בקשה לאישור הסדר פשרה (מתוקן) במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006.

1. נושא הבקשה הוא העדר הנגישות של אתר האינטרנט של חברת ניו פארם (להלן: "האתר" או "אתר ניו פארם"), אשר מניותיה נמכרו לשופרסל (להלן: "המשיבה") בדצמבר 2017 .

2. לטענת המבקש ביום 15.2.18 הוא ניסה לבצע פעולות באתר, אך הוא גילה כי זה אינו מונגש. לטענתו בכך הפרה המשיבה את תקנה 35א לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן: "תקנות הנגישות"), הקובעת חובת הנגשת אתרי אינטרנט (החל מיום 26.10.17).

3. כן טען המבקש להפרת חובה חקוקה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998 (להלן: "חוק הנגישות"), רשלנות והפרה של סעיף 3(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

4. המבקש טען כי בשל אי הנגשת האתר הוא זכאי לפיצוי בשני מישורים: הראשון, בגין פגיעה באוטונומיה אשר גרמה לו נזק לא ממוני אותו הוא העריך ב-1,000 ₪; השני, פיצוי ללא הוכחת נזק בשווי של 1,000 ₪. את הנזק לכלל הקבוצה העריך המבקש בסך של 50,000,000 ₪.

5. עוד לפני שהוגשה תשובת המשיבה לבקשה, הצדדים באו ביניהם בדברים וסיכמו כי יפנו להליך גישור בפני המגשרים, עו"ד שלמה כהן ועו"ד עדי סולומון וייס, וזאת במטרה לייתר את ניהול ההליך.

6. במהלך הליך הגישור, הובאה בפני המבקש עמדת המשיבה לפיה דין בקשת האישור להידחות, בין היתר מהטעמים הבאים (שאינם ממצים את טענות המשיבה):

א. בקשת האישור התייתרה – אתר המשיבה (תחת המיתוג BE) מונגש כדין: ניו פארם נערכה להנגשת האתר, בהתאם להוראות תקנות הנגישות, עוד לפני המועד בו תקנה 35א לתקנות הנגישות נכנסה לתוקף. כך בין היתר, הונגשה הפלטפורמה עליה מועלים התכנים כך שתתאים להעלאת תכנים מונגשים ותוכננו הדרכות לעובדי החברה לשם הסבר על העלאת תכנים מונגשים. תהליך זה לא הושלם בסופו של דבר עקב תהליך מכירת ניו פארם למשיבה. העסקה לרכישת מניות ניו פארם נחתמה בחודש אפריל 2017, והיא הותנתה, בין היתר, בקבלת אישור הממונה על התחרות (לשעבר ההגבלים העסקיים). ביום 6.9.17 אישרה הממונה על התחרות את רכישת מניות ניו פארם על ידי המשיבה בכפוף לתנאים מסוימים.

ביום 20.12.17 התקבל האישור הסופי של הממונה לעסקת המכירה וניו פארם עברה לשליטתה של המשיבה. מטבע הדברים, בעת "תקופת הביניים", אותה תקופה בה שלח ב"כ המבקש את הפניה המוקדמת (ביום 9.12.17) – פעילותה של ניו פארם, לרבות הנגשת האתר, קפאה על שמריה והתרכזה בהשלמת תהליך הרכישה, בשים לב להוראות הממונה בכל הנוגע לאיסור התערבות המשיבה בפעולתה השוטפת של ניו פארם, תוך צמצום מקסימלי של הוצאותיה.

עם העברת השליטה בניו פארם לידי המשיבה, "חידשה" המשיבה את פעילות ניו פארם, ובכלל זה החלה בבניית אתר ניו פארם חדש ומונגש. תהליך זה לצד מהלכים רבים אחרים בניו פארם, ארך מספר חודשים של עבודה מאומצת, שבסופו הועלה אתר האינטרנט החדש והמונגש. ניו פארם ביצעה את תהליך ההנגשה תוך העסקת מורשה נגישות, מר אלי רונקין מנכ"ל חברת "נגישות לכל", אשר אישר ביום 13.5.18 כי אתר ניו פארם נגיש.

