הפרופיל האישיותי מתאפיין בקווים אנטי-סוציאליים, התנהגות אימפולסיבית וקושי בדחיית סיפוקים, ורמת המסוכנות הנשקפת מהעותר הוערכה כבינונית.

דיון והכרעה

1. עיון במסקנות ועדת אסירי עולם מצביע על כך שהועדה מצאה שאין לתת אמון בעותר בשל הפרות חוזרות ונשנות של תנאי החופשה, ובנוסף התייחסה לכך שהאסיר אינו מתקדם בכל תהליך שיקומי ולא עבר טיפול משמעותי בתחום האלימות, כי התנהגותו אינה מעידה כי נתרם, וכי "רמת מסוכנותו עדיין גבוהה".
2. עיון בחוו"ד גורמי הטיפול מצביע על כך שהעותר השתתף לאחרונה (בחודשים מרץ-אוגוסט 2017) בקבוצת אלימות, וקיים הרושם שהעותר עשה מאמצים לשינוי דפוסי חייו, וכי בשנים האחרונות באה לידי ביטוי גמישות מחשבתית. מכאן שאין בסיס של ממש לממצאי הוועדה בדבר חוסר התקדמות בתהליך הטיפולי.
3. כמו כן עיינתי בחוות הדעת הפסיכולוגית (שקדמה כאמור להליך הטיפולי האחרון) ולא מצאתי בסיס לממצאי הוועדה כי רמת מסוכנותו גבוהה. רמת המסוכנות הוערכה במפורש "בינונית", וישנה התייחסות לכך שהעותר שולב לאורך השנים במספר קבוצות ומסגרות טיפול בעזרתן הגיע להישגים טיפוליים משמעותיים, בהם גמילה והחלמה מהתמכרותו לסמים, בנייה וחיזוק של קשר הורי מיטיב ומשמעותי עם ילדיו, גיבש תובנות משמעותיות לגבי אורח חייו והתנהלותו, דפוסי החשיבה המאפיינים אותו, ורכש כלים להתמודדות אדפטיבית.
4. אשר לעובדה שהעותר הפר את תנאי המעצר, אמנם מדובר בהפרה שלישית, אולם מדובר בהפרה מינורית באופן יחסי, בשים לב לכך שהעותר נמצא במקום מעצר הבית ומפקחיו היו בסמוך אם כי לא בצמוד לו. ביחס לכך נתן העותר את הדין וריצה את עונשו ומאז חלפו שנתיים.
5. בשים לב לאמור, ומשהממצאים בבסיס מסקנות ועדת אסירי עולם שונים מהמתואר על ידי הוועדה, אני מורה על כינוס הוועדה פעם נוספת לדיון בעניינו של העותר.
6. החלטת הוועדה תועבר לעיוני בתוך 30 יום מהיום, ובהמשך לכך תינתן החלטה.

תז"פ ליום 29.4.18.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ח, 28 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.