מיותר לציין כי גם כאשר השיקה המשיבה בחודש נובמבר 2018 את מותג "BE" ואת האתר החדש בכתובת www.bestore.co.il – מורשה הנגישות ליווה גם את תהליך בניית האתר החדש כך שזה יהיה מונגש בהתאם להוראות הדין.

במצב דברים זה, התכלית לשמה הוגשה בקשת האישור – הבטחת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות והקפדה על קיום הוראות תקנות נגישות בשירות – הושלמה.

ב. המבקש אינו מחזיק בעילת תביעה אישית – מבקשת האישור עולה כי בא כוח המבקש הוא שהעלה בפני המבקש את סוגיית העדר ההנגשה של האתר, וכי פניה זו היא שהביאה להגשת בקשת האישור. לצד התביעה שבכותרת הגישו המבקש עם באי כוחו באותו החודש (פברואר 2018) שלוש תביעות ייצוגיות (ת"צ 15244-02-18 סופר נ' אבי סופר; ת"צ 16939-02-18 סופר נ' מגה קמעונאות בע"מ; ת"צ 16988-02-18 סופר נ' אורגד ח.ש.ן בע"מ) באותה העילה ממש ובהן תשתית עובדתית זהה.

ג. בקשת האישור לא נתמכת בתשתית ראויה, ובין היתר חוות הדעת הוגשה בידי מי שאינו אוחז בהכשרה מתאימה והבדיקה המתוארת בה נעשתה בטכנולוגיה לא רלוונטית.

ד. המבקש לא ערך פניה מוקדמת ראויה - בענייננו, בין היתר, המבקש עצמו לא פנה למשיבה, אלא ב"כ. ממילא, גם הפניה שנעשתה לא פירטה מה הסטיות הנטענות מתקנה 35א.

ה. האתר היה אתר פרסומי בלבד ולא הייתה בו אפשרות לרכישה או הזמנה של מוצרים (כך גם עולה משני צילומי המסך שצורפו ל"חוות הדעת") ומשכך תקנה 35א לא חלה עליו: תקנה 35ו(י), שכותרתה "פטורים ודרישות מופחתות בשירות אינטרנט" קובעת כי הוראות סימן ג' לתקנות הנגישות, שכותרתו "שירותי האינטרנט", לא יחולו על פרסומות: "(י) הוראות סימן זה לא יחולו על פרסומות ובלבד שיש חלופה נגישה למידע על השירות שמופיע בפרסומת.".

ו. לא ניתן לטעון להתקיימות עוולה אזרחית על בסיס טענות להפרת תקנות הנגישות. סעיף 19נא לחוק הנגישות הקובע, כי רק הפרה של הוראה שבפרקים ה'1, ה', ובהוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבנייה, מהווה עוולה אזרחית. אין בסעיף 19נא כל התייחסות לתקנות הנגישות. די בכך כדי לדחות את הטענה לקיומה של עוולה אזרחית לנוכח הפרת תקנות הנגישות.

ז. לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהסתמך על תקנות הנגישות. פרט 9(1) בתוספת השנייה קובע כי ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית מכח חוק הנגישות, אך ורק בעילה לפי פרקים ספציפיים שבו, ולא בעילה לפי התקנות. תקנות הנגישות הותקנו לאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות ולא נעשה תיקון לתוספת השניה בעקבותיהן. המבקש גם לא יכול לעקוף את הוראות פרט 9 לתוספת השניה, באמצעות תביעה לפי פרט 1, בהתאם לעקרון "ייחוד העילה" העולה מהתוספת השנייה.

ח. העדר נזק וקשר סיבתי – מכיוון שהאתר היה כאמור אתר פרסומי, חלק עיקרי מטענות הנזק בבקשת האישור לא רלוונטיות. מטעם זה, גם אין קשר סיבתי. ממילא, המבקש לא זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני ובנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק. אלו מסלולים חלופיים. בנוסף, המסלול של פיצוי ללא הוכחת נזק, לא פוטר את המבקש מלהוכיח כי נגרם לו (ולחברי הקבוצה) נזק כלשהו.

ט. העדר קבוצת נפגעים – בקשת האישור עוסקת לכל היותר בתקופה של שלושה חודשים (מתום תקופת 60 הימים מפנייתו של המבקש – קרי מיום 14.2.18 ועד למועד בו הונגש אתר ניו פארם ביום 13.5.18). בזמנים אלו, כאמור, אתר הרשת היה אתר ישן שכמעט ולא ניתן היה לבצע בו פעולות כלשהן. משכך, יש להניח כי כמות חברי הקבוצה הינה אפסית או לכל היותר זניחה.

7. המבקש דחה את טענות המשיבה, כפי שהובהר למשיבה במסגרת הגישור, וטוען כי בקשת האישור ראויה והייתה מאושרת אילו ההליך היה מתקדם בין היתר בשל טענות אלו:

א. הפניה המקדימה נעשתה כדין, בהינתן שזו הופנתה למשיבה, בכתב, תוך הפניה ספציפית לאתר האינטרנט מושא בקשת האישור, כדרישת תקנות נגישות השירות והמשיבה בחרה שלא להשיב לפנייה המקדימה.

ב. הפרק העוסק בשירות הציבורי ובמקומות הציבוריים בחוק שוויון זכויות מפנה לתקנות שיותקנו בעניין זה, בהלימה, תוקנו תקנות נגישות השירות ואין ספק שהתובענה הייצוגית מצויה היטב בגדריה של התוספת לחוק תובענות ייצוגיות, טענתה של המשיבה היא מופרכת וחסרת כל יסוד.

ג. הוסיף המבקש וציין, כי בחוק שוויון זכויות והן בחוק תובענות ייצוגיות נקבע כי העניין מושא בקשה זו הוא העניין היחיד בו ניתן לתבוע בתביעה ייצוגית פיצוי ללא הוכחת נזק, הן באמירתו המפורשת של המחוקק במסגרת חוק תובענות ייצוגיות והן במסגרתו של חוק שוויון זכויות, ועובדה זו מדברת בעד עצמה.

ד. המבקש טען, כי המשיבה כלל לא טרחה לענות לפניה המוקדמת של ב"כ המבקש, על אף שאישרה את קבלתה, כך שוודאי שאינה יכולה לטעון דבר או חצי דבר ביחס לפניה זו.

ה. לטענת המבקש, השכלתו של המומחה מטעם המבקש פורטה היטב במסגרת חוות דעתו והמשיבה אינה יכולה להטיל דופי במומחיותו, שעה שלא סתרה ולו ממצא אחד ממצאיו של עורך חוות הדעת הערוכה כדבעי. במסגרת חוות הדעת ערך המומחה הבחנה בין תקלות פונקציונליות המונעות שימוש ממשתמש עם מוגבלות לבין תקלות העומדות בניגוד לתקן ולקווים המנחים תוך פירוט ספציפי של כל אחת מההפרות.

ו. עוד לעמדת המבקש, בקשות האישור המאוזכרות בטענות המשיבה, הוגשו כולן ביחס לאתרי אינטרנט שאינם נגישים וכלל ועיקר ולאחר שניתן המועד הסטטוטורי לתיקון הליקויים; בהקשר זה הפנה המבקש לפסיקה ענפה לפיה כאשר אדם מופלה מספר פעמים, על ידי מספר גופים, אין בכך כדי לגרוע מזכויותיו המהותיות (ר' בין היתר ברע"א 1826/18 פלוני נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ (נבו, 21.11.18)). אכן, גופים רבים לא עמדו בהוראות החוק, במועד הנקוב, ועל כך יש להצר ובוודאי שאין להטיל דופי במבקש ודומיו המבקשים לקבל שירות ככל האדם, בהתאם לזכותם החוקית. יתר על כן, המבקש פירט היטב בתצהירו (עליו לא נחקר), על תחושותיו הקשות מכך שלא הצליח לבצע פעולות פונקציונליות באתר האינטרנט, אשר ביקש לבצע בהלימה לאמור בתצהירו, ומשכך, אין בטענותיה של המשיבה ביחס לעילתו האישית – דבר או חצי דבר.

ז. לעמדת המבקש, תקנות נגישות השירות, בנוסחן המחייב, נכנסו לתוקף עוד בחודש אוקטובר לשנת 2017 לאחר ארכות רבות מצד מחוקק המשנה ועל המשיבה היה לעמוד בהוראות התקנות, ובמועד, בוודאי כאשר נשלחה לה פניה מקדימה, כמצוות מחוקק המשנה.

ח. באשר לטענתה של המשיבה הנוגעת להיותו של האתר "אתר פרסומי" טען המבקש כי תקנה 35 לתקנות הנגישות מגדירה את השירות הציבורי כ"שירות" ו\או "מידע על שירות"; כך שהעדר פעולות מכירתיות באתר האינטרנט, אין בו כשלעצמו כדי לפטור את המשיבה מחובת ההנגשה המוטלת עליה, אם ביחס ל"שירות" ואם ביחס ל"מידע על השרות". המשיבה מבינה בעצמה את קלישות טענותיה ולכן לא טענה בעצמה שמדובר ב"פרסומת" כהגדרתה בתקנות נגישות השירות שכן, זו מכוונת, בהתאם לדברי ההסבר לתקנות, ל"באנרים" ולפרסומות חולפות ולא לאתר אינטרנט שלם שמשמש, רובו ככולו, לספק מידע על השירות הציבורי אותו מפעילה המשיבה.

ט. על כל אלו יש להוסיף, כאמור, שס' 19נא. (ב) לחוק שוויון זכויות קובע פיצוי סטטוטורי עבור "כל עוולה"; והעוולה של המשיבה ביחס לאי הנגשת אתר האינטרנט היא "עוולה נמשכת" כמובנה של זו בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ועל המשיבה לפצות כל אחד מחברי הקבוצה בגין כך. אין כל מניעה אפוא לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לכל אחד מחברי הקבוצה, שכן, המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות התיר זאת במפורש.

8. המשיבה דחתה את טענות המבקש ולאחר קיומו של הליך גישור ארוך, אשר כלל ישיבות פרונטליות רבות וכן ישיבות טלפוניות רבות (בתקופת הקורונה), ומבלי שצד מודה בטענות משנהו, הצדדים הגיעו להסכמה על הסכם הפשרה שלהלן, באישורם של המגשרים ובהמלצתם.

עיקרי הסכם הפשרה

קבוצת התובעים שעליה יחול ההסכם

9. הקבוצה הוגדרה "אנשים עם מוגבלות שלטובת עניינם או לטובת מימוש זכויותיהם , ובכלל זה גם על פי חוק שוויון זכויות , חלות על המשיבה חובות לספק התאמות נגישות בשירות אינטרנט על פי תקנה 35א. לתקנות נגישות השירות, שניסו להיכנס לאתר "ניו פארם" החל מיום 26.10.2017 ועד ליום מתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה".

התחייבויות המשיבה

10. המשיבה התחייבה במסגרת ההסכם כי בהתאם לאישור מורשה הנגישות (צורף כנספח א' להסכם הפשרה) המשיבה הנגישה את אתר המשיבה (תחת המיתוג BE), בהתאם להוראות הדין. לעניין זה הוסכם כי הנגשה כדין הנה הנגשה ברת יישום וביצוע בכל קוראי המסך שבשימוש המחשבים, לרבות בכל מערכות ההפעלה הנפוצות בטלפונים הניידים.

11. המשיבה התחייבה להמשיך ולפעול על ידי היעזרות במורשה נגישות בעל הכשרה מתאימה על מנת להמשיך ולוודא שהאתר יהיה נגיש.

12. בתוך שלוש שנים מהמועד הקובע תוסיף המשיבה ותבצע הנגשה עודפת (קרי הנגשה מעבר לקבוע בדין) ב-35 מסניפי BE הפרוסים ברחבי הארץ.

"הנגשה עודפת"- התקנת מערכת "Right Here" (להלן: "המערכת") אשר מסייעת לאנשים עם מוגבלות בראייה להתמצא במרחב הציבורי . עפ"י המשיבה, מדובר במערכת חדשנית אשר ע"י התקנת חיישנים ברחבי הסניף שולחת אותות ליישום המותקן במכשיר הסלולרי ומאפשרת לו לזהות את מיקומו בסניף ואת המוצרים הקיימים על המדף. מדובר באפליקציה אשר חברי הקבוצה יפיקו ממנה תועלת רבה ויכולה לשפר באופן ניכר את איכות השירות שתינתן להם בסניפי BE.

13. המשיבה התחייבה כי תהיה מוכנה לשקול "הנגשה עודפת" של סניפים נוספים בלוחות זמנים עליהם תחליט ולאחר שתעריך את מידת השימוש בה ואת התועלת שבה לקבוצה.

14. עוד התחייבה המשיבה כי לאחר ביצוע הנגשת היתר כאמור בסעיף 12 לעיל, תגיש המשיבה לבית המשפט הודעה נתמכת בתצהיר על יישום הסכם הפשרה.

ויתור על תביעות

15. בכפוף לאישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט, מוותר המבקש והתובעים המיוצגים כלפי המשיבה, באופן סופי ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה הנובעים ו/או הכרוכים עם איזו מהטענות / דרישות הכלולות בכתבי הטענות מטעם מי מהצדדים בהליך בעניין הבקשה לאישור ו/או בתביעה.

מעשה בית דין

16. אישור ההסכם יוצר מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה וכנגד כל אחד מחברי הקבוצה, כך שלחברי הקבוצה לא תעמוד עוד כל תביעה ו/או טענה ו/או זכות ו/או דרישה מכל סוג שהוא הנוגעים לתובענה ו/או לבקשת האישור כלפי המשיבה, בעילות ובסעדים שצויינו בבקשתה לאישור התובענה כייצוגית.

גמול ושכר טרחה שמבוקש לאשר על פי הסדר הפשרה

17. בהתאם להוראת סעיף 18(ז)(2) לחוק תובענות ייצוגיות הצדדים ממליצים על תשלום שכר טרחת עורך דין וגמול למבקשת שלא על חשבון או מתוך הפיצוי לחברי הקבוצה הזכאים לפיצוי על פי הסדר הפשרה , כדלקמן:

גמול למבקש בסך כולל של 10,000 ₪ ושכר טרחה ב"כ המבקש בסכום של 91,453 ₪ בתוספת מע"מ.

הגמול ושכ"ט ישולמו למבקש ולבא כוחו, תוך 30 ימים מיום אישור הסכם הפשרה.

הצדדים מציינים כי במסגרת המלצתם לסכומי הגמול ושכ"ט עו"ד שלעיל, נלקחו בחשבון השיקולים הבאים: מדובר בנושא ראשוני שלא היו תקדימים לגביו, בקשת האישור נתמכה בחוות דעת מומחה הכרוכה בעלויות כלכליות לא מבוטלות , השלב המוקדם של ההליך והחיסכון בזמן שיפוטי רב ויקר ובמשאבי ההתדיינות לניהול הבקשה לאישור ואחריה לניהול התובענה לגופה; הטרחה והמשאבים שהשקיעו המבקש וב"כ המבקש בגיבוש והגשה של הבקשה לאישור ובניהול ההליך והגישור; הסיכונים והעלויות בהם נשאו המבקש וב"כ בהגשת בקשת האישור וניהולה עד להגשת הסדר הפשרה; העובדה שהמבקש וב"כ הציפו סוגיה ציבורית חשובה וראויה, בדבר שירות שוויוני ונגיש לאנשים עם מוגבלות והקפדה על אבני הדרך הסטטוטוריות בתקנות השוויון; התועלת הרבה בהסדר הפשרה, גמול ושכ"ט שנפסקו בפסקי דין דומים שאישרו הסדרי פשרה.

פטור ממינוי בודק

18. הצדדים עותרים למתן הוראה שלא למנות בודק לפי סעיף 19 (ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. הצדדים סבורים כי המומחיות הנדרשת לבדיקת ההסכם היא מומחיותו של בית המשפט, בבחינת הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול ההליך, ובהוגנות וסבירות הסכם הפשרה על רקע סיכויים וסיכונים אלו. בנסיבות אלה סבורים הצדדים, כי אין לבודק יתרון יחסי כלשהו על פני שיקול דעתו של בית המשפט וכי מעורבות המגשרים מהווה שיקול משמעותי לטובת שלילת הצורך במינוי בודק חיצוני. יישום הסכם הפשרה לא מצריך את איתור חברי הקבוצה וגם מטעם זה לא נדרש בודק. מינוי בודק עלול לגרום לסרבול הדיון בבקשה ולעיכובו ואף להשית עלויות מיותרות. בהסכמי פשרה בתיקים דומים בתי המשפט קבעו שאין למנות בודק.

התנהלות ההליך לאחר פרסום הודעה על הגשת הבקשה לאישור ההסדר

19. בעקבות פרסום הסדר הפשרה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הגורמים במדינה לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה , לחיוב או לשלילה.

20. יחד עם זאת מצאו הגורמים המקצועיים במדינה להעיר שתי הערות ביחס להסדר הפשרה :

א. הצדדים נמנעו מלציין את הסניפים הספציפיים שבהם תבוצע הנגשה עודפת ואין בהסדר התחייבות לפרסם את רשימת הסניפים שיונגשו, כדי שחברי הקבוצה יוכלו לדעת על קיומם ולבחור להגיע לסניפים אלו ולעשות שימוש במערכת . על כן ומאחר ולא ברור אם כל הקבוצה תוכל ליהנות מההטבה- בין אם משום שהמשיבה תחליט להתקין את המערכת בעיקר בסניפים המצויים במרכז הארץ ולא בפריסה ארצית נרחבת ובין אם משום שהמשיבה לא תפרסם את דבר התקנת המערכת בסניפיה, שאז חברי הקבוצה לא ידעו על קיומם ולא ייהנו מההטבה. כמו כן, בהיעדר פירוט מראש של הסניפים , עלולה להיפגע יכולת המעקב והאכיפה של הסדר הפשרה.

לפיכך הוצע כי ככל שהמשיבה אינה יכולה להתחייב על הסניפים בהם תותקן המערכת, היא תגיש תצהיר שבו היא מתחייבת לפריסה ארצית נרחבת ככל הניתן של הסניפים בהנגשה עודפת וכי היא מתחייבת לפרסם את הסניפים בהנגשה עודפת באמצעי התקשורת השונים כדי להביא זאת לידיעת חברי הקבוצה.

ב. בהתאם להסכם, הגמול ושכ"ט ב"כ המבקש ישולמו בתוך 30 ימים מהמועד הקובע בעוד ההטבה לקבוצה תינתן רק בתוך 3 שנים מהמועד הקבוע. לפיכך הוצע להכפיף את עיקר תשלום הגמול ושכר הטרחה, להגשת התצהיר מטעם המשיבה בדבר ביצוע הנגשה עודפת בסניפים כאמור.

תשובת הצדדים להתנגדות היועמ"ש

21. ב"כ המשיבה השיב לעמדת היועמ"ש וציין כי המשיבה מוכנה לפעול בהתאם להצעת היועמ"ש ולהצהיר כי ההנגשה תהיה בסניפים בפריסה ארצית נרחבת ככל הניתן וכי הפרסום לגבי ההנגשה יעשה באתר האינטרנט שלה.

אשר לסוגיית תשלום הגמול ושכר הטרחה, משאירה המשיבה סוגייה זו להכרעת בית המשפט ותפעל בהתאם להנחויותיו.

22. המבקש השיב גם הוא לעמדת היועמ"ש וציין כי לאור הודעת המשיבה לפיה היא מצהירה שההנגשה תהיה בפריסה נרחבת, ככל שניתן, וכי דבר הפריסה יפורסם באתר האינטרנט, הערת היועמ"ש באה על פתרונה.

אשר לסוגיית תשלום הגמול ושכר הטרחה, נטען כי הסכם הפשרה כולל התחייבות של המשיבה לדווח לבית המשפט על התקנת המערכת , בליווי תצהיר ערוך כדין ומשכך אין מקום לפיצול שכר הטרחה באופן שחלקו ישולם בסוף התהליך. אכן דבר היישום הוא מרכיב בהסכם הפשרה אולם ההתחייבות המלאה כבר גלומה בהסכם ובנסיבות העניין בהם המבקש הוציא הוצאות רבות ( חוות דעת מומחה) ניהל הליך גישור ממושך והביא לקבוצה סעד , פיצול שכר הטרחה הינו פוגעני. עוד נטען כי העובדה כי ההסכם נערך בליווי מגשר והמדינה לא שללה את ההסכם אלא אך העירה הערות ביחס אליו, מדברת בעד עצמה.

23. בהחלטת בית המשפט מיום 26.7.21 ולאחר שבית המשפט עיין בעמדת היועמ"ש ובתגובות המשיבה והמבקש, נקבע כי הסכם הפשרה יתוקן באופן שתתווסף הצהרת המשיבה לפעול בהתאם להצעת היועמ"ש בעניין ההנגשה העודפת ופרסום הסניפים בהנגשה עודפת. כן נקבע כי באשר לסוגיית תשלום הגמול ושכר הטרחה, בית המשפט יכריע בהתאם לשיקול דעתו.

הסכם הפשרה המתוקן

24. ביום 1.8.21 הוגש הסכם הפשרה המתוקן , באופן שבסעיף 2 (א) (3) להסדר הפשרה המתוקן, המשיבה מצהירה כי ההנגשה העודפת תהיה בסניפים בפריסה ארצית נרחבת ככל הניתן וכי הפרסום לגבי ההנגשה יעשה באתר האינטרנט שלה.

אישור הסדר הפשרה

25. השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע אם לאשר הסדר פשרה, מעוגנים בסעיפים 19(א) ו- 19(ג) לחוק התובענות הייצוגיות. עיקרם הוא כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

26. השיקולים אותם יש להביא בחשבון הם:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

הכרעה

27. לאחר ששקלתי את הדברים, נחה דעתי כי בענייננו מתקיימים התנאים לאישור התובענה כייצוגית, כי הסדר הפשרה הינו ראוי, מאוזן ומיטיב עם קבוצת התובעים, וכי הסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

עיקר הטעמים לאישור הסדר הפשרה

28. בבחינת הסדר פשרה, נדרש בית המשפט לבחון האם הוא משקף כראוי את הסיכויים והסיכונים בפניהם היו עומדים הצדדים לו היה מנוהל ההליך המשפטי עד תום.

29. על פני הדברים, בקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה, ומעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ובהן, בחינת השאלה האם המשיבה הפרה את הוראות הדין השונות, התרשלה והפרה חובה חקוקה.

30. לאחר בחינת הדברים, נחה דעתי כי הסדר הפשרה משקף נכונה את הסיכונים והסיכויים בהמשך ניהול התובענה. על פני הדברים, בקשת האישור נחזית להיות בעלת סיכויים טובים, באשר לכאורה, הונחה תשתית ראייתית המצביעה על הפרת הוראות חוק התקשורת עם זאת, לא ניתן לקבוע כי התביעה תתקבל במלואה. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שהחלופה להסדר הפשרה היא ניהול הליך משפטי ארוך ויקר.

31. אל מול הסיכונים הכרוכים בהמשך ניהול ההליך לשני הצדדים ניצבים יתרונות הסכם הפשרה לפיו הסדר הפשרה כולל הטבה מפצה לקבוצה בדרך של שיפור הנגישות ( הנגשה עודפת) בעלת תועלת משמעותית לחברי הקבוצה.

32. בנוסף, כפי שנטען על-ידי הצדדים, בענייננו קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לזהות ולפצות את חברי הקבוצה שניזוקו, ומתן הטבה בצורה של שירותי הנגשה משופרים הוא אמצעי פיצוי ראוי התורם לטובת הקבוצה, מאחר שניתן להניח כי רבים מחבריה יפיקו ממנו תועלת.

בהסדר הפשרה יש תועלת גם להכוונת התנהגות רצויה ולהעלאת המודעות לחשיבות ההנגשה של מקומות ושירותים ציבוריים לאנשים עם מוגבלות .

33. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, הריני סבורה כי הסדר הפשרה מהווה מענה ראוי, הוגן וסביר לעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

גמול ושכר טרחה

34. בהתחשב בשיעור ההטבה הכולל ובהיקף ההליכים בתיק, בהתחייבות המשיבה להגיש הודעה נתמכת בתצהיר על יישום הסכם הפשרה, ובשים לב להוצאות ניהול ההליך, ולגמול ושכר הטרחה שנפסקו במקרים דומים, מצאתי כי הגמול ושכר הטרחה המומלצים סבירים ולכן אני מאשרם.

35. אשר למועד תשלום הגמול ושכר הטרחה, סבורתני כי לאור העלויות שהיו כרוכות בניהול ההליך ובפרט הגשת חוות הדעת בתמיכה לבקשת האישור וניהול הליך גישור, יש לאשר התשלום המוסכם וזאת חרף מועד ביצוע ההנגשה העודפת.

התחייבות המשיבה בעניין זה בהסכם הפשרה והגשת תצהיר בדבר יישום הסכם הפשרה , מספקת.

על כן תשלום הגמול ושכר הטרחה יעשה לפי המוסכם בין הצדדים בהסכם הפשרה.

מינוי בודק

36. בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כדלקמן:"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר".

37. ס' 19)(ב)(4) לחוק קובע כי על הבודק להתייחס ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה על יסוד הנתונים שהוצגו לפניו. מטרתו: לבחון סבירות והוגנות הסכם הפשרה. מינויו לא נועד לבחינת אימות הנתונים שבבסיס הסדר הפשרה.

38. לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי למסקנה כי שאלת בחינת הוגנות וסבירות הסכם הפשרה לא מצריכה מומחיות מקצועית-כלכלית או כללית.

39. מינוי בודק הינו הליך יקר והעסקתו תהא מסורבלת ומכבידה ובנסיבות מקרה זה, אין בו כדי לסייע לבית המשפט.

40. לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

סוף דבר

41. ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה המתוקן.

42. חברי הקבוצה המיוצגת הם לפי הגדרתם בהסכם הפשרה המתוקן שהוצגה לעיל.

43. בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, הריני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים נפוצים. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו- (2) לחוק תובענות ייצוגיות, תוך הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות, שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה כאמור בסעיף 25(ד) לחוק.

המשיבה תישא בעלויות הפרסום.

נוסח הודעת הפרסום יובא לאישור בית המשפט בתוך 10 ימים מהיום.

44. המשיבה תעדכן את בית המשפט בסיום יישום התחיבויותיה כאמור בסעיף 2 (א) (5) להסדר הפשרה.

45. בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות, הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות. כמו כן, בהתאם לתקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, יישלח העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה.

46. פסק הדין יוצר מעשה בית דין ביחס לקבוצת התובעים בעילות התובענה.

תז"פ ליום 13.8.21 .

ניתן היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